אחד מהדברים שלמדתי בחיי, זה הצורך להמשיך להתנהל בתוך הטראומה גם כאשר היא מתרחשת. הבנתי שאצלנו בארץ כולנו תמיד בסוג של פוסט טראומה קבועה ויש מי שעוברים טראומות נוספות בתוך המציאות הזו. ולכן הקורונה תפסה אותי מוכנה ולא מוכנה בו זמנית. והאמת היא שאחד מהתהליכים החדשים שאליהם נחשפתי בחודשיים האחרונים הצליח לשמור עלי.
לפני כחודש וחצי נתקלתי בפרסום של FUTURING UP בפייסבוק. וכמו הרבה אנשים’ שפוטרו ללא יכולת לקבל כסף או דמי אבטלה, כך גם אני מצאתי את עצמי’ בחודש אפריל’ מחוסרת הכנסה ב-100% וחוששת לגורלי המקצועי.
FUTURING UP היא סטארט אפ חברתי ישראלי, שהוקם ב- 2017 במטרה לסייע לבני 40+ שמתמודדים עם הקושי לבנות את פרק התעסוקה הבא בחייהם לאחר שפוטרו מעבודתם /פרשו ממנה. בה שותף ומנטור לא אחר מפרופ’ דן אריאלי.
FUTURING UP פיתחה מערכת דיגיטלית ייחודית למתן ניתוח, ייעוץ והכוון, תעסוקתי, כלכלי ואישי. הפלטפורמה הדיגיטלית והמודל התנהגותי שפותחו בחברה מאפשרים ליועצי תעסוקה להעניק ייעוץ מרחוק על גבי פלטפורמה ייעוצית-מקצועית מתקדמת.
המודל ההתנהגותי החדשני Life equilibrium model מאפשר ליווי וייעוץ, תוך לקיחה בחשבון של כל הביטי החיים של האדם המפוטר, התעסוקה, המצב הכלכלי והמצב האישי התנהגותי תוך התחשבות ביחס בניהם ובהשפעות הגומלין בניהם. המודל עובד באמצעות פלטפורמה דיגיטלית שמשלבת בין ייעוץ אנושי ותבונת מחשב.
מאז הקמתה, החברה מסייעת לאנשים פרטיים וכן מעניקה שירותים רבים, לחברות רבות, שנעזרות בה כדי לסייע למפוטרים או פורשים שלה בדרכם החדשה.
“אין ספק שפיטורין זו חוויה לא פשוטה בשום תקופה” אומר לי אלכס קפלון –שותף מייסד ומנכ”ל של Futuring Up, בעל ניסיון של כ-20 שנה בתפקידי ניהול בכירים בארגונים פיננסיים גדולים: “ובמיוחד עכשיו. למגפת הקורונה השפעות רבות ונרחבות על חיינו- בהקשר הבריאותי, הרגשי, החברתי והכלכלי. השפעה הכלכלית, באה לידי ביטוי ממשי וחריף בהקשר לביטחון התעסוקתי של עם ישראל. כשמידי יום מפוטרים עובדים רבים והתחזיות הן שבשבועות הקרובים יפוטרו עוד רבים אחרים.”
“הפירוש הסימולטני למילה Futuring Up הוא “קדימה” ופירוש נוסף נוסף של Futuring הוא “עתידנות” ואני אוהב להסתכל על זה כך שהאדם עוסק בעתידנות האישית שלו קדימה ולמעלה”.
עם פרוץ המשבר, החליטו בחברה כמעט מידית, לפתוח את השירות ללא עלות למפוטרי הקורונה, “שהיא עוד יותר מאתגרת ממציאות פיטורין אחרת. מפוטרים אלה נמצאים בנקודה קריטית בחייהם ורובם נאלצים להתמודד עם המציאות לבד וללא תמיכה וליווי מקצועית.” הוא מסביר.
בשיתוף איל’ת- האגודה הישראלית ליעוץ תעסוקתי ופיתוח קריירה ובתמיכת הקרן על שם דליה ואלי הורביץ, משרד העבודה והרווחה וג’וינט ישראל- החליטו להעניק למפוטרים או פורשים מעל גיל 40 עקב משבר הקורונה “חבילת עזרה ראשונה” של ייעוץ ותמיכה, וזאת ללא עלות. השרות מוענק על גבי הפלטפורמה של FUTURING UP ועל ידי יועצי תעסוקה מקצועיים של חברי איל’ת ואחרים. החיבור מאפשר תהליך בו המערכת מנגישה תובנות ונתונים ראשונים ליועץ בהקשר למצבו הנוכחי של האדם בהיבט התעסוקתי, הכלכלי והאישי, והיועצים מעניקים ייעוץ בשלושת התחומים.
אם לחזור למקרה האישי שלי, אני נרשמתי באתר ובתוך זמן קצר קיבלתי מייל ובו הזמנה להצטרף לתכנית. במטרה לאפיין אותי ולהתאים לי מלווה מתאימה נדרשתי למלא מספר שאלונים. לא אסתיר כי לא קפצתי על המשימה מיד אבל אחרי טלפון מעורר השראה שקיבלתי מאחת מנציגות החברה קיבלתי החלטה להקדיש לעצמי את הזמן הדרוש למילוי השאלונים ישבתי ונכנסתי לעניין.
כבר בעצם המעבר על השאלונים עצמם, עוד לפני שכל תהליך התחיל בכלל, כבר הרגשתי יותר טוב. חוויתי סוג של הידוק של המחשבות. בהמשך בעקבות המודל שיצרה החברה וניתוח השאלונים שלי, מי שנמצאה כמתאימה עבורי הייתה ד”ר מיכל נס אל – פסיכולוגית ויועצת ארגונית.
בהמשך במשך חודש וקצת ניהלתי מול מיכל פגישות וירטואליות בפלטפורמה ובין לבין ביצעתי כמה תרגילים במערכת בהתאם לשיחות ולמציאות שבה הייתי נתונה. בהמשך התחלתי להבין כמה דברים מאוד חשובים – על התנהלות שלי בעבר והחלטות לכיוון העתיד. והבנתי כמה שהעזרה הזו משמעותית. ולכן גם החלטתי לכתוב עליה לטובת בקהל הרחב שיוכל לעשות בה שימוש ולהתקדם קדימה כמוני.
בשיחה המרתקת שקיימתי עם אלכס שאלתי אותו מה שונה בהתנהלות ובהכשרה של המאמנים עכשיו בקורונה לעומת מה שהיה לפני? “ברמת האוכלוסייה יש כ 45% מכלל מפוטרי הקורונה שנמצאים בטווח הגילאים שאליו אנחנו פונים. זאת אומרת שקרוב לחצי מכלל המפוטרים נמצאים בשלב הזה בחיים שנדרשת הכוונה וליווי יותר עמוקים וכפי הנראה גם תידרש עבודה על שינוי דפוסי התנהגות וחשיבה ולכן, ההכשרה שעברו היועצות שהתנדבו לפרויקט הקורונה, הייתה ייחודית והתמקדה במטרה המוצהרת של התכנית- להעניק “עזרה ראשונה” לאלה שפגעו הכי קשה, המפוטרים בעקבות משבר הקורונה.”
45% מכלל המפוטרים זה המון לא? “האמת היא שהיחס שלהם באופן כללי (בימי שגרה) גבוה יותר מזה, כך שמהבחינה הזו מדובר דווקא בירידה.” איך אתה מסביר את זה? “הסיבה לפער-התעשיות שקיבלו את המכה המידית והחזקה ביותר (תיירות, הסעדה, חנויות וכד’ ) מאופיינות בשיעור גבוה יחסית של עובדים צעירים (אחרי צבא / סטודנטים) ולכן שיעור המובטלים הצעירים גבוהה כעת ביחס לתקופות שגרה.”
אתם גם שמים לב להתנהלות אחרת של מי שמקבלים את הייעוץ כעת? ” אחת התובנות שעולות מניתוח המאפיינים הסטטיסטיים של המפוטרים עקב משבר הקורונה היא שהמשבר פגע בעצם בכל מגזרי המשק. נכון, שאת הפגישה הישירה והמידית חוו המועסקים בענפי התיירות- אירוח, אבל המעגלים רחבים הרבה יותר וממשיכים להתרחב. כך, גם חברות טכנולוגיה רבות נפגעו ושכירים רבים שעסקו במקצועות שנחשבו “ברזל” דוגמת מתכנתים, דטה- סינטיסט מצאו עצמם מפוטרים.”
איך מודדים את ההשפעה של הייעוץ? באופן כללי ועכשיו? יש נתונים או מידע על ההצלחה של התהליך? “השפעת הייעוץ נמדדת הן בפרמטרים קשיחים (מציאה בפועל של פרק התעסוקה חדש) והן בפרמטרים רכים שעולים מתוך סקרי שביעות רצון. נכון שמבין מסיימי התהליך בן החודש שניתן ללא עלות ישנם כאלה שמצאו אך שיעורם אינו גבוה וזה ברור, לנוכח מצב הכלכלה (מידי יום יותר עובדים מפוטרים מאשר נשכרים חדשים).
בנוסף,המשובים של מסיימי התכנית מאוד מאוד טובים. ואם ארצה לשים את האצבע על התגובה החזקה ביותר שהם מציינים אז מדובר בהזדמנות לעשות סדר ובצורה מקצועית בסיוע כלים טכנולוגיים והנחיה, לבחון ולחדד כישורים לקראת ההזדמנויות שיתפתחו עת יחלוף/ ייחלש המשבר.”
כמו הרבה תהליכים, גם במקרה הזה ההשפעות לא מגיעות בבום. בכל שיחה שמתי לב לנקודות מסוימות חלקן חדשות וחלקן ידועות שלא היו מספיק מוארות ונגישות ליישום. היות ולכל אחד המצב הוא אחר ושונה, גם התובנות והיכולת ליישם אותן שונות בהתאמה. אבל אין ספק שכשאין עבודה- ולא משנה באיזה רקע מקצועי מדובר ויש חוסר וודאות, נכנסים אלמנטים של דאגות, חוסר ביטחון, ואוטומטים ישנים שמקשים אפילו יותר על ההמשך. התהליך המקסים שעברתי חיבר אותי בצורה מאוד מדויקת להגדרת ה”אני המקצועי” שמתאימה לי כרגע ובמקרה שלי חיברה אותי לאחד השיעורים הגדולים של חיי “העשייה ללא עשייה” – היות ואחת הבעיות שמפריעות לי כיום נובעת מ”עשיית יתר”.
כדי לפשט את העניין, זה דומה לזמר שיש לו קול מדהים אבל הוא שר קרוב מדי למיקרופון ולא מרחיק אותו מהפה כאשר הוא עולה בטונים. החוויה עבור המאזין היא לא נעימה. זו מטאפורה שנתנה לי מיכל שמלווה אותי מאז, ואני מחזיקה אותה בראש מאז והיא עוזרת לי למצוא את האיזון.
מרגש אותי מאוד לדעת שעד כה כבר כמה מאות אנשים כמוני נעזרו גם הם בפלטפורמה וכולי תקווה שעוד הרבה יותר יעשו כך כי אין ספק שתקופה מאתגרת לפני כולנו וזה חשוב מאוד לעשות הכל כדי להצליח להתקדם קדימה ולחשוב על הצעד האחד שאחרי.
