לקראת הסיום של אחד מהימים המשמעותיים ביותר לעם היהודי שבו מציינים את חורבנו של בית המקדש בגלל שנאת חינם. לא יכולתי שלא להתרגש מהסרט ששודר אתמול בקשת ובו הזמרת מירי מסיקה נפגשה באומץ רב עם אנשים בציבוריות היהודית- ישראלית שיש לה איתן קושי אידאולוגי עמוק. לאורך הסרט היא מציינת את ההשפעה הקשה של טוקבקים ואמירות שהושמעו כלפיה כשהעזה לבטא דעה או מחשבה שלא התאימה למישהו אחר. מומלץ מאוד למי שלא צפה להתרשם במו עיניו/ עיניה. אך לא בזה רציתי לעסוק.
אין ספק שמתחת לכל חזות של ידוען יש עולם שלם של ידע/ מחדשות/רגשות וחיים שלמים שלרוב נסתרים מעיני הציבור. ואילו הפופולריות של הידוענים תלויה הרבה מאוד מעבר לכישרון וליכולות המקצועיים, כמובן ביכולת לקיים קשר עם הקהל. ומה הקהל של היום רוצה? סלפי. לרוב כשתיפגשו עם שחקן/ית או דוגמנ/ית או זמר/ת לא תשאלו אותם מה שלומם ואיזה ספר טוב הם קראו לאחרונה- אלא תבקשו להצטלם לסלפי- עם חיוך.
חברת Ace שפועלת זו השנה השנייה למען עמותת אפי אספרגר, בעקבות שיתוף פעולה שנרקם בין הפרזנטור של החברה רותם כהן לבין חברו הטוב אסי ישראלוף שמלווה את העמותה כבר שלוש שנים. השנה האמצעי לגיוס הכספים לבייע לעמותה שמשתמשת בכספים למימון פרויקטים שנתיים כמו מרכזי הנוער, פרויקט ״חיבורים״ המסייע לנערים אספרגרים להתגייס לצה״ל ועוד. את האירוע הנחה אורי יצחקי – עיתונאי בתחום הבידור והאקטואליה, שמתמודד עם התסמונת בעצמו והוא אחד מלמעלה מעשרים אלף ישראלים שמתמודדים איתה.
אחת התופעות המדהימות לגבי אנשים עם אספרגר היא האינטיליגנציה והיכולת המילולית הגבוהה שלהם והיכולת שלהם ללמוד הכל בקלות יחסית כשבעצם הקושי המרכזי שלהם הוא ליצור קשרים חברתיים- כמו למשל לבקש להצטלם סלפי. החברה החליטה להזמין את בני הנוער והמבוגרים ליום מיוחד בשבוע שעבר שבו יוכלו להצטלם עם מפורסמים שונים כמו ליהיא לפיד, אסי ישראלוף, שיר אלמליח, רותם כהן, שלומי קוריאט, פיטר רוט ואורין ג’ולי .
במסגרת המיזם “הסלפי של אפי” הציעו הסלבריטאים לקהל הרחב תמונת סלפי איתם בתמורה לתרומה שיבחרו לשלם, כאשר בעבור כל סכום שיתרם חברת Ace מתחייבת להכפיל את הסכום ולהעביר את כל הכסף לעמותת אפי אספרגר.
במסגרת האירוע נתרמו על ידי הקהל הרחב שהגיע להצטלם שמונת אלפים שקלים כשהחברה תכפיל את הסכום ויועברו לעמותה שש עשרה אלף שקלים!
המטרה הנוספת של הפעילות מלבד גיוס הכסף היה כמובן להעלות את המודעות לתסמונת ולאפשר לכמה שיותר אנשים שנפגשים עם אנשים שלא תמיד מצליחים לתקשר איתם בצורה שהיו מצפים לה לנהוג ביתר סבלנות או לפחות לקחת בחשבון את האפשרות שהעומד/ת מולם לא טיפש/ה או חצופ/ה אלא אולי הם פשוט מתמודדים עם אספרגר.
ואם עשינו זאת – גם אם זו לא הסיבה הרווחנו המון ביכולת החברתית שלנו להתגבר עם מציאות חברתית לא מובנת ולמנוע לפחות עוד קצת שנאת חינם.
ובקשר לסלפי- איזה מזל גדול שיש לנו את היכולת הזו לשמוח ולשמח באמצעותו!
