תקופת המבחנים החלה, וסטודנטים כבר מחפשים רגע לנשום בין למידה ללמידה. הזמן והאנרגיה שאתם משקיעים בלמידה הם יקרים וחשובים מאוד. האם אתם מצליחים למצות מהם את המקסימום שאתם יכולים כדי ללמוד באופן יעיל? במילים אחרות, האם אתם לומדים נכון?
בכתבה הזו אנסה לתת לכם את העצות המועילות ביותר ללמידה נכונה, כפי שהן עולות ממחקרים מדעיים בתחום.
שיטת הלמידה
איך אתם לומדים את החומר לקראת הבחינה? אם אתם כמו רוב הסטודנטים, ובמיוחד במקצועות רבי מלל, סביר להניח שאתם קוראים שוב את החומר, מנסים לשנן ואפילו מדגישים לכם את עיקרי הדברים. אתם גם משוכנעים שהדרך הזו מתאימה לכם, כי אתם מרגישים שאתם זוכרים טוב יותר באמצעות השינון הזה.
ובכן, התחושה הזו היא במידה רבה אשליה. יש בה אמת, אבל קטנה מאוד ומטעה מאוד.
באחד המחקרים נתנו לשתי קבוצות סטודנטים לקרוא טקסט, עליו הם ייבחנו בהמשך. לאחר הפסקה קצרה של הסחת דעת, שתי הקבוצות התכוננו לקראת המבחן, אך בשתי דרכים שונות: קבוצה אחת קראה שוב את החומר. הקבוצה השנייה נבחנה עליו. אחרי חמש דקות נוספות של הפסקה שתי הקבוצות נבחנו על החומר. איזו קבוצה לדעתכם הצליחה יותר בבחינה? אם הניחוש שלכם היה קבוצת הקריאה החוזרת, אתם צודקים. הביצועים שלה היו גבוהים יותר במעט מהביצועים של קבוצת ההיבחנות. במידה רבה זה הגיוני, מפני שקבוצת הקריאה החוזרת הזכירה לעצמה שוב את החומר. אבל חכו, יש טוויסט בעלילה.
לכאורה, זו נשמעת סיבה טובה ללמוד את החומר באמצעות שינון וקריאה חוזרת. אך במקביל לשתי הקבוצות הללו, שתי קבוצות אחרות התכוננו גם הן בשתי הדרכים המתוארות, אלא שהן נבחנו לאחר יומיים. הפעם דווקא קבוצת ההיבחנות הצליחה יותר במבחן, לעומת קבוצת הקריאה החוזרת. הפער היה גדול. שתי קבוצות נוספות חזרו על הניסוי, והפעם הן נבחנו לאחר שבוע. שוב קבוצת ההיבחנות ניצחה, והפער היה גדול אפילו יותר מאשר במבחן שלאחר יומיים.
המסקנה היא שבדקות שלאחר הלמידה אכן קריאה פאסיבית של החומר מסייעת ללמוד אותו. אך לאורך זמן השיטה הזו לא יציבה, אנחנו שוכחים די מהר את מה שלמדנו מקריאה פאסיבית, לעומת חומר שלמדנו ובחנו את עצמנו עליו. שיטת ההיבחנות הופכת את החומר ליציב יותר במוח שלנו לאורך זמן. המסקנה היא שזו שיטת הלמידה העדיפה, ואילו שינון יעיל בעיקר כדי להזכיר לעצמנו עוד כמה נקודות בדקות שלפני המבחן. אפשרות טובה היא ללמוד בזוגות, ולשאול אחד את השני שאלות על החומר.
טכניקות זיכרון
אז החלטתם ללמוד באמצעות היבחנות, ובכל-זאת יש כמה מושגים שאתם פשוט לא מצליחים לזכור. אתם לא לבד, לרובנו קשה לזכור מושגים קשים. אז מה עושים? מתברר שישנן טכניקות זיכרון רבות וטובות. העיקרון הכללי של רובן הוא לקשר את הזיכרון למימדים נוספים: חושים נוספים, תחומים נוספים או הקשרים רגשיים נוספים.
אחת העצות הפשוטות והמועילות ביותר לזיכרון, היא הפיכה של הזיכרון לזיכרון ויזואלי, כלומר ראייתי. אנחנו זוכרים טוב יותר מידע שקלטנו גם בחוש הראייה. העצה הזו יעילה בהקשרים נוספים, הרבה מעבר להתכוננות למבחן: הפכו את הזיכרון שלכם לזיכרון ויזואלי. למשל, לפני שבוע הגיע לעבודה קולגה חדש בשם ירון. מהיכרותי עם עצמי אני יודע שאני לא טוב בזיכרון שמות. אבל למרבה המזל, אני מכיר אדם אחר בשם ירון. אז דמיינתי את ירון-החדש נפגש עם ירון-הישן, שניהם לוחצים ידיים, מדברים קצת ומתחבקים. הזיכרון הזה הרבה יותר קל לשליפה עבורי מאשר השם “ירון” לבדו, ואכן התמונה הזו שוב צצה בראשי בכל פעם שפגשתי את ירון החדש, ומיד הזכירה לי את שמו.
השיטה הזו יעילה גם ללמידה. למשל, בניסויים של זכירת רשימת מילים ורשימת צמדי מילים, נמצא שאנחנו זוכרים טוב יותר את הרשימה אם אנחנו מדמיינים את המילים באופן ויזואלי, וזוכרים קשרים בין מילים אם אנחנו מדמיינים אותן שלובות זו בזו (למשל, מדמיין סירה תקועה על עץ כדי לזכור את צמד המילים “סירה”-“עץ”). באופן דומה ניתן לקשר מושגים חדשים למשמעות שלהם. לדוגמה, אם אני רוצה לזכור שהאמיגדלה (amygdala) היא מבנה מוחי שמעורב ברגשות פחד, אני אשים לב שהמילה “אמיגדלה” מזכירה לי את המילה “מגדל”, ואז אדמיין אדם עומד בראש מגדל ומביט למטה בפחד. ואם הקישור הזה עדיין לא מצליח, אני אמצא קישור נוסף.
דרך נוספת ליצור זיכרון יציב היא לקשר את המידע אלינו. למשל, באחד הניסויים נמצא שאנחנו זוכרים טוב יותר מילה אם נשאלנו עליה “האם המילה הזו מתארת אותך?” (בהשוואה למצב בו נשאלה שאלה אחרת כל המילה). זה נקרא “אפקט הייחוס העצמי”. ייתכן שאם תשלבו את עצמכם, בדרך כלשהי, במידע שאתם מנסים לזכור – אתם תזכרו אותו טוב יותר.
טריק נוסף, מפתיע יותר, הוא לקשר את המידע לצורך הישרדותי. כאשר השאלה שנשאלה על המילה הייתה “באיזו מידה הפריט הזה יעזור לך לשרוד בלב מדבר?”, אנשים זכרו אותה טוב אפילו יותר מאשר כשקישרו את המילה לעצמם. אבל זה היה ניסוי שעסק בזכירה של רשימת מילים. כיצד ניתן ליישם את שתי הטכניקות הללו כדי לזכור מידע מורכב יותר? ובכן, אני סומך עליכם שתמצאו דרך יצירתית לעשות זאת. כשתמצאו, אתם מוזמנים לשתף בתגובות – אולי קוראים אחרים ישמחו לאמץ את הרעיון שלכם.
שתי עצות נוספות לזיכרון הן: להבין את המידע לעומקו, וליצור את שיטות הזיכרון בעצמכם. העצה הראשונה מתייחסת לתכונה מורכבת של הזיכרון: אנחנו זוכרים טוב יותר מידע ככל שהעיבוד “עמוק” יותר. למשל, בניסויים של זכירת רשימת מילים אנשים זכרו טוב מילים בזכות שאלות שמתייחסות למהות שלהם (“האם תנין הוא ארוך?”) מאשר לצורת פני השטח שלהם (“מה מתחרז עם ‘ארוך’?”). כשאנחנו מדברים על תחום מידע שלם, ככל שנבין יותר לעומק את המידע שאנחנו מנסים לזכור, למה הוא קשור, באיזה מובן הוא נכון, מה קרה בגללו וכו’ – כך גדלה ההסתברות שנזכור אותו.
העצה השנייה מדגישה שוב את האקטיביות של הלמידה: גם כשאנשים זכרו מילים באמצעות חריזה, הם זכרו אותן טוב יותר אם זה היה חרוז שהם מצאו בעצמם. באופן דומה, למרות שזה נוח ללמוד מסיכומים של אחרים, יעיל יותר לסכם את החומר בעצמנו.
אז באופן כללי, אם נסכם, כדי לזכור מידע טוב עלינו לעבוד איתו: לדמיין אותו, לעבד אותו, לקשר אותו למידע נוסף ולהיבטים נוספים, לדבר עליו, לשאול עליו שאלות ועוד.
אציין לבסוף שגם ארגון המידע (חלוקה שלו לתת-נושאים, ארגון באמצעות עץ או תרשים זרימה וכו’) מסייע מאוד לזיכרון.
איך ניגשים ללמידה?
והנה אנו מגיעים אל אחת הבעיות שמעסיקות הכי הרבה סטודנטים: איך בכלל מתיישבים על התחת ללמוד?
בלי להלאות אתכם בדיונים וסיפורים, אמנה את העצות העיקריות:
- פעלו לפי החלטות ברורות. ככל שההוראות ברורות יותר, כך יותר קל לנו להתמיד בהן. החליטו על שעה קבועה בה תשבו ללמוד, איפה תשבו, מה תעשו קודם (כדאי לארגן מראש את לו”ז הלמידה) וכו’. זו, אגב, עצה שיכולה להועיל למשימות נוספות. למשל, קל יותר לציית לכלל “בימים שני ורביעי אלך לחדר הכושר” מאשר לכלל “פעמיים בשבוע אלך לחדר הכושר”.
- הרחיקו גירויים. לגמרי. בלי פייסבוק, בלי טלוויזיה, בלי שום דבר שיכול להסיח את דעתכם. אבל תוכלו להשתמש בהם בתור תמריצים: “אסיים קודם שני עמודים ואז ארשה לעצמי לגלוש רבע שעה בפייסבוק”.
- הכינו את התשתית כבר מראש. פתחו את הספרים או את הקבצים במקום המתאים, כדי שבשעה המיועדת ללמידה תוכלו פשוט לשבת וללמוד, בלי לבזבז עוד זמן על חיפושים.
- חלקו את המשימות שלכם לתת-משימות קטנות, והתייחסו לכל תת-משימה כאל מטלה בפני עצמה. תוכלו אפילו לנהל to-do list, ולסמן לעצמכם V על כל תת-משימה שסיימתם בהצלחה. תוכלו גם להשתמש בזה כדי לארגן טוב יותר את הזמן שלכם: “עד ארוחת הצהריים אסיים 5 מטלות, ולאחר-מכן עוד 4”.
שמרו על עצמכם
במיוחד בעומס של תקופת לימודים חשוב לשמור על שינה תקינה. בזמן שינה המוח שלנו מעבד ומארגן את המידע שלמד, וגם מנקה את עצמו מחומרים מזיקים שהצטברו במהלך הפעילות. חשוב לשמור על שינה תקינה.
גם סדר יום תקין עוזר לנו להיות יעילים יותר. כמוהו, כנראה שגם הצלחות על הבוקר משפרות את תחושת המסוגלות שלנו ואת מצב הרוח הכללי שלנו וכך מסייעות לנו להיות יעילים יותר במהלך היום. לכן כדאי לפתוח את הבוקר עם משימה, לא מאוד קשה אבל בעלת משמעות.
לבסוף, אם אתם קמים בבוקר וחולף יותר מדי זמן עד שאתם מרגישים שהתעוררתם – ראו את אור היום, הוא יעזור לכם להתעורר. מיד כשאתם קמים (אם אתם קמים אחרי הזריחה) פתחו את החלון והביטו אל השמים הבוהקים (אך לא ישירות על השמש). האור הזה כבר יאותת למוח שלכם שזה הזמן להתעורר.
בהצלחה לכל הנבחנים והנבחנות!
