מסביר לי גלעד שוברט, בן 44 ממודיעין, מנהל תחום הגיל השלישי בעמותת ‘מחשבה טובה’. שגם בימים רגילים מפעילים חטיבה שלמה האחראית על לימוד והדרכה של בני הגיל השלישי לשימושים טכנולוגים שונים- מחשבים וטלפונים סלולאריים מתוך ההבנה של החשיבות שבהדרכה וחיבור. בימים אלה עוד יותר מתמיד. והוא מוסיף כי “הטכנולוגיה יכולה לאפשר להם להפיג מעט את תחושת הבדידות הקשה והמאיימת וגם לסייע להם ליצור קשר לקבלת סיוע ועזרה מבחוץ.”
עמותת מחשבה טובה בחרה לתת מענה מידי למצב זה. תוך 3 ימים הקמנו אתר ייעודי ללמידה מרחוק עבור האזרחים הותיקים, להנגשת שירותים דיגיטליים לבני הגיל השלישי בעת בידוד , עם מגוון תכנים להפגת הבדידות ולעניין והעשרה ומתקיימים מידי יום שיעורים מקוונים ללמידה של כלים טכנולוגיים כדי שיוכלו לתקשר עם המשפחה והחברים, להזמין מוצרים, להתייעץ עם רופאים וכדומה.
גלעד מספר כי “עד כה מתחילת המשבר, קיימנו כ- 30 מפגשים בשידור ישיר. כל יום מתקיימים 2 שיעורים בשידור חי ובכל מפגש כזה היו לנו בממוצע 70 משתתפים, חלקם משתתפים קבועים.” הוא מוסיף.
הדרכה על מחשב היא דבר שמחייב קרבה , איך פועלים כעת מול קשישים שמצויים בבידוד ושומרים על ההנחיות? “השיעורים שלנו תמיד היו פרונטאליים. ברגע שהעולם עצר בשניה אחת, עשינו שינוי והתחלנו להכין את התכנים שלנו לשיעורים מקוונים וכמה ימים לאחר מכן (ב-18/3 האתר התחיל לשדר בלייב) כבר היה לנו אתר של שידורים חיים במגוון תכנים.”
והוא ממשיך “נכון שהקשר האישי הוא חשוב בהדרכה וזו התפיסה של מחשבה טובה, אבל פה אין ברירה, ברגע שכולם מבודדים בבתים ואנו מציעים תוכן מעניין שעוזר להם במצב מוזר זה, אז רואים את הצימאון שלהם לפעילות , גם אם זה ללא קירבה, כי אנחנו יחד איתם בבידוד ומנסים להפיג את הבדידות.”
לא מוותרים על אף אחד
“יש הרבה אנשים מבוגרים שמתקשים ומאתגר אותם לגלוש באינטרנט ולעשות שימוש בסמארטפון. אבל דווקא עכשיו כשזה הקשר היחיד שיכול להיות להם עם בני משפחה והחוץ יש לרבים מהם מוטיבציה גדולה יותר מבעבר ואנחנו מלמדים אותם עכשיו את התכנים השימושיים ביותר עבורם לימים אלה – כל מה שיכול לתרום לקשר עם העולם החיצוני.”
וזה לא מסובך להם? “נכון שיש לא מעט מבוגרים שהעולם הטכנולוגי עדיין זר להם ברובו, אבל יש גם לא מעט מבוגרים שמתנהלים עם וואטסאפ, מיילים, רשתות חברתיות וכו’ ועדיין יש להם לא מעט ללמוד. אנחנו לא מוותרים על אף אחד, הקמנו מוקד טלפוני שמלווה את הפעילות באתר ושם נותנים עזרה לכל אחד שרוצה להתחבר.”
ואיך זה מתקיים בפועל? “בכל יום אנחנו מקיימים 2 מפגשים לייב בשעה 10:00 ובשעה 16:00, מפגשים על שימוש בכלים טכולוגיים לעת הזו ובכלל. בימים שלישי וחמישי אנו מוסיפים לפני השיעור גם שיעור של התעמלות בוקר (יוגה/פילאטיס/התעמלות) מותאם לגיל השלישי. כשעוד היה מותר להסתובב בחוץ אנשים כתבו לנו שהם סיימו את היוגה ויצאו להליכה זוגית של 40 דקות, זה הכניס בהם אנרגיה וצמא לעשות משהו בימים כאלה.
הם נכנסים לשיעור כבר חצי שעה לפני שמתחיל, ואנחנו נכנסים להתכונן לשיעור ויש פרצופים שמביטים בנו, זה רק מראה על הצורך בלימוד וחברה. במהלך השיעור הם כותבים את כל ההערות והשאלות שלהם באמצעות הצ’אט ומשתפים פעולה בצורה יוצאת דופן . אחרי 40 דקות עד שעה מסתיים השיעור והמדריך נשאר לענות לשאלות. מדהים לראות שכל הקבוצה נשארת עם מצלמות פתוחות, מקשיבה ומסתכלת. מצד אחד זה צובט בלב לחשוב על הצמא שלהם לקשר וחברה , אבל מצד שני זה נותן תחושה טובה שאנחנו תורמים להם, שיש להם משהו לחכות לו כל יום, סיבה לקום ולהתלבש.”
איך היה בפסח? “בליל הסדר עשינו מפגש חגיגי בערב החג ( בשעות הבוקר כמובן )של הרמת כוסית של כולם יחד , בו כינסנו את כולם, הם יכינו ברכות וגם אנחנו כמובן, סוג של קהילה שנפתחה לה פתאום בשל המצב. חוץ מזה הפעלנו לוח השידורים שלנו לחג” מה זה? “החלטנו לקיים שיעורים בחול המועד וגם מהלך שני ערבי החג. אם ביום רגיל הפעילות שלנו היא ערך מוסף, הרי שבימים כאלה יש משתתפים שממש תלויים בסדר היום ולכן החלטנו שלא להפסיק ולספק תכנים מגוונים ועניין להפגת הבדידות, ללמידה ולהנאת המשתתפים.”
ומה קורה עכשיו? “השיעורים ממשיכים כרגיל ואפילו גדלים כי אחרי ההצלחה של פסח יש דרישה גדולה יותר להדרכה ולפעילות. ולקראת יום השואה מחרתיים אנחנו נערכים וצופים כמות שיא של משתתפים”
זיכרון בסלון ווירטואלי שינחו בני הדור השלישי בהשתתפות בני הגיל השלישי.
“השנה בגלל המגבלות וההפיכה של כל האירועים והטקסים לווירטואלים עמדנו בפני דילמה לא פשוטה- מצד אחד זיכרון השואה שהוא של ניצולים בני הגיל השלישי שחשוב מאוד כמה שעוד אפשר לשמוע ולהכיר את הסיפורים שלהם. ומצד שני העובדה שהם לבד וחווים גם ככה קושי עצום שמחזיר אותם”אחורה” לזכרונות לא קלים גרמה לנו לחשוב יחד עם מנהלי פרויקט “זיכרון בסלון” על הדרך הנכונה לקיים את האירועים השנה.
הזיכרון בסלון יתקיים השנה בנקודות שונות כמו שהיה בימים רגילים אבל השנה מעט מאוד ניצולים ממש יהיו אלה שינהלו את האירוע ויספרו את הסיפור בגלל הקושי הטכנולוגי והעובדה שהם לבד. העובדה שמדובר בזיכרונות קשים מאוד ואחרי האירוע בזום הם צריכים להישאר לבד בלי תמיכה לא נכונה ובצורה הזו הם יכולים לקחת חלק כמשתתפים אבל לא שהזרקור יופנה ישירות אליהם ויצור עומס כשהם בגפם.
אנחנו צופים כמות שיא של משתתפים השנה באירועי יום השואה של בני הגיל השלישי וגם של בני הדור השלישי וזו גם הזדמנות של בני הדור השלישי להראות לשורדים שהזיכרון נשאר והסיפור מסופר ולא ישכח עוד הרבה זמן”
