אני אוהבת שירי ילדים כי יש בהם לדעתי את האמיתות הכי פשוטות ומועילות לחיים.
כשעברנו לגור בבניין שלנו הסתכלתי כל בוקר בתסכול על החתיכות השחורות הלא ברורות שהיו מונחות על שביל הכניסה. מישהו אמר לי שזה נופל מהעץ הישן שעומד שם ובכלל נראה כמו קקטוס שיצא משליטה, אבל לא הבנתי איך עץ מייצר לכלוך כזה. ממש התבאסתי שכך נראית הכניסה לבית שלי.
ואז בוקר אחד הרמתי את העיניים וראיתי שם פרח לבן ענק ויפהפה עם נקודות צהובות-זהובות בתוכו. מסתבר שמדובר בעץ נדיר שהפרחים בו פורחים בלילה ונסגרים בשעות הבוקר. כל פרח זוכה ללילה כזה ואז הוא נסגר ונופל על הקרקע ומשחיר. בעונה הנוכחית יש לילות שבהם כל העץ מלא פרחים לבנים שמאירים את כל הכניסה לבניין כמו עץ מהאגדות. ומי שלא מרים את העיניים ומביט, מפסיד את כל היופי…
