הגלריה לציורי קורונה
זהו זה כמעט רשמי. אנחנו בבית. המוני אנשים בארץ שסגורים בבית. סביר להניח שהורים לילדים נמנעים מלבטא רגשות חשש ולחץ ליד הילדים כדי לא להוסיף עוד מתח ולחץ לבית הסגור ממילא, ולעומתם יש לא מעט ילדים ומבוגרים שהמציאות מצריכה לפעול בדרכים שונות כדי לאפשר להם שחרור. אחת מהדרכים המוכרות הידועות מאוד לשחרור לחץ וביטוי רגשי היא אומנות- ובעיקר ציור.
“מאז ומעולם האומנות שימשה כמקום מפלט ועיבוד לרגעי משבר. ואין ספק שבימים אלה היא נדרשת”, מספר לי יונתן ליפו, 42 מבניימינה ,מטפל באמנות במקצועו.
“במשך שבועיים של בידוד בבית בסוף פברואר, מצאתי את עצמי מצייר הרבה יותר תוך כדי התחלתי לצייר ציורים שקשורים לקורונה ולפרסם אותם בפייס. נתקלתי בציור ישן שציירתי בתקופה של מלחמת המפרץ שבה הייתי ילד ונזכרתי כמה הציור עזר לי.” והוא מוסיף “ואז חשבתי על המענה הרגשי שנותן הציור
בטיפול באמנות יש שתי גישות הגישה של שימוש באמנות במהלך הטיפול וניתוח היצירות . והשני שעצם היצירה האמנותית יש בה תהליך תרפויטי. וחשבתי על המענה שיכול להיווצר לאנשים שיבטאו את עצמם דרך אמנות ויפיצו את זה בגלריה”.
“שיתפתי ברעיון שלי את קרן פרלמוטר- מטפלת באומנות וחברה טובה מאז הלימודים המשותפים שלנו בבית ברל, והיא לקחה את הרעיון שלי צעד אחד קדימה ופתחה עמוד פייסבוק בשם הגלרייה לציורי קורונה שבה יכול כל אדם באשר הוא (זקנים, מבוגרים, נוער, ילדים וטף) לשתף בציור שיצר או שיצרו בסביבתו, בהקשר של המצב הנוכחי, על מנת ליצור גלריה קהילתית.”
מאז שנפתח העמוד מצטרפים אליו יותר ויותר משתתפים מעלים יצירות – לא רק ציורים גם עבודות נוספות עם מסרים מעודדים והעמוד תופס תאוצה. “אני מקבל עשרות תגובות מאנשים בפרטי שמודים לי על היוזמה ועל האפשרות – גם מאנשים שלא מציירים ורק צופים שמספרים שזה עושה להם טוב. זה עושה לי טוב בלב לדעת שיש לי יכולת לסייע גם דרך הדבר שאני הכי אוהב שעזר גם לי ועוזר לי עדיין.”
[…] התמונה של יונתן ליפו – מטפל באומנות שפתח לפני שבוע גלריה לציורי קורונה – ניתן לקרוא עליה בלינק […]