אפשר לתאר הכול בצורה מדעית, אבל אין בכך הגיון – יהיה זה חסר משמעות, כמו לתאר סימפוניה של בטהובן כשינויים בלחץ האוויר. – אלברט אינשטיין

יש סוגים שונים של אנשים. כרגע אני עושה הבחנה מאוד גסה כי הסוגים שעליהם אני רוצה לדבר הם: האידיאליסטים שאוהבים לחלום ורואים הכל באור חיובי ואפשרי, לעומת ה”ריאלים” שזקוקים להוכחות מדעיות חותכות והבנה ליניארית של הדברים כיצד ואיך.

מסיבה זו או אחרת, אני מקטלגת את עצמי באידיאליסטים ואת רב (אך לא כולם) מי שסביבי כריאלים.

ה”ויכוח” הניצחי בינינו הוא שאני שואפת למקומות אידיאליסטים שלא בטוח כי יכולים להתקיים. ומכיוון שלי אין תמיד אפשרות להסביר את הדרך המובנית והידועה עם הסיבה המדעית, אני פשוט מחייכת לעצמי.

וגם במשפט זה – יש איזשהו קסם, הסבר, לכל המהות שלנו. יש משהו שהוא מעבר למציאות הסזיפית שאנו חיים ביום יום. זו ההמלצה שלי: עצרו, נשמו, הכילו, הרגישו, התרווחו לתוכה ותתחילו למצוא את הדרך לשחק איתה וליצור לכם את המציאות שלכם.

צילום אמיל טגר