הודות לקבוצת ילדים בני 16 ופרויקט יוניסטרים, בקרוב מאוד נוכל לצרוך מלח כמעט ללא נתרן!
עמותת יוניסטרים מכשירה מדי שנה אלפי בני נוער מהפריפריה מכל המגזרים ומעניקה להם, הזדמנות אמיתית ושווה להצליח בחיים, לפתח קריירה משמעותית ולהשתלב בעתיד בעולם העסקים. בתחילת דרכם בתוכנית, עוברים חניכי וחניכות יוניסטרים תהליך של סיעור מוחות שבסופו מגיעים לרעיון למיזם פורץ דרך. בני הנוער מחולקים לפי גילאים משתלבים בפעילות של שלוש שנים (כיתה ט, י’ ויא’) במהלכה, בעזרת מעטפת של קהילה עסקית עצומה, המונה כ- 4,700 אנשי עסקים, מתחומים מגוונים ודרגים שונים, מקימים החניכים חברת סטארט-אפ (לא רשומה) עוד בהיותם בתיכון ומפתחים את המיזם שלהם, במטרה להגיע למוצר אמיתי.
החניכים והחניכות בתוכנית רוכשים כלים ומיומנויות מעולם התעסוקה החדש, שמאפשרים להם למנף את היכולות שלהם, להעלות את ביטחונם העצמי ולהגשים את השאיפות המקצועיות שלהם. במסגרת פעילות העמותה, בשנים האחרונות כתוצאה מהתרחבות מתמדת של העמותה, עובדים על פיתוח של מעל 100 מיזמים בשנה. כשהמשותף למיזמים הוא הצורך לקדם את האנושות או לתת מענה לבעיה כלשהי.
במסגרת תחרות “מיזם השנה 2022” של עמותת יוניסטרים על שם טד והדי אורדן ז”ל, שהינה אירוע השיא השנתי של העמותה, שהתקיים בשבוע שעבר בהיכל מנורה בת”א, הוצגו למעלה מכ-110 סטארט אפים אותם פיתחו אלפי בני הנוער המשתתפים בתכנית יוניסטרים, ממעל – 100 יישובים ברחבי הארץ וממגוון רחב מאוד של מגזרים – יהודים, ערבים, דרוזים, חילונים, דתיים, נוער עולה, נוער בסיכון ועוד, אשר התמודדו על תואר המיזם המצטיין שכולל גם פרס כספי להמשיך פיתוחו.
קבוצה של 14 חניכים וחניכות ממרכז העמותה בטירת הכרמל, ע”ש משפחת קוניג בגילאי 16 (עולים לכיתה י”א) סיימו את השנה השנייה שלהם בתוכנית יוניסטרים, במהלכה התאגדו יחד לחברת דמה בשם TAZA.
“הקבוצה מתפקדת כחברה עסקית, יש מנכ”ל, סמנכ”ל פיתוח מוצר ומחלקת פיתוח מוצר, סמנכ”ל כספים ומחלקת כספים וסמנכ”ל שיווק ומחלקת שיווק.” מסבירה מנהלת מרכז יוניסטרים בטירת הכרמל נתי כהן פרדגיים ומוסיפה:
יחד עם נתי מלווה את הקבוצה גם גל ויגדור, VP Engineering בחברת
Tactile Mobility שמלווה את הקבוצה מימיה הראשונים ומוביל את העשייה שלה, בתור בכיר ומנוסה בעולם העסקים, נותן לקבוצה כלים נחוצים מבחינה מקצועית.
בין העמיתים העסקיים שליוו את מרכז טירת כרמל בשנה האחרונה מתנדב “אלון בוסו -מנהל שיווק בינלאומי בחברת Alfa Gate, ויועץ שיווק ומכירות כעצמאי – חבר בלשכת היועצים העסקיים בישראל. “אלון הוא עמית יקר של המרכז אשר סייע לכל שלוש הקבוצות שלי בחידוד המיזמים ובגיבוש רעיונות – בעיקר בתחום השיווק. עם חניכי שנה ב’ (הזוכים) עבד על דוח שיווק שהיו צריכים להגיש ועזר בגיבוש אסטרטגיה שיווקית למוצר – הכל באדיבות וחיוך! חניכי המרכז ואני התחברנו אליו מאוד ולכן בשנה הבאה הוא הולך להיות מלווה רשמי של שנה א’ שתיפתח.” יחד עם אלון בשיתוף פעולה וליווי שלי חניכה בקבוצה ממחלקת השיווק, הכינה את הלוגו.
שם החברה שמשמעותו חדשנות בשפה הקווקזית ממנה מגיעים רבים מחברי הקבוצה הבולטים הוא דוגמא לערך המוסף החברתי הגדול של העמותה והחיבור של בני הנוער מהפריפריה לעולמות ההיי טק.
בתחרות שהתקיימה ביום רביעי האחרון הציגו חניכי שנה ב ממרכז יוניסטרים טירת כרמל ע”ש משפחת קוניג, את המוצר שלהם SALT 2.0- , מלח המופק מצמח הסיליקרוניה אשר מכיל רק 2% נתרן (לעומת 38% המצויים במלח הבישול המוכר) ובעצם יכול לשנות את חוקי המשחק בכל מה שקשור לצריכת נתרן שהיא אחת מהתופעות המדאיגות הקיימות בצריכת מזון ובשמירה על הבריאות. הקבוצה היא בין הקבוצות שהגיעו למוצר אמיתי שניתן לשיווק
איך החניכים הגיעו לרעיון לייצר את המלח?
“במהלך השנה הראשונה, החניכים עברו תהליך של סיעור מוחות וחשיבה על בעיות שעולות מהשטח ומהחברה. התהליך האינטנסיבי “חידד את החושים” וכיוון את החשיבה שלהם לזיהויבעיות אנושיות. כך ששמו לב לדברים מסביבם שלא ששמו לב לפני – כמו העובדה כי אחד מחברי הקבוצה שם הרבה מאוד מלח באוכל שלו. החניכים החליטו לחקור את הנושא ונחשפו לנזקים הקשים של עודף נתרן בגוף (בין היתר – לחץ דם גבוה, בעיות לב וכלי דם, בעיות עיכול ובמקרים חמורים גם סרטן הקיבה והמעי). הם התחילו לחפש באינטרנט דרכים להמליח אוכל במינימום צריכת נתרן והגיעו לצמח הסליקורניה. גילו שאנשים שמים גבעולים של הצמח בכל מיני תבשילים אבל לא משתמשים בו כאבקה.. לחניכים לקח חצי שנה לגבש רעיון סופי, בדרך הם העלו שימושים שונים למלח כמו שילוב הצמח בצלחת -כך שתהיה צלחת ממליחה, הכנת תערובת תבלינים לצ’יפס על בסיס סליקורניה ועוד. כאשר התחילו את שנתם השנייה ביוניסטרים, נסגרו הקצוות.
יחד איתי ועם המלווה העסקי של הקבוצה גל ויגדור”, מוסיפה נתי “עברו החניכים תהליך ארוך עד להפקת מוצר. החניכים קראו מאמרים ומחקרים וגילו שמלח הבישול שאנחנו צורכים מכיל 38% נתרן, גילו שארגון הבריאות העולמי ממליץ שלא לצרוך יותר מ-2000 מ”ג סודיום ביום (כפית קטנטנה). לגבי צמח הסליקורניה – דיברו עם ד”ר לאגרונומיה מדובאי שמתמחה בחקר צמחי מלח ודרכה גילו שבארץ התחילו לגדל את הסליקורניה רק בשנת 2019 כחלק ממחקר של אוניברסיטת בן גוריון (כמובן שהשגנו ממנה פרטי קשר של מובילי המחקר) בנוסף גילו החניכים שהם יכולים להפיק מלח מהצמח עם שיעור של 7% נתרן, ושאם ישתמשו רק בקצוות(גבעולים/ענפים) של הצמח יוכלו להפיק מלח עם רק 2% נתרן זו הגרסה הסופית שלהם.
בנוסף לחלק המחקרי נתי מסבירה כי “ליוניסטרים יש מאגר של מעל 4,000 אנשי עסקים שמתנדבים בעמותה, במגוון עצום של תחומים, כך שהחניכים קיבלו ייעוץ והדרכה בתחומי שונים – פיננסיים, שיווק ופיתוח מוצר. את המוצר שנמצא בידנו כרגע ייצרו החניכים בעצמם ע”י הליכים מיוחדים של ייבוש וטחינה – ומה שבניהם. אך בשלבים הבאים הקבוצה מתכוונת לשכלל את התהליכים שלה ולמצוא את הדרך האופטימלית לייצור המלח – הן מבחינת תהליך, הן מבחינת הרכב המלח והן מבחינת עלויות. וגם לרשום פטנט על תהליך הייצור.”
התחרות, שהינה אירוע השיא השנתי של העמותה הוצגו למעלה מכ-110 סטארט אפים אותם פיתחו אלפי בני נוער המשתתפים בתכנית יוניסטרים, מכ – 100 יישובים ברחבי הארץ וממגוון רחב מאוד של מגזרים – יהודים, ערבים, דרוזים, חילונים, דתיים, נוער עולה, נוער בסיכון ועוד, אשר התמודדו על תואר המיזם המצטיין שכולל גם פרס כספי להמשיך פיתוחו.
חבר שופטים שהשתתף באירוע וכולל את בכירי הקהילה העסקית וההייטק בישראל, יחד עם הצבעות הקהל באתר הייעודי שנבנה במיוחד לאירוע, בחרו לבסוף את הזוכים בתחרות. באירוע השתתפו מאות אנשי ונשות עסקים והייטק מהארץ ומהעולם, יזמים, נציגי ונציגות ממשלה, כנסת וציבור בכירים ועוד אורחים רבים אשר התרשמו מחברות הסטארט אפ של בני הנוער של יוניסטרים, והעניקו להם הזדמנות להמשיך ולפתח את המיזם שלהם.
בין השופטים שהשתתפו: רוני צארום מייסד ויו”ר יוניסטרים ורעייתו יעל, נעמה שולץ מנכ”לית משרד רוה”מ, גבי פורטנוי ראש מערך הסייבר, דלית שטאובר מנכ”לית משרד החינוך, מרים פרץ אשת חינוך וכלת פרס ישראל, תאיר סול איפרגן מנכ”לית זרוע העבודה במשרד הכלכלה, זיו שילון יזם ופעיל חברתי, זהר לבקוביץ יזם ושופט בתכנית “הכרישים”, סלע שרלין מלכת היופי 2019 CLYF CMO Data analyst at PayPal, ראובן קרופיק יו”ר בנק הפועלים, עדי סופר תאני מנכ”לית Meta ישראל, רקפת רוסק עמינח שותפה מנהלת ב- Team8, משה וידמן יו”ר בנק מזרחי טפחות, עמי אפלבום ראש רשות החדשנות ודורון בין מנכ”ל רשות החדשנות, ג’וליה זהר מנכ”לית מפעל טחינת אלארז, יפעת אורון מובילת פעילות ההשקעות בישראל של קרן Blackstone, יוסי מטיאס סגן נשיא בגוגל העולמית ומנכ״ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל, מאי פיאמנטה מנכ”לית ומייסדת Vee, תם ליבנה מנכ”ל ומייסד Verbit, קלמן שחם מייסד ושותף אלטשולר שחם, אבי ורטהיים יו”ר אלוני חץ נכסים והשקעות בע”מ, יניב גרטי VP Intel Israel GM ועוד רבים.
בתחרות הציגה הקבוצה את המלח וגם חילקה לשופטים פופקורן עם המלח והצליחה לתת לשופטים יכולת להתרשם מהטעם האמיתי שלו. “לאורך כל היום נאמר לנו שהרעיון מעולה, חשוב ואף מציל חיים.” מספרת נתי ומוסיפה כי השופטים אמרו להם גם שהם מצאו “דרך לספק את הטעם המלוח בלי שצריך לחשוש מנזקי הנתרן (המוצר שלנו 95% פחות נתרן ממלח הבישול). בנוסף קיבלנו ניקוד גבוהה על מיתוג, ועיצוב דוכן שהיה מרשים ביותר, וכן על פרזנטציה ברמה גבוהה (באנגלית) ועל הדרך שבה הפרזנטורים ענו על שאלות השופטים והידע ששהפגינו.” בנוסף לזכייה וההכרה במיזם הקבוצה במקום הראשון (לקטגוריה של שנה ב) הקבוצה קיבלה גם שיק בסך של 8000 שקלים שאותם תוכל לממש בהמשך הפעילות שלה בשנה השלישית “בוסו מסביר כי בעולמות הסטרטאפים סכום של 8000 ש”ח הוא ממש טיפה בים ולא מתקרב לסכום ההשקעה שהם יצטרכו לגייס אבל עבור ילדים בני 16 זה הרבה מאוד כסף שבהחלט אפשר להתחיל להניע איתו תהליכים ולשפר עמדות”
איך הגיבה הכיתה הזוכה? מה עשיתם אחרי הזכייה? “התרגשנו מאוד. זה היה רגע מכונן. עבדנו קשה בשביל להגיע לזה והגענו. זה דרש מאיתנו לעבוד כל השנה – על הכנת תוכנית עבודה (שעליה קיבלנו את הציון הגבוה ביותר מבין כל הקבוצות), הכנת דוח שיווק, דוח פיתוח מוצר ודוח פיננסי. דרש מהחניכים ללמוד טקסטים באנגלית בע”פ כדי להעביר פרזנטציות, דרש מאיתנו כמה וכמה ניסיונות עד שהגענו למוצר ועוד. גם ריגש אותנו שזכינו ב-8000 ש”ח על מנת להמשיך ולפתח את המוצר.”
ומה באמת אתם מתכננים לעשות עם הכסף?
“אנחנו הולכים לעבוד על קבלת אישור ממשרד הבריאות על המוצר, לשתף פעולה עם מומחים מתחום המזון על-מנת לשפר את המוצר והליכי הייצור, מתכוונים להתחיל למכור דרך האתר שלנו ובדוכנים בקניונים, לחשוף את המוצר לקהל רחב ע”י ראיונות בטלוויזיה ובשאר אמצעי המדיה וכן ליצור קשר עם שפים מובילי דעת קהל שימליצו על המוצר, להקים פס ייצור והפצה ועוד.”
בוסו מוסיף ומסכם “נמשיך לחקור שיתופי פעולה חדשים, כיוונים שהתחלנו בשנה ב’ ויתבשלו בשנה ג’, חשוב גם לקדם את נושא מובילי דעת הקהל למוצר עצמו ולייצר לו ביקוש מלמטה דרך הצרכנים עצמם. בנוסף, נחתור לבדיקה של ייצור המוני בעלויות מופחתות. אני מתכוון להמשיך ללוות את הקבוצה בפן השיווקי ובבניה של תהליכי מיתוג נכונים, קידום מכירות, שיתופי פעולה ועוד ולהביא יחד איתם בשורה אמיתית בתחום הפחתת הנתרן בישראל וברחבי העולם כולו”.