ט”ו בשבט שוב ביקר פה לפני יומיים!
זו תזכורת נפלאה לעצמנו על כל מה שעצים, וצמחים בכלל, מספקים לעולם: הם מנקים את האוויר, וכך מאריכים את החיים שלנו ומשפרים את הבריאות שלנו; הם סופחים פחמן דו-חמצני, וגם ממתנים את שינויי האקלים; הם מספקים לנו צל וממתנים רעש, וכך הופכים את הסביבה לנעימה יותר עבורנו; הם יפים ומרגיעים, ונמצא שמראה צמחי בכלל משפיע לחיוב על מצב הרוח שלנו ועל ההתנהגות שלנו (הוא מפחית אלימות!) ואפילו משפר את ההישגים שלנו.
בנוסף לכל אלו, הם מהווים בית-גידול שלם וחשוב: המוני חרקים, ציפורים ואפילו זוחלים נהנים משירותיו של העץ. הם נהנים מהמזון הרב שהוא מספק ומההגנה והמחסה והבית הבטוח שהוא נותן. העץ כך מעניק חיים לבעלי חיים רבים, ומייצר עוד טבע בסביבתנו: עוד פרפרים, דבורים, ציפורים וחיפושיות, כמו גם פרחים ופירות מתוקים, פעמים רבות. הוא נותן חיים לכל אלו. ואגב כך הוא מזמין ציוץ ציפורים ומראות מרגשים לחצר.
לשתול עוד עץ, פירושו לשתול עוד פיסת גן-עדן עלי אדמות. כמו לברוא עוד עולם קטן. מה יותר נפלא מזה?
אך לפני שניגשים לשתול עץ, חשוב לזכור שהסיפור לא כל-כך פשוט. עץ הוא לא מכונת קסמים שאפשר להניח סתם כך באדמה והיא תבצע את עבודה יש מאין. עץ הוא אורגניזם חי, הוא דורש משאבים וצרכים נוספים, הוא יכול להתפתח בכיוונים לא צפויים, והוא יכול להתחרות בצמחים אחרים וגם לשנות את הסביבה בה הוא נמצא, לטוב ולרע.
נטיעה לא אחראית של עצים – בסביבה לא מתאימה, של עצים לא מתאימים או מבלי לספק את התנאים המתאימים – יכולה, במקרה הטוב, סתם להיות מיותרת, כי העץ ימות מהר ויישאר שם בתור מפגע תברואתי. אך במקרה הרע העץ יכול להזיק למבנה שסמוך אליו, או להשתלט על סביבה טבעית ולהרוס אותה (להתפשט ולהרוס גדות נחל, להרוג צמחים מקומיים שדרושים לבעלי החיים, ועוד), או סתם להיות בזבזנית (לשתול עץ שדורש המון השקיה בארץ יובשנית כמו ישראל, זה לא תמיד מעשה מוצלח כל-כך).
אז מה הפתרון? ראשית, לא לנטוע בסביבה טבעית. נטיעות צריכות להתבצע רק בסביבה מופרת, כלומר בתוך ישוב, בשטחים ציבוריים או בחצרות. אך גם עבור נטיעה בחצרות, מומלץ לפנות לאיש מקצוע, או לפחות להתייעץ עם אנשי מקצוע באינטרנט. אנשים רבים מבינים בנטיעות אחראיות ואקולוגיות, והם ישמחו לעזור לכם.
העצה הראשונה שלהם תהיה לנטוע עצים ארצישראליים שמתאימים לסביבה: תאנה, חרוב, זית, רימון, שיזף, שקדיה, אלון, אלה, שיטת הנגב, תות, דולב ועוד.
עצים מקומיים עדיפים לא רק מפני שהם חסכוניים יותר במים ומתאימים יותר לבעלי החיים שבסביבה, אלא גם מפני שהם עמידים יותר בתנאים המקומיים. חשבו על זה כך: אם אתם נוטעים עץ גנני שזקוק למים, ואתם תעזבו את הבית שלכם בעוד כמה עשרות שנים – אין לכם מושג אם הדייר הבא אחריכם ימשיך לטפל בעץ ולהשקות אותו, או שהעץ ייזנח וימות. ובוודאי שאין לכם שליטה על הדייר שיהיה אחריו. לעומת זאת, אם שתלתם עץ מקומי שלא זקוק לטיפול נוסף אחרי השנים הראשונות, העץ יוכל להמשיך לחיות שם גם מאות שנים ללא הפרעה, בלי להזדקק ליחס או להשקיה.
כן, זה היתרון הגדול של עצים מקומיים: הם אמנם יזדקקו להשקיה וטיפול בשנים הראשונות (בין שנה לחמש שנים, לרוב) עד להתבססותם והפיכתם לעצמאיים, אך לאחר מכן רבים מהם יוכלו להמשיך לשרוד בכוחות עצמם, ואתם תרמתם את פיסת גן העדן שלכם למאות השנים הבאות. כמובן שגם זה לא כל-כך פשוט, ותלוי בעץ ובמיקום ובתנאים נוספים (לכן כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע), אבל זה אפשרי.
שנית, איש מקצוע צריך לדעת להזהיר אתכם מהחסרונות והמגבלות של העץ. לדוגמה, עץ תאנה הוא אמנם עץ נהדר, חסכוני במים, עמיד, יפה, מספק פירות ומזמן ציפורים לחצר, אבל לצד אלו השורשים שלו אגרסיביים ומסוכנים למבנה, לכן יש צורך בגנן מקצועי שיידע באיזה מרחק מהמבנה יש לשתול את העץ, כדי להימנע מנזקים עתידיים (לרוב, ההמלצה היא 4 מטרים. אבל זה תלוי בזן עץ ובתנאי האזור). כמו כן, אם לא שמתם לב ושתלתם עץ זכרי במקום נקבי – לא יהיו לכם פירות אכילים. דוגמה אחרת היא עץ השיזף המצוי (עץ הדומים). גם הוא עץ נהדר: יפהפה, עמיד מאוד, מספק פירות מאכל, ועשיר בצוף שתומך בחרקים מאביקים. אבל הוא גם קוצני, מה שיכול להיות בעייתי בסביבת ילדים קטנים שאוהבים לטפס על עצים.
איש מקצוע גם ידע באיזו עונה כדאי לשתול, כמה להשקות בהתחלה, כמה עמוק לחפור את הגומה, כמה לדשן ועוד. כל התנאים האלו משפרים משמעותית את סיכויי השרידות. ללא ידע מתאים, רוב הסיכויים הם שהעץ לא ישרוד.
אז עכשיו, כשאנחנו יודעים כמה עץ הוא דבר מופלא, ויודעים גם להיזהר ולהיעזר בידע מתאים – קדימה! אפשר לגשת למלאכה!
