קרנות כספיות דולריות: מה הן ולמה הן מושכות עניין רב בקרב משקיעים לאחרונה?

בתקופה של ירידות בשווקים, טבעי שמשקיעים מחפשים אלטרנטיבות למדדים היורדים. תגובה אחת לכך היא להיחשף לדולר באמצעות קרן כספית דולרית. מהי ומה כדאי לדעת עליה

דניס לר

ברבעון הראשון של שנת 2023 הגיעה לתיקי ההשקעות של רבים “הסערה המושלמת”. אינפלציה חריגה, ריביות גבוהות, ותנודות אפילו בתחום האג”ח שנחשב יציב. גם העליות בשוקי ההון שנרשמו בפתחה של 2023 עוד לא תיקנו את הנפילות הגדולות של 2022. כל אלה פגשו את הישראלים בעיצומו של משבר פוליטי הקשור לרפורמה המתכוננת במערכת המשפט, משבר שמשפיע גם על ההשקעות הזרות בישראל, וכמובן על חוזק השקל.

בין אמצע ינואר לאמצע מרץ 2023, חודשיים בלבד, נשחק ערך השקל מול הדולר בכ-9%. זוהי תנודתיות שלא ראינו כבר שנים, ועל אף שמאז הפערים הצטמצמו, להיחלשות השקל מול מטבעות העולם יש השפעות מתמשכות. מלבד הלחץ שהמצב יוצר על היצואנים הישראלים, עבור משקיעים מדובר בשחיקה של כסף. ואין דבר שמשקיעים אוהבים פחות מלראות את ערך הכסף שלהם יורד.

במטרה להתגונן מהמצב, בחודשים האחרונים אנו עדים לעליית המגמה של הגדלת החשיפה לדולרים ולשוק האמריקאי בתיקי ההשקעות של הציבור, בקרנות נאמנות, בחסכונות ארוכי טווח ועוד. הדבר נעשה על ידי רכישת דולרים בידי אנשים פרטיים, הגדלת נתח המניות האמריקאיות בפורטפוליו, השקעה בנכסים בחו”ל, וגם השקעה בקרנות כספיות דולריות.

בכתבה זו נסקור מה זו קרן כספית דולרית ומדוע היא מהווה מוקד משיכה למשקיעים בימים אלה.

מהי קרן כספית? ומה זה קרן כספית דולרית?

כשפותחים את עיתוני הכלכלה בחודשים החולפים קשה שלא להיתקל במושג קרן כספית. הסיבה היא שהקרנות הללו נהפכות לאטרקטיביות יותר ככל שהריבית במשק עולה. ריבית בנק ישראל, שלפיה נקבעות הריביות בבנקים, היא 4.5% נכון לאפריל 2023 – נתון שמשקף עלייה היסטורית ביחס לריבית האפסית (0.5%) שעוד היתה בישראל בתחילת 2022.

אז מהי קרן כספית? זוהי למעשה קרן נאמנות, שהייחוד שלה הוא בכך שהיא מתמקדת בנכסים קצרי טווח עם מח”מ קצר (עד 3 חודשים), לרוב בנכסים סולידיים מאוד כמו אג”ח ממשלתיות או קונצרניות בדירוג גבוה או פיקדונות ג’מבו (בריבית גבוהה) בבנקים. תמהיל ההשקעות הזה מביא לכך שהתשואה ההיסטורית בקרנות אלה היתה דומה מאוד לריבית במשק. ברוב המקרים זהו תחליף לפיקדון בנקאי בתמהיל ההשקעות. בבורסה בישראל נסחרות 16 קרנות כספיות שקליות.

וכעת לאחותה התאומה – קרן כספית דולרית. מרבית המאפיינים של קרן כספית שקלית ודולרית הם זהים, כשההבדל הוא המטבע וסוג האג”ח. הפיקדונות הבנקאיים בקרן יהיו פיקדונות דולריים אמריקאיים; ונתח האג”ח מורכב מאג”ח ממשלת ארה”ב. וגם בארה”ב, כמובן, הריבית במשק גבוהה מאוד – 4.75% נכון לאפריל 2023. בישראל פועלות כיום כ-17 קרנות כספיות דולריות. קרן כספית דולרית רגילה למעשה נרכשת בשקלים אך היא “חשופה לדולר” (כלומר מושפעת משער הדולר ביחס לשקל). היתרון היחסי שלה הוא בכך שלא נדרשת המרת שקלים לדולר לצורך הרכישה ובכך נחסכת עמלת ההמרה הכרוכה בכך.

סוג אחר של קרן כספית דולרית היא  “קרן כספית נקובה ב-$”, כשהמשמעות היא שההשקעה בהן נעשית באמצעות דולרים מלכתחילה. אם אתם כבר מחזיקים בדולרים ולא מעוניינים להמיר לשקלים, קרנות נקובות בדולרים יהוו יתרון משום שלא יעניקו חשיפה להבדלים בשערי המטבעות

יתרונות הקרנות הכספיות הדולריות

הפופולריות של הקרנות הכספיות – שקליות ודולריות – זינקה במהלך 2022-23. נכון לסוף פברואר 2023, היקף הנכסים שמתנהלים בקרנות אלה הוא כ-60 מיליארד שקל – קפיצה עצומה ביחס לשנה בלבד לפני כן, אז נוהלו רק 17 מיליארד שקלים בקרנות אלה. כיום הן מהוות כ-17% מכלל תעשיית קרנות הנאמנות (לפי נתוני אתר גלובס).

הקרנות הכספיות הדולריות מהוות 4.5% מתוך כלל תעשיית הקרנות הכספיות בישראל ולפי נתוני אתר Funder.co.il, הניבו ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל 2023 תשואה ממוצעת של 14.42%.

מדוע, אם כן, צמחה ההשקעה בקרנות כספיות דולריות כעת? הנה כמה סיבות:

חשיפה לדולר – כאשר משקיעים בקרן דולרית באמצעות שקלים, ההשקעה תהיה חשופה לשער שקל-דולר. כשהשקל נחלש, חשיפה כזו לדולרים מאזנת את ההשפעה על יתר תיק ההשקעות.

נזילות – בניגוד לפיקדון בנקאי, קרן נאמנות כספית דולרית מאפשרת “יציאה” מההשקעה ופדיון הכסף בכל יום מימי המסחר בבורסה.

השקעה סולידית יחסית בנכסי חו”ל – תמהיל ההשקעות שכל הקרנות הכספיות חייבות לעמוד בו מורכב מנכסים סולידיים מאוד – אג”ח מדינה, אג”ח בדירוג גבוה ופיקדונות. לצד המח”מ הנמוך של האג”חים, זהו פורטפוליו שמגלם סיכון מופחת, בטח ביחס לקרנות נאמנות אחרות שממוקדות במניות.

ניצול הריבית המטפסת -הריבית במשק שזינקה גרמה לחששות בקרב משקיעים שכן היא מייקרת את ההלוואות, ומאטה את פעילות המשק ושוק ההון. השקעה בקרן כספית דולרית באה לגדר את הירידות – ככל שהריבית עולה, כך צפויה גם התשואה בקרן לעלות.

אל מול ההזדמנות, יש גם סיכון בחשיפה לדולר

באופן טבעי, להשקעה בקרנות אלה יש גם חסרונות. ביניהם ניתן לציין את מה שהוזכר כיתרון – החשיפה לדולר. כל עוד השקל נחלש הקרנות יעשו את תפקידן כגידור אל מול תנודתיות המטבע. אבל יש לזכור שכשהשקל יתחזק, החשיפה לדולר תתבטא בשחיקת התשואה, ואף בהפסד. באותו האופן, אפקט החשיפה לריבית במשק בארה”ב יתהפך למשקיעים במצב שבו הריבית תרד. בנוסף, פוטנציאל התשואה נמוך יותר, לאור הנכסים הסולידיים שמרכיבים את הקרן.

מי שלא רוצה להיות חשוף לתנודתיות האפשרית הזו בתשואה בהתאם לתנאי השוק שקיימת בקרנות כספיות דולריות, יכול לשקול אלטרנטיבות סולידיות אחרות. למשל – השקעה ישירה בפיקדון או באג”ח ארוך, שבהם הריבית של הפיקדון או תשואת האג”ח ידועים מראש עד ליום הפדיון, אך אין את מאפיין הנזילות של הקרנות הכספיות.

לסיכום

כל עוד הריביות בעולם ובארה”ב בפרט, יישארו גבוהות, והתנודות במעמד השקל יימשכו, סביר להניח שנראה המשך מגמה של זרימת הון לעבר קרנות כספיות ככלל וקרנות כספיות דולריות בפרט, הנחשבות לאפיק השקעה יחסית בטוח בעת הזאת, שגם אם לא יניב רווחים, ישמר את הכסף מפני שחיקה.    

* אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה ואין באמור משום תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח.