הפעם, ערב תקופת המבחנים, התמונה מובאת ישירות מן היום-יום שלי. אני סטודנטית- אחת מתוך קהל המוני של אותם חבר’ה עם התיק על הגב, עם ההרגשה המשכרת של התנהלות עצמאית וקלילה לגמרי, ועם תקופות המבחנים המטורפות שמורידות את כולנו בחזרה למציאות… אחד הדברים שגיליתי במהלך הלימודים באוניברסיטה היה שאם אין לי יכולת לשכור לעצמי קלדנית אישית, הסיכוי שלי לסכם את החומר בהרצאות הוא די נמוך. המרצה מדבר לו בנחת והרבה פעמים בלי שום מודעות לכמויות הסטודנטים שמנסים לעמוד בקצב, ובמקרה שלי יש שתי אופציות: או שאני מתרכזת בלעמוד בקצב הדיבור ולסכם – או שאני מתרכזת בלהקשיב ולהבין, כששילוב שני הדברים יחד קצת פחות עובד לי.
פה עולה השאלה מה עושים. להבין זה נחמד, אבל זה לא עוזר לי אחר כך כשמגיע המבחן ויש עשרות של פרטים ופרטי פרטים לשנן. וגם סיכום טוב זה נחמד, אבל אם רק תמללתי, מתברר פתאום שיומיים זה מעט מאוד זמן לדחוס בהם הבנה של קורס שלם…
למזלי הרב (ולמזלם של עוד סטודנטים רבים וטובים כמוני, שקצת הולכים לאיבוד) יש תמיד את הסטודנטים האלו, שבשבילם ללהטט בין לכתוב יפה ומסודר (ועם כותרות לפי גדלים וצבעים, תמונות ממצגת השיעור ותוספות מתוך ספר הקורס, כמובן) לבין להבין מה הולך זה ממש צ’יפס. והעניין היפה באמת, הוא שאותם אנשים טובים לא משאירים את היתרון אצלם, אלא פותחים את האופציה ואת הסיכום המלא והמושקע לכלל הסטודנטים. בלי שום חצי מחשבה של מגיע או לא מגיע, בלי התחשבנות של חברים ומקורבים. עשיתי? יצא מוצלח? קחו. תהנו כולכם.
ככה אפשר להיכנס לשיעור עם סיכום מן המוכן, להקשיב ולהתרכז כמו שצריך (בגבול הטעם הטוב ?) ולא לדאוג אם לשנייה ורבע אבד חוט המחשבה וחצי משפט התפספס- יש איך לחזור לעניינים, הכל שם.
והתופעה הזו נכונה גם לתרגומי מאמרים שעוברים בקבוצות, לדפי נוסחאות ולשלל דברים שימושיים, כל אחד והצד החזק שלו, שעוזרים לכל כך הרבה מאיתנו. איזה אנשים טובים.
השנה ראיתי משהו שהיה לי חדש, ולא ראיתי לפני כן. מלבד פרסום בקבוצות וואטסאפ שונות או בפלטפורמות חוגיות, אגודת הסטודנטים באוניברסיטה בה אני לומדת העמידה אזורי תרומת סיכומים- לחסוך את הנבירה באינטרנט, את מחיר ההדפסה וגם שניים-שלושה עצים במכה אחת. כעבור שבועיים לא נשאר הרבה…:
אז אותם אנשים שסיכמו– אין כמותכם. תודה על המאמץ, על ההשקעה ועל הנכונות לחלוק הכל בכזה טוב לב. אלו שתרמו– יישר כוח! חסכתם לאלו שאחריכם כאב ראש גדול, וגם עוד מדף בארון שלכם. ואלו שלוקחים- אחלה של דבר. תמיד בסוף יהיה משהו שגם אתם תשקיעו בו מאוד, ותשתפו עם ההמונים המאושרים.
מאחלת לכולכם תקופת מבחנים שקטה, שאלות אמריקאיות מהסוג שמסגיר את עצמו, שאלונים ממוחזרים בלבד ואף לא מועד ב’ אחד. אמן!
