“יש לך מכחול, יש לך צבעים, צייר לך גן עדן והיכנס לתוכו.” ~ ניקוס קאזאנצאקיס
אין ספק, מציאות לא פשוטה. מלאה באי וודאות וחששות לחצים מכל מני סוגים. יש כל מני דרכים להסתכל על המציאות – ולא רק עכשיו תמיד. כי החיים מציבים אתגרים תמיד ולא רק כשיש קורונה.
אנשים שואלים אותי לא פעם ובמיוחד בימים האלה מאיפה אני מוצאת כוחות להיות אופטימית? – והאמת היא שאני לא חושבת על עצמי כאופטימית. הבחירה להתמקד בפרספקטיבה חיובית משרתת אותי ואני בוחרת להתמקד בה. אני לא מתעלמת מהמציאות- היא קשה גם לי. אי וודאות תעסוקתית, חוסר במפגשים חברתיים והילדים בבית הופכים להם לנינג’ות ומטפסים על הקירות.
יוזמות ורעיונות חיוביים מגיעים אלי לא מעט באופן שוטף. בימים האלה כמות היוזמות והעשייה החיובית שוברת שיאים. עבורי זה סוג של גן עדן. להיות מוקפת במציאות שבה אני נפגשת (גם אם זה באופן ווירטואלי בלבד) עם כל כך הרבה אנשים טובים שעסוקים בלחשוב איך לעשות יותר טוב. איך להצחיק, איך להעלות את מצב הרוח, איך לעזור. עבורי זו מציאות חלומית.
אז אני לא צריכה לקחת מכחול וצבעים ולצייר לי גן עדן, אני כותבת ומשתפת אותו וזה עושה לי טוב. ואם הייתי רוצה לאחל לעצמי משהו שיוכל להפוך את זה לאפילו טוב יותר – הייתי מבקשת שכמה שיותר אנשים יעשו את אותו הדבר גם. יכתבו ישתפו ויתעסקו בחדשות טובות
התמונה של יונתן ליפו – מטפל באומנות שפתח לפני שבוע גלרייה לציורי קורונה – ניתן לקרוא עליה בלינק