מתגרשים? הכירו את הגט

הגט הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם. משפט המפתח בגט, כפי שיודע כל מבין דבר בעניין הוא: “הרי את מותרת לכל אדם”. בכתבה הבאה נדבר על מה הוא בדיוק טקס הגט? מה היא סרבנות גט? על הסנקציות השונות בענייני סרבנות ועל הסמכות הייחודית של בית הדין הרבני בנושא הזה. קריאה מהנה!

בהתאם לדין העברי, גט זהו שם השטר שבו הבעל “מגרש” את אשתו במסגרת הליך הגירושין. גבר ואישה יהודים המחליטים להתגרש, צריכים לעשות זאת בבית הדין הרבני.

הגירושין יערכו בבית הדין הרבני עבור יהודים שנישאו כדת משה וישראל וגם עבור אלה שנישאו בנישואים אזרחיים.

זוג שנישא בנישואין אזרחיים במדינה אחרת, מחוץ לישראל ובאותה מדינה שבה נישאו, קיימת אפשרות חוקית להתגרש, יוכלו לבצע את הגירושין באותה מדינה ועם חזרתם לארץ, יהא עליהם להסדיר את רישום הגירושין בארץ.

בני זוג מאותו מין, אשר נישאו בנישואים אזרחיים בארץ אחרת, צריכים לגשת לבית המשפט לענייני משפחה כדי להתגרש.

טקס הגט:

מדובר בטקס דתי, אשר במסגרתו מוסר הבעל את הגט לאישה ובני הזוג מקבלים תעודת גירושין. טרם ייתן בית הדין פסק דין של גירושין, יבררו הדיינים את שמותיהם של בני הזוג, על מנת לוודא כי אין טעות בזיהוי וכי לא ייפול פגם בגט.

לשם כך בין היתר, נדרשים הצדדים להגיע אל הטקס עם שני עדים לפחות, אחד מטעם הבעל ואחד מטעם האישה. הדיינים ישאלו את בני הזוג מספר פעמים האם הם בטוחים כי ברצונם להתגרש, כאשר המטרה היא לוודא כי הם נמצאים במעמד זה מרצונם החופשי. לעיתים, ינסה בית הדין הרבני לבחון אפשרות של שלום בית, אולם כל עוד בני הזוג מבהירים כי ברצונם להיפרד, לא תהיה כל בעיה ובית הדין יבצע את הטקס ויכריז על גירושין. המצב הוא שונה כאשר אחד מבני הזוג מסרב למתן הגט.

סרבנות גט:

על פי דין תורה, הבעל הוא זה הנותן גט לאשתו ועליו לעשות כן מרצונו החופשי, שאם לא, יכול הגט להיחשב לגט מעושה שאין לו תוקף הלכתי. מצב דברים זה יוצר פתח לתופעה הפוגענית של סרבנות גט, המותירה את האישה בקשר נישואין שאינה רוצה בו. ואכן, בישראל ישנן לא מעט נשים עגונות הנאבקות בבעליהן לקבלת גט, הן בשל הפגיעה בחירותן והן בשל ההשלכות ההלכתיות. אישה נשואה אשר תקיים קשר זוגי עם גבר אחר, יכולה לאבד את מזונותיה ואם תביא ילד לעולם מגבר שאינו בעלה, יכול הוא להיות מוכרז כממזר. סרבנות גט יכולה להתרחש גם מצד האישה, אולם מדובר במקרים בודדים וכי ההשלכות ההלכתיות שתוארו לעיל אינן חלות על הבעל. גם אם נדמה שזו לא תופעה נפוצה, עורך דין גירושין בקריות מוכר מאוד הראה לי לאחרונה הוכחה לכך שזו היא תופעה נפוצה מאוד. 

מה עושים במקרה של סירוב גט?

אפשר לפעול במספר דרכים, כדלקמן:

קבלת ייעוץ משפטי: חשוב מאוד לא להתמודד עם סרבנות הגט לבד, אלא לפנות לייעוץ משפטי מוסמך ובהקדם.

פנייה לבית הדין הרבני: רצוי לפנות בהקדם לבית הדין הרבני לצורך הטלת סנקציות על הבעל, כדי לנסות לזרז את מתן הגט.

תביעה אזרחית: בתי המשפט האזרחיים מכירים בסרבנות גט בתור עוולת נזיקין. לכן, אפשר לבחון אפשרות נוספת להפעלת לחץ על הבעל והיא: להגיש תביעה אזרחית בסכום כספי גבוה.

על פי אתר “כל זכות”:” בית הדין הרבני רשאי להוציא כנגד סרבני גט צו הגבלה ולהטיל עליהם אחת או יותר מהסנקציות הבאות:

• הגבלה על אפשרות יציאה מהארץ.
• הגבלה על קבלת דרכון ישראלי או הארכת תוקפו, למעט לצורך חזרה לישראל.
• הגבלה על קבלת, החזקת או חידוש רישיון נהיגה.
• הגבלה על האפשרות להתמנות, להיבחר או לשמש במשרה בשירות המדינה.
• הגבלה על האפשרות לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין (כדוגמת רואה חשבון, עורך דין, רופא ורוקח).
• הגבלה על האפשרות לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק (באמצעות קביעה כי סרבן הגט הוא לקוח מוגבל מיוחד).
• לעקל מקרקעין ומיטלטלין (רכוש שאינו מקרקעין) של הסרבן.
• להטיל עיקול על גמלה או קצבה שמקבל סרבן הגט.
• אם בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין לגירושין לא ניתן הגט, בית הדין יכול להורות על עיכוב או על שלילה של גמלה או קצבה, בשיעורים הבאים:
  • בחודש הראשון לאחר שניתן צו ההגבלה – עיכוב בשיעור שלא יעלה על 25% מהגמלה או מהקצבה.
  • החל מהחודש השני לאחר שניתן צו ההגבלה לראשונה – עיכוב בשיעור שלא יעלה על 50% מהגמלה או מהקצבה.
  • החל מהחודש השביעי לאחר שניתן צו ההגבלה לראשונה – עיכוב או שלילה בשיעור שלא יעלה על 50% מהגמלה או מהקצבה, לרבות שלילת כל הגמלה או הקצבה שעוכבה עד אותו מועד.”

למי הסמכות למתן גט?

הליכי גירושין בישראל, על שלל הסוגיות הכרוכות בהם, מטופלים בשתי ערכאות מקבילות: בתי הדין לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. מערכות המשפט הללו מוסמכות שתיהן לפסוק בנושאים הנוגעים להליכי גירושין ובכללם חלוקת רכוש, המשמורת על הילדים, דמי מזונות, ועוד.

החריג לעניין זה הינו נושא הגט – אשר מצוי בסמכותה הבלעדית של הרבנות, למעט מקרים בהם עולה הצורך בהתרת הנישואין של בני זוג שאינם בני אותה הדת. לטובת קבלת גט, יש להגיש תביעת גירושין לאחד מבתי הדין הרבניים בישראל. זאת כאשר לגבי כל שאר הנושאים, ניתן לבחור באיזו מן הערכאות תוגש התביעה.

• קראו עוד על גירושין בהסכמה >>>

מהו גט לחומרא? 

גט לחומרא ניתן במקרים שיש ספק הלכתי. לדוגמא – אם זוג ערך טקס קידושין שהוא ספק נישואין (לדוגמא, ללא חופה, ללא שטר כתובה וכו’) – הרי שאז קיים חשש הלכתי, האם מדובר בזוג נשוי, ואז יש צורך במתן גט. כמו כן, ישנם זוגות יהודים, שלמרות שהם כשרים מבחינה הלכתית להינשא בארץ, הם מעדיפים להינשא במדינה זרה. כלומר, הם נישאו לפי דינים אזרחיים של מדינה זרה ונרשמים בארץ בתור זוג נשוי.

כאשר זוג בנסיבות כאלו רוצה להתגרש, יהיה עליו לעשות זאת באמצעות תביעה לבית הדין הרבני. גם אז יש צורך במתן גט לחומרא, משום שיש ספק האם מבחינה הלכתית הם נשואים, משום שהם נחשבים נשואים לפי חוקי מדינת ישראל, אבל לא על פי הדין הדתי. כלומר, הגט לחומרא ניתן אם יש ספק לגבי עצם הנישואין, כאשר המונח גט לחומרא הוא מונח הלכתי, שמחייב במקרים של ספק נישואין.

ב-28 השנים האחרונות אני עובד רק בתור עורך דין גירושין בחיפה. אם אתם זקוקים לעזרה בנושא גט באזור הצפון, אני מבטיח שאוכל לכם! שלכם, עורך דין אמיר בר-לב.