מזל טוב אבא: איך קובעים מיהו אביו של התינוק
במסגרת תביעת אבהות נשאלת השאלה מיהו אביו של תינוק שנולד. תביעה זו לא מוגשת רק במקרים שבהם הגבר טוען שהוא לא אבי התינוק, בעוד שהאישה טוענת שהוא אכן האב, על אף שהוא מתכחש לכך, אלא גם במקרים שבהם הגבר טוען שהוא אבי התינוק ומעוניין שיכירו בכך. מאמר זה יסביר איך קובעים מיהו אביו של התינוק במסגרת תביעת אבהות.
איך קובעים מיהו אבי התינוק כשזה נולד לאישה רווקה?
כאשר האישה (קרי, אמו של התינוק) לא נשואה, וגם טרם לידת התינוק לא הייתה נשואה, ניתן לקבוע מיהו אביו של התינוק באמצעות בדיקה גנטית-ביולוגית.
לשם ביצוע בדיקת אבהות דרוש צו, אותו ניתן לקבל רק באמצעות פנייה לבית המשפט. כמו כן, בדיקת אבהות כרוכה בתשלום כספי. כדי להימנע מכל אלה, הגבר צריך, במהלך השנה הראשונה שלאחר לידת התינוק, להצהיר במשרד הפנים שהוא אבי התינוק. שנה או יותר לאחר לידת התינוק, הגבר כבר חייב לבצע בדיקה גנטית כדי שניתן יהיה לקבוע אם הוא אביו של התינוק או לא.
במקרים שבהם התינוק נולד לאישה רווקה, שטוענת שגבר מסוים הוא אביו של התינוק אך הגבר מכחיש זאת, מוגשת תביעת אבהות שבמסגרתה לבית המשפט יש סמכות להורות על בדיקת רקמות. לא זו אף זו, אם הגבר מסרב לבצע בדיקת רקמות, לבית המשפט יש סמכות להטיל עליו סנקציות.
לפורטל בנושא גירושין ודיני משפחה: https://www.todivorce.co.il
איך קובעים מיהו אבי התינוק כשזה נולד לאישה נשואה?
בישראל, דיני המשפחה מתנהלים בהתאם למשפט העברי, ובמקרים שבהם אישה נשואה ילדה תינוק לגבר שאינו בעלה, מעדיף בית המשפט שלא לאפשר ביצוע בדיקת רקמות. הסיבה לכך היא שעל פי ההלכה היהודית, תינוק שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה, מוגדר כממזר, ועקב כך מוטלות עליו הגבלות שונות, כמו איסור להינשא ליהודי “כשר”.
ההגבלות אינן מוטלות רק על הממזר עצמו, אלא גם על כל צאצאיו במשך עשרה דורות. בית המשפט מעדיף לצאת מנקודת הנחה שאבי התינוק הוא בעלה של האישה, שכן העדפתו היא לא לדעת שתינוק הוא ממזר, ולכן במקרים של חשש לממזרות, נוטה בית המשפט שלא לאפשר ביצוע בדיקת רקמות.
מקרים נוספים בהם בית המשפט מאפשר ביצוע בדיקת רקמות
בית המשפט נוטה לאפשר ביצוע בדיקת רקמות גם במקרים שבהם הגבר אמנם לא מכחיש שהוא אביו של התינוק, אך מעוניין שייקבע באופן חד משמעי שהוא אביו (או שאינו אביו).
אם האישה מסכימה שתבוצע בדיקת רקמות, והיא לא נשואה ואף לא הייתה נשואה זמן קצר לפני שהתינוק נולד, בית המשפט לא מציב כל תנאי שהוא באשר לביצוע בדיקת הרקמות. אם האישה לא מסכימה שתבוצע בדיקת רקמות, בית המשפט יוצא מנקודת הנחה שהאישה מסתירה דבר מה, ולכן בסמכותו לקבוע שהגבר הוא אכן אביו של התינוק (או שאינו אביו), גם ללא ביצוע בדיקת רקמות.
גם אם האישה, ללא כל הצדקה, לא מאפשרת הסדרי ראיה ומשמורת עם הגבר שהיה בעבר בקשר עם הילדים שלה – נוטה בית המשפט לאפשר ביצוע בדיקת רקמות. מקרים מסוג זה נמנים על המקרים היותר נדירים שבהם מוגשת תביעת אבהות, שכן הגבר טוען שהוא אביהם של הילדים, אך האישה טוענת שהוא לא אביהם, ומונעת מהגבר ומהילדים לקיים קשר כמו קשר בין אב לבין הילדים שלו.
עקב העובדה שהאישה מסרבת להסדרי ראיה ומשמורת עם גבר זה, ילדיה למעשה לא יכולים להיפגש עם אותו הגבר. בית המשפט קובע שרק אם מבוצעת בדיקת רקמות, ולפיה הגבר הוא לא אבי הילדים, יכולה האישה להמשיך ולסרב להסדרי ראיה ומשמורת. כל עוד לא מבוצעת בדיקה שכזו, ולא מוכח שהגבר אינו אביהם של הילדים, הוא עדיין יכול להיות בקשר עם הילדים ולהיות איתם בקשר.
