רק תפילה אשא….

שנים עשר הימים האחרונים אצלי עסקו בתפילה, התפילות עוררו בי מחשבות על אמונה.
הלא אם אני בת אמונה, אני אמורה לשחרר ולתת מבטחי בבורא.
.
דיאלוג זה עם עצמי , עורר בי אי נוחות משום שתפילה לרוב מגיעה מתוך חוסר אמונה בעצמי, חוסר אמונה ביכולות שלי ליצור מציאות נעימה וטובה , מציאות יציבה ובוטחת, ואז אני פונה אליו, אל היושב במרומים ומתפללת, מתפללת לטוב, מתפללת שלא יהיו הזעקות ולא יהיו טילים במרחבים בהם אני ומבני משפחתי גרים.
ואכן, לאחר מספר ימים התעוררה בי התובנה החיובית שאין בי שליטה על אחרים, אין בי שליטה על הנעשה וזה בכלל לא קשור באמונה בעצמי.

השליטה היחידה שלי היא השחרור, לשחרר לאלוהים, זו האמונה שלי.
שהתקשורת שלי עם אלוהים היא דו סטרית, אני פונה אלי בתפילותיי והוא עונה לי שהכל יהיה בסדר ושאני לא אדאג.
ואז אני מגלה שהדיאלוג הוא בכלל ביני לבין אלוהי ולא ביני לבין עצמי.
והאמונה מתחזקת בי ובאלוהי.

התפילה היא מטה עוז ביד כל אדם, וכל שישים האדם מבטחו בו יתברך ~ כן יעשה וכן יצליח.” (חזון איש)

האמונה והתפילה, הן מחזקות בנו את ההבנה שיש בנו את כל התכונות הטובות ויש בנו את כל הדרכים לפעול למען עצמנו, אנחנו מבורכים, ואדם אשר מרגיש מבורך מעצים את הברכה בעת התפילה, אדם שמחובר לאמונה בעצמו ומודע לתכונות החיוביות שלו, בתפילתו מעצים אותן ופותח את המפתח להפעלת התכונות בדיוק כמו מטה העוז שאחז בו משה רבנו הנביא.

הציור של איתן קדמי צייר ומנחה קבוצות לעבודה רוחנית דרך מנדלות‏.