“פתחתי את הספר ובתוכו הפתעה, תמונה של ילדה לבושה בשמלה. בידה האחת בלון כחול ובידה השנייה גלגל עגול“. כך נפתח ספר הילדים “חברות בסיפור” של עדי פז קרוניש, אימא לילדה המטופלת בבית איזי שפירא. זהו אינו עוד ספר ילדים, אלא אחד מבין שלושה ספרי ילדים, שמוציא בית איזי שפירא, כשהשניים האחרים הם “סדים ללולו הבובה” של היבה עבד אל חי ו”ילדה קוסמת” של רז טננבאום, שתיהן מטפלות בבית איזי שפירא.
בספרים הייחודיים שהודפסו מצד אחד בעברית ומצדו השני בערבית שולבו לצד המילים גם איורים של תם ויזר וכן גם סמלי תקשורת תומכת וחליפית עבור ילדים בעלי קושי בתקשור באמצעות דיבור. הסמלים הם ערוץ התקשורת של הילדים שמאפשר להם לפתח שפה והבעה עם סביבתם.
לדברי עמיר לרנר מנכ”ל בית איזי שפירא, “ספרי הילדים “נולדו” במסגרת התכנית “מען ביחד” שהופעלה בבית איזי שפירא במימון ארגון ה USAID ליצירת שיתופי פעולה בין ערבים ויהודים בקרב שלוש אוכלוסיות: אנשי מקצוע, הורים לילדים עם מוגבלות ונוער המתנדב למען ילדים עם מוגבלות.”
“הסיפורים שנכתבו נולדו במהלך קבוצת כתיבה מיוחדת שבה השתתפו נשים יהודיות וערביות, אימהות לילדים עם לקויות מורכבות, גננות, קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק ועובדות סוציאליות ומתוך עולמם היומיומי של הילדים בגנים ובבית הספר בבית איזי שפירא, ומתארים את החלומות שלהם, את השמחה ואת הכאב שהם חווים, ממש כמו כל ילד אבל קצת אחרת ומתוך הצורך שעלה לאפשר לילדים עם לקויות מורכבות ליהנות מקריאה משותפת של ספרים.”
איך התבצע התהליך?
“תחילת התהליך היה בלמידה משותפת על הנגשת ספרות ילדים וכלל מפגשים עם מומחים בתחום ספרות ילדים , מומחים בתחום ההנגשה והטיפול. ובהמשך סדנה של כתיבה יוצרת שבה כל אחת ואחד מהמשתתפים כתבו מספר סיפורים. מעולמם של הילדים במעונות היום. תהליך הלמידה והכתיבה התקיים במשך שנתיים.
כל התהליך הוא יוזמה של הצוותים המקצועיים בבית איזי שפירא. היוזמה כאמור נולדה מתוך צורך של ממש, ההפקה וההוצאה לאור – של בית איזי שפירא. היוזמה הייתה מתוך צורך מקצועי של קלינאיות התקשורת והפרויקט נוהל בשיתוף פעולה בין רכזת קלינאיות התקשורת ומנהלת היחידה הקהילתית בבית איזי שפירא דפנה קליינמן. התכנים של הקורס וקבוצת הכתיבה היוצרת נוצרו על ידיהן . תיאום מקום המפגשים, תשלום למרצים כיבוד תיעוד הקבוצה ועוד היה באחריות בית איזי שפירא.”
איך רואים את המוגבלויות בציורים?
לרנר מסביר כי חשוב להבין קודם כל כי “ילדים עם מוגבלות הם ילדים רגילים. הציורים בסיפור אינם ריאליסטים. הם יכולים לייצג את כל הילדים. גם ילדים עם מוגבלות. הרצון לקבל מתנות אופייניים לכל הילדים גם לילדים עם מוגבלות, חברות בין ילדים והתשוקה לחברות היא של כל הילדים. הנגיעה במוגבלות בספרים הללו היא בתכנים. למשל סדים המיועדים לילדים עם מוגבלות.”
והוא מוסיף “התכנים נבנו מתוך מציאות חיי הים יום של המעונות, וכל ספור מצביע על אירוע קטן בחיי היום יום. יש אלמנטים שאופייניים לילדים עם הלקויות המוגבלות. בסדים ללולו-סדים שהם חלק מהיום-יום של ילדי המעון אבל אינם מוכרים לאנשים מן החוץ. בילדה קוסמת- יש בתמונת הסיום ילד בכיסא גלגלים. הספר חברות בסיפור עוסק במוגבלות שאינה נראית וקיימת בשכיחות גבוהה בגנים- ילדה שאינה מדברת (כמו ביתה של הסופרת).
ובנוסף הוא מסביר, “הסמלים לצד המילים שבספר, הם ערוץ תקשורת המאפשר לילדים לפתח שפה ותקשורת עם אחרים ולהביע את עצמם. קריאת הספרים היא הזדמנות עבור הילדים להיחשף לשימוש בסמלים, ולהכיר אותם לצד מילות הסיפור והאיורים.
בספרים עושים שימוש במספר ערוצים במקביל להעצמת חווית הקריאה:
- הצבעה על סמלים מאויירים (שיטת סמבולסטיקס)
- מילים כתובות
- הצבעה על איורים (משפת הסימנים)
- ג’סטות
- דיבור
כל אלה משתלבים וביחד יוצרים את התקשורת סביב הסיפור. בדרך זו אנו מאפשרים לילדים עם לקויות למידה מורכבות דרך ללמידה ולהרחבת ההבעה למרות היכולת המוגבלת בדיבור וגם הנאה.
שפת הסימנים והג’סטות בידיים שונות מהסמלים המאוירים שמוצגים בספרים- מדובר בשני ערוצי תקשורת שונים. בהתייחס לסמלים בספרים- מדובר פה קודם כל בחשיפה, בהתאם לגיל הצעיר של הילדים. ההורה מצביע על הסמלים במקביל להקראה והילדים מקבלים הזדמנות לראות את הסמלים בתזמון מקביל למלל ולאיורים המתאימים ומתוך כך לקשר בינהם. הם מקבלים חשיפה לאוצר מילים חזרתי עם סמלים קבועים בכל ספר, ולמבנה משפט. בהמשך, לאחר הכרות עם הספרים, הילדים מוזמנים גם להשתתף באמצעות הצבעה על סמלים.
והוא מדגיש “ספרי הילדים נולדו מתוך הכרה בחוסר של ממש בספרות מתאימה לפעוטות עם מוגבלות ומתוך רצון לאפשר לילדים עם לקויות מורכבות להנות מקריאה של ספרים בשפת האם שלהם ערבית/עברית בדגש על חשיפה לסמלי תקשורת תומכת וחליפית ומשלב לשוני מותאם לילדים/ערבית מדוברת.”
יש סיבה שהסיפורים עוסקים רק בבנות ולא גם בבנים?
“לא. אין הכוונה רק לבנות”. משיב לרנר בנחרצות. ומסביר “שניים מתוך שלושת הספרים הראשונים נוגעים בבנות. את הספר חברות בסיפור כתבה אימא על בתה מאיה- ילדה במעון בסינדיאן. בסיפור ילדה קוסמת המתנות הן לגיא, איתמר, נעם וגם לטליה. אז יש איזון בין בנים לבנות. הבחירה בסוף בשלש בנות קשורה לכח הנשי של הקבוצה שהשתתפה בכתיבה היוצרת ולנקודות החיבור של הכותבות כנשים אמהות לילדות.
כל אחת מן הילדות בסיפור מועצמת בדרך כלשהיא. בסיפור הסדים הילדה הופכת מילדה המתקשה להתמודד בעצמה, למישהי שדואגת ומטפלת באחר. בסיפור חברות בסיפור הילדה מצליחה להשתלב למרות שאינה מדברת. בסיפור ילדה קוסמת הילדה מצליחה לעבור מסע ולהביא את המתנות שמשמחות את הילדים.
ובנוסף ישנם שלושה ספרים נוספים שנכתבו וטרם יצאו לאור. המשלבים גם בנים באופן ספציפי.”
איך התגובות לסיפורים?
“איזה כיף שהסיפור מונגש לילד שלי”. הילדים שרגילים לתקשר באמצעות הסמלים שמחים במיוחד לגלות את הסמלים בתוך הספר. הנכדים בני השש של ד”ר רז טננבאום אהבו את הרעיון שהסמלים מאפשרים להם קריאה חופשית וזורמת. זאת גם הייתה הזדמנות לדבר איתם על השפה הערבית ועל ילדים עם מוגבלות.”
לאיזה גילאים הספרים מיועדים?
לרנר משיב כי “באופן עקרוני הספרים נוצרו עבור ילדי המעונות בגילאי חצי שנה עד שלוש. אך גם ילדים ללא מוגבלות בגילאי הגן יכולים להנות מהם.” והוא מסביר כי “הספרים, מהווים נקודת חיבור ואהבה לילדים עם וללא מוגבלות, חוצי מגזר, הם מאפשרים חיבור בין אנשים שאינם מכירים ילדים עם מוגבלויות לעולמם של הילדים עם המוגבלויות וחיבור נוסף בין ההורים או צוות הגן והמטפלים, שמקריאים את הסיפור לילד או הילדה שמאזינים וקוראים איתם.”
איך ניתן לרכוש את הספרים?
“הספרים יוצעו למכירה על ידי בית איזי שפירא כשיריית הפתיחה תהיה בשבוע הספר כשהספרים יימכרו בדוכן של בית איזי שפירא במתחם שרונה בתל אביב. בהמשך יוצעו הספרים למכירה גם באתר העמותה ובחנויות הספרים.
ניתן לרכוש את הספרים גם באמצעות פנייה לאנה גלייב מבית איזי שפירא בטלפון 09-7701260 ובמייל [email protected]
בכוונותינו להדפיס עוד ספרים ולחלק אותם לכל מעונות היום השיקומיים בארץ. וכמובן שכל ההכנסות מיועדות לבית איזי שפירא להרחבת הפרויקט.
