אזרחים דלי אמצעים יכולים להיות זכאים לסיוע משפטי בחינם, שכולל גם ייעוץ משפטי וגם ייצוג משפטי בפני הערכאות השיפוטיות השונות.
מאמר זה יעסוק ביתרונות ובחסרונות של הסיוע המשפטי.
חשיבות הייעוץ המשפטי
לייעוץ המשפטי על ידי עורכי דין יש חשיבות רבה, שכן ישנם אזרחים רבים שמצבם הכלכלי לא מאפשר להם לשכור שירותים משפטיים.
על אף מצבם הכלכלי הקשה של אותם אזרחים, אין כל סיבה שהם לא יהיו זכאים לייעוץ משפטי לגבי נושאים שונים בחייהם. לא זו אף זו, ייתכן שעקב מצבם הכלכלי הקשה, זכאים אזרחים אלה לייעוץ משפטי, אפילו יותר מהאזרחים שמצבם הכלכלי טוב ו/או יציב.
חסרונות הסיוע המשפטי ביחס לעורכי דין אחרים
על פניו, הסיוע המשפטי מכיל יתרונות בלבד, שכן, כאמור, הוא מעניק לאזרחים דלי אמצעים, גם ייעוץ משפטי וגם ייצוג משפטי בפני הערכאות השיפוטיות השונות, בחינם.
בפועל, הדבר לא מדויק. הסיוע המשפטי יכול להכיל גם מספר חסרונות, עבור עורכי הדין ואף עבור האזרחים עצמם.
באשר לעורכי הדין, הרי שבאופן טבעי, השכר שעורכי הדין המסייעים מקבלים מהמדינה, הוא נמוך ביחס לשכר שמקבלים עורכי הדין שאינם “מסייעים”. שכרו של עורך דין המשמש כמסייע באופן קבוע ולמשך זמן רב, נמוך באופן משמעותי משכרו של עורך דין שאינו עוסק בסיוע, זאת על אף ששניהם עורכי דין, שככל הנראה, משקיעים כמות דומה של זמן למען עבודתם.
גם עבור האזרחים עצמם, הסיוע המשפטי יכול להכיל חיסרון. בדרך כלל, עורכי הדין המייצגים מטעם הסיוע הם אינם עורכי הדין “המובילים”, דבר שעשוי לגרום לכך שבסופו של דבר, הסיוע אותו מקבלים אותם אזרחים דלי אמצעים, אינו תואם את ציפיותיהם ולא פותר את בעיותיהם באופן מלא.
היתרונות בלהיות מיוצג
יש לציין, שכיום, במשרד המשפטים ישנן שתי יחידות שמטרתן לייצג ולסייע מבחינה משפטית לאזרחים דלי אמצעים:
- אגף המשפט הפרטי: מייצג את אותם האזרחים בתחומי המשפט האזרחי (ענייני מעמד אישי, דיני משפחה וכדומה).
- הסניגוריה הציבורית: מייצגת את אותם האזרחים בתחומי המשפט הפלילי.
היתרון המרכזי בלהיות מיוצג הוא שהייצוג נעשה על ידי עורכי דין בעלי ידע וניסיון רבים (אם כי הם, כאמור, לא תמיד עורכי הדין “המובילים”), ועקב כך הזמן שעובר מרגע הפנייה מצד אותם אזרחים ועד שהם משיגים את מבוקשם, הוא קצר באופן משמעותי מהזמן שנמשך אותו תהליך ללא ייצוג.
בנוסף, ייצוג משפטי יכול ליצור תחושת ביטחון בעבור אותם אזרחים דלי אמצעים, ולהוכיח להם שהעובדה שמצבם הכלכלי אינו טוב, לא אמורה למנוע מהם לקבל את שמגיע להם, אלא להיפך, ומצבם, גם הכלכלי אך בעיקר הכללי, יכול בהחלט להשתפר.
זכאות לייצוג בסיוע המשפטי
ישנם שלושה תנאים מצטברים לזכאות לייצוג בסיוע המשפטי:
- מבחן הזכאות הכלכלית: מבחן זה כולל שני תתי-מבחנים:
- מבחן הרכוש של המבקש: שוויו של רכוש זה הניתן למימוש או מאפשר קבלת הלוואה, הוא לא יותר מפי שלושה מהשכר הממוצע במשק. בעלות על דירת מגורים ו/או רכוש של בן/בת הזוג של המבקש, לא נכללים במבחן הרכוש.
- מבחן הכנסה: אם מדובר במשפחה שמכילה עד 3 נפשות, גובה הכנסת בני המשפחה (ברוטו) לא עולה על 67% מהשכר הממוצע במשק, ולכל נפש מעל ל-3 יש תוספת של 6%.
משפחות נפגעי עבירות המתה, הורים בהליכי אימוץ, מאושפזים בכפייה וניצולי שואה מהוות חלק מהקבוצות שפטורות ממבחן הזכאות הכלכלית.
- מדובר בנושא שאפשר לקבל בו סיוע משפטי: קיימת רשימת נושאים סגורה, הכוללת נושאים כמו פשיטת רגל, צרכנות, דיני משפחה, נושאי תעסוקה ועוד.
- למבקש יש סיכוי לזכות בתביעה.
לסיכום, עקב העובדה שמצבם הכלכלי של אזרחים רבים לא מאפשר להם לשכור שירותים משפטיים, קיימת חשיבות רבה לייעוץ המשפטי הניתן במסגרת סיוע.
עם זאת, לייעוץ המשפטי יש גם חסרונות, למשל עורכי הדין המסייעים מקבלים מהמדינה שכר די נמוך, וכן לרוב מדובר בעורכי דין שאינם “מובילים”, מה שיכול לגרום לכך שהייעוץ המשפטי שהם מעניקים לאזרחים, בסופו של דבר אינו הולם דיו.
באשר לייצוג, הרי שמדובר בפעולה שמקצרת באופן משמעותי את הזמן שעובר מרגע פניית האזרח ועד שהוא משיג את מבוקשו. בנוסף, הייצוג מוכיח לאזרחים דלי אמצעים שהעובדה שמצבם הכלכלי אינו טוב, לא אמורה למנוע מהם לקבל את מה שמגיע להם.
כדאי להיות זכאי לייצוג בסיוע המשפטי, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים: עמידה במבחן הזכאות הכלכלית, הנושא הוא מרשימת הנושאים שאפשר לקבל בהם סיוע משפטי, וכן למבקש צריך להיות סיכוי משפטי לזכות בתביעה.
