לפני כמה זמן נפגשתי עם חבר ודיברנו על החיים ועל העסקים ואז הוא שאל אותי “מה קורה איתך, מה שלומך?”
ואז שאלתי אותו…
“שמעת על הצפרדע?”
הוא הסתכל עליי במבט מוזר…
“על מה אתה מדבר?!
איזה צפרדע בראש שלך? מה הקשר צפרדע? “
אמרתי לו ” מסופר על צפרדע שהייתה לכודה בבור בעומק 30 מטר ורצתה לצאת מהבור… כל יום היא הייתה קופצת שלושה מטרים אבל בלילה היא הייתה מחליקה שני מטרים… כמה ימים לקח לה לצאת מהבור?”
הוא שאל אותי “מה זאת חידה?”
השבתי לו “כן, זאת חידה… כמה זמן ייקח לצפרדע לצאת מהבור?”
הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו ואמר “לא יודע, אני לא טוב בדברים האלה…”
אמרתי לו “בסדר, עזוב את זה שזאת חידה… אני אענה לך… בדרך כלל אנשים עונים באופן אינסטינקטיבי שהתשובה היא שלושים ימים. לפי החישוב המהיר שאם כל יום הצפרדע התקדמה לעבר היציאה במטר אחד בגלל שהיא קפצה שלושה מטרים אבל נפלה שני מטרים אז ייקח לצפרדע שלושים ימים לצאת מהבור, אבל זאת לא התשובה הנכונה.
התשובה הנכונה היא: 27 ימים. ייקח לצפרדע עשרים ושבעה ימים לצאת מהבור מכיוון שביום ה27 שהיא כבר קפצה שלושה מטרים, היא כבר הספיקה לצאת מהבור וכך היא לא תחליק במהלך הלילה את שני המטרים שהיא החליקה עד עכשיו. “
שאלתי אותו “הבנת?”
הוא אמר “אוקיי, הבנתי, אבל מה זה קשור? אני שאלתי אותך מה שלומך? ואתה מספר לי איזו צפרדע באיזו חידה לא ברורה…”
אז עניתי לו “אני הצפרדע”.
הוא הסתכל עליי שוב במבט הזה שהסתכל מקודם “אתה צפרדע? תגיד, הכל בסדר איתך? אתה מטפל בעצמך?”
חייכתי, הייתי נבוך ואמרתי לו “החידה הזאת היא כמו משל עבורי ואני מרגיש כמו הצפרדע שבחידה. אני מרגיש שכל פעם שאני מתקדם שלושה צעדים אני נופל שני צעדים אחורה.”
ואז הוא אמר לי משפט שמאוד עזר לי לשנות את הגישה שלי לגבי החיים.
הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי “לפחות אתה מתקדם”.
זהו.
לקח קצת זמן להבין את הגודל ואת העומק של ההארה שלו. משפט כל כך קצר אבל כל כך משמעותי.
היום כשאני חושב על המשפט הזה אני מבין כמה שזה מדהים וכמה שזה נכון. זה באמת נכון, לפחות אני מתקדם לאן שהוא לפחות אני לא תקוע במקום.
יש המון אנשים שאם תפגוש אותם היום או לפני חמש שנים שום דבר לא השתנה בכלל! הם באותה עבודה באותו התפקיד עם אותו השכר. הם לא עשו דבר אחד כדי להתקדם בחיים. הם נשארו תקועים.
ישנם אפילו אנשים שמצבם התדרדר. לא רק שהם לא התקדמו ולא נשארו במקום שבו היו לפני חמש שנים, כיום, הם במצב יותר גרוע. הם איבדו את הדרך, כבר אין להם תשוקה בחיים, הם כבר חצי כבויים. הם מתרפקים על איזה עבר שבו הם היו יותר מאושרים ויותר מוצלחים, שכבר לא קיים.
בהסתכלות לאחור אני מאוד מעריך את התובנה של אותו אדם שאמר לי שלפחות אני מתקדם, וזה באמת לא מובן מאליו.
אני התבאסתי על כך שכל פעם שאני מרגיש שאני מתקדם בחיים שלושה צעדים אני נזרק אחורה שני צעדים, אבל לא חשבתי על הצעד האחד שכן עשיתי לעבר העתיד שלי ולעבר המטרות שאני הצבתי לעצמי ולעבר ההצלחות העתידיות שאני מאחל לעצמי.
היום אני מבין את החשיבות של להתמקד על הצעד האחד לעבר המטרה ולא על כל הפעמים שאני מרגיש שאני נזרק לאחור.
היום אני מבין שעל מנת להתקדם בחיים גם נצטרך להתמודד עם כל אותם הפעמים שהחיים זורקים עלינו תקלות ובלת”מים.
היום אני מבין שלא תמיד הכל נמצא בשליטתנו והרבה פעמים אנחנו צריכים להתמודד עם בעיות וקשיים ועל הדרך אנחנו צריכים ללמוד להגיב בצורה הכי חכמה ובוגרת ולהשלים עם המגבלות שלנו.
אז אני צפרדע, ואני מאושר להיות צפרדע.
נ.ב.
אם קראתם עד לפה, אז אני שמח מאוד שהצלחתי על הדרך להוכיח את הנקודה הנוספת שלי. הנקודה הנוספת היא שכדי להעביר מסרים בצורה סוחפת ומשכנעת צריך וכדאי לספר אותו בצורה מעניינת, שונה, הומוריסטית עם סיפור או משל או בדיחה או אנקדוטה. זה כוחו העצום של סטוריטלינג! Story Telling) )
תודה שקראתם. אני מקווה שהצלחתי להעביר את המסר ותוך כדי גם נהניתם מהסיפור האישי שלי… אם נהנתם שתפו גם את החברים שלכם…תודה מראש 🙂
