“מי שמתבונן החוצה – חולם, מי שמתבונן פנימה – מתעורר.” (קרל יונג)

השהיה במנזר האחיות מציון גרמה לי לצאת מגבולות השיגרה שלי.

בכל שנה אני לוקחת לעצמי פסק זמן והולכת לבד למקומות שקטים בהם אני יכולה למדוט, להקשיב, לקבל תובנות.

בבוקר התעוררתי בתחושה נעימה והחלטתי לצאת אל החצר לשבת ולמדוט, לבשתי שמלה פרחונית קלילה, נעלתי סנדלים עם רצועות עור והנחתי שאל שסבתי סרגה בסגנון ספרדי על כתפיי.

יצאתי אל החצר של המנזר פסעתי בין העצים, הקשבתי לציוץ הצפרים נהניית מן השקט והשלווה שאחזו בי.

התיישבתי  על כסא שנראה כאילו נלקח מציור, כסא עץ מרופט, ניכרים בו סימני שכבות הצבע שצבעו אותו, מגוון רחב של צבעים,  אל מול הנוף שנישא למרחבים שמחוץ למזר, עצמתי את עיניי ונתתי לרוח לנשוב לתוכי.

בעודי בזמן המדיטציה, שמעתי קול פנימי:
“כאשר האדמה תהיה מוכנה לקלוט אותנו בתוכה כשתילים המכים בה שורשים , אנחנו נהיה מוכנים לעוף אל-על כצפרים נודדות המגביהות עוף, אז תתגלה לעיננו הדרך.”

מיד התעוררה בי הסקרנות והפליאה אל סימני החיים, והרגשתי שעכשיו הזמן עבורי להגשמה אישית, להגשים את ההוויה שבתוכי.

מאז ומתמיד נושא בריאת העולם יצר בנו את הסקרנות והרצון לחקור ולהעמיק תכנים על תולדות היקום העולם הגשמי והרוחני.

הבריאה והיציאה מגן העדן לימדו אותנו להתפאל מיפי הבריאה, הפליאה עוררה בנו, להתבונן, לפתח את הידע והמודעות.

עם הזמן למדנו את היכולת לאהוב, להעניק אהבה ללא תנאי, היכולת להתפתח לפתח את התודעה ואת המודעות. המודעות לימדה אותנו ללמוד לאהוב, ללא תנאים, ללא מורא, אהבה בפשטות שלה, בהוויה האישית שלנו עם עצמנו ועם הסביבה שלנו.

ההתבוננות פנימה לתוך עצמנו והגילוי של עולמנו הפנימי, מעוררים בנו את היכולת לשאוף להגיע למעלה, להתרומם אל מרום מעוף הציפור, ולראות את עולמנו על כל מרחביו.

סטיבן ויליאם הוקינג היה אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי, הוא התפרסם בעיקר בזכות ספרו “קיצור תולדות הזמן”, ספר מסוגת המדע הפופולרי, המתאר את התפתחות היקום למן המפץ הגדול. 

“הסתכל למעלה לכיוון הכוכבים ולא למטה לכיוון רגלייך, נסה להבין מה אתה רואה ותהה מה גורם ליקום להתקיים, הייה סקרן”.

כאשר אנחנו מתבוננים על תמונה, על ציור שיש בו הרבה פרטים, אנחנו יכולים להתבונן בו מקרוב וממרחק, אם מתבוננים בו מקרוב, איננו מסוגלים לראות את כל הפרטים שיש בציור, ככל שאנחנו מתרחקים מהציור, כך אנחנו מסוגלים לראות עוד ועוד פרטים.

כך הם חיינו, ככל שאנחנו מגביהים לעוף, אנחנו מסוגלים לראות יותר פרטים, לומדים להכיר את עצמנו תוך הקשבה לאינטואיציה שלנו ולהדרכה העליונה.

ההתבוננות מאפשרת לנו להתבונן בפליאה בפלא הזה שהוא אנחנו, לראות את השפע הטמון בתוכנו. הגילוי והפליאה בחזקות שלנו, מאפשר לקבל תובנות על עצמנו, ללמוד לראות אותנו באופן חיובי וטוב.
ככל שנמריא כלפי מעלה כך נבין כמה אנחנו טובים, כמה אנחנו נפלאים.
נבין, שכל יום לפגוש את עצמנו הוא נס.

הציור של הצייר דורי שאשא,

מאז שהיה ילד קטן, עסק באמנות וביצירתיות
האהבה והיצירתיות שלו לאורך השנים בתחומי האמנות והאמנות כמו:
ציור, דוגמנות, כתיבה, מולטימדיה, עיצוב גרפי, עיצוב מוצרים, אדריכלות ועיצוב נוף, העניקו לו כלים נפלאים וידע מועשר ומבט שונה מעט על את הפרטים המרכיבים את חיינו.
פרטים אלה ועוד מאפשרים לו ליצור ציורים משלו בעלי קסם מיוחד ומיוחד.
צבעים, תנועה, סמליות ופרשנות רגישה של האובייקטים המרכיבים את הקומפוזיציה בציוריו יוצרים תמונה ייחודית, מרגשת ומעניינת שפשוט אי אפשר להתעלם ממנה מבלי להתגנב לחיוך קטן ולמבט סקרן.

לאתר של דורי
https://www.dori-shasha-art.com/