ב 22-12 ביוני 2019 יתקיים בישראל שבוע הספר העברי, שכל שנה מנבאים לו כישלון וכל שנה הוא מפתיע ופורץ גבולות חדשים ונוספים.
הסיבות להצלחת ענף הספרים לא מובנות מאליהן, במיוחד לנוכח המקום שתופסת הטכנולוגיה הדיגיטלית בעולמנו. אך סיבה נוספת היא סיבה שאנחנו מסקרים רבות והיא מהדהדת בחשיבותה- הסיבה החברתית שהספרים משרתים, מעבר לאג’נדה ולמסרים שהם עצמם מעבירים – השימוש בהפקת הספרים ובמכירתם לקהל הרחב על מנת לשרת מטרות חברתיות רחבות יותר, היא אחת מהסיבות שממש לא כדאי להספיד את הענף הזה- להפך.
אישה מיוחדת במינה שמחוברת בכל הווייתה לענף הספרות כבר שנים רבות, היא יעל שכנאי מגבעתיים שהקימה לפני חמש-עשרה שנה את הוצאת “רימונים”. במהלך השנים, גםהוציאה לאור בעצמה שני ספרי ילדים שכתבה ועוד שלושה ספרי פרוזה למבוגרים. היא משמשת כמנכ”לית ועורכת ראשית של ההוצאה.
“אחרי שנרצחה האישה ה-26, בשנת 2018, ולאחר שביתת הנשים הגדולה, הבנתי שאני רוצה לתרום למודעות הציבור לחוויות האלימות שחוו נשים מסוימות בחברה שלנו, לצערנו הן לא מעטות, לתת להן קול ולהעצים כך נשים אחרות,” היא מספרת. היא החליטה ליצור אנתולוגיה של סיפורים אישיים שחוו נשים מכל קצוות הקשת ולהוציא אותן לאור למכירה ברשתות הספרים הגדולות, כשחלק מהספרים ייתרם למקלטים ולמוסדות שמטפלים בנשים מוכות, “כדי לתת לנשים תקווה ולהראות להן שאפשר לצאת ממעגל האלימות ואפילו להצליח ליצור לעצמן עתיד טוב.” קובץ הסיפורים נמצא בשלבי עריכה אחרונים ויצא לאור בחודשים הקרובים על חשבון ההוצאה לאור.
מה התפקיד של הספרים בימינו, לדעתך?
ניצלתי את ההזדמנות בשיחה עם שכנאי כדי לשאול אותה גם כמה שאלות לגבי מצב ענף הספרות בישראל ובאופן כללי, והופתעתי לשמוע שתפקיד הספרים בשנת 2019 נשאר כשהיה ולא השתנה. לעומת זאת, לדבריה, “הכתיבה, לפחות לבני הדור הצעיר השתנתה, מנסה להיכנס לעולמות התוכן של הילדים והנוער של היום, שהם עולמות תוכן וירטואליים יותר, פנטזיה ומדע בדיוני, עולם הרשת והמדיה החברתית ועולם הגיימינג.
“ועדיין,” היא מוסיפה, “יש מקום וצמא גדול של ילדים ונוער לספרים של פעם, לגרסאות מחודשות של ספרים שהדור של הוריהם גדל עליהם, על קלאסיקות. למו”לים אסור לוותר ולהתקפל ולעשות את החיים קלים יותר כביכול, לבני הדור הצעיר, אלא למצוא את המינון הנכון בין ספרות מאוד מעודכנת לדור ה-Z יחד עם יסודות ונכסי צאן ברזל שגדלנו עליהם”.
ספר הילדים הראשון שהוציאה שכנאי בעצמה כסופרת היה הספר “נמשים כמו כוכבים”. לאחרונה, יצא ספר הילדים שלה, “האריה והעכבר”, אותו כתבה בגרסה עדכנית לסיפור הקאלסי עם מוסר ההשכל החשוב ש”לא משנה מתי הסיפור יסופר הוא תמיד רלוונטי ומלמד על פרופורציות ונקודות מבט ועל המקום שאנשים שונים יכולים לשתף פעולה, כל עוד הם יוותרו על הסטיגמות והדעות הקדומות שלהם.”
גם בקרב קהל הקוראים, לדברי שכנאי, אין שינוי של ממש בגישה לספרים. לדבריה “מי שאוהב ספרים, ההשפעה שלהם היום לא השתנתה לגביו ותמיד ימשיך לקרוא, לאהוב, להישאב וללמוד מספרים ומתוכנם. מי שנכנס לעולם הספרים, ההשפעה שלהם עליו לא תהיה פחותה משהייתה בעבר. ייתכן שיש אנשים שפחות קוראים היום בגלל ההישאבות לעולם הדיגיטלי ולמסכים – שגם לזה יש פתרון קריאה באמצעות ספרים בגרסאות דיגיטליות שמותאמות למכשירים הניידים של הקוראים – אבל מי שבוחר בספרים, עולם הדמיון שלו תמיד יהיה מפותח יותר ואוצר המילים שלו וההבעה שלו יהיו עשירים יותר”.
מלבד היותה מו”לית עסוקה בהוצאת בוטיק שלה שבה היא מעורבת בכל פרט ופרט, מקפידה שכנאי גם להרצות לילדים ולנוער בבתי הספר בנושאי ספרות, ומקפידה להמשיך ולפגוש באופן שוטף את קהל היעד הנלהב ביותר לספרים, ולהדביק אותם באהבה הגדולה שהיא עצמה חווה לספרים ולספרות. ואם כל זה לא מספיק בחודשים הקרובים יצא לאור ספר פרוזה נוסף למבוגרים, פרי עטה, “חדר חושך” ועוד היד נטויה.
