אין ספק שאם יש מאכל אחד שיכול לשמח כמעט כל אדם, מדובר בפיצה. בצק, רוטב וגבינה מורכבים יחד ויוצרים ארוחה משמחת ומקרבת לבבות. בכל רחבי העולם, ישנן מסעדות המגישות את המאכל האיטלקי המוכר ביותר. בין אם מדובר במקומות המגישים ג’אנק פוד בלבד ועד למסעדות מישלן- יש כל כך הרבה גרסאות למאכל המוכר. אז אם יצא לכם לשאול את עצמכם, איך בכלל הכול התחיל? ואיך זה יכול להיות שבכל רחבי העולם מוגש מאפה איטלקי? הכתבה הזו היא בשבילכם. הינה הסיפור שעומד מאחורי אחד המאכלים הפופולריים ביותר בעולם כולו.
תולדות הפיצה
זה התחיל כאוכל לעניים בלבד. כן, כן, המאפה המרודד היה נחשב למאכל פשוט ברחבי נפולי, הכולל מעט מרכיבים ולוקח זמן הכנה מועט. לכן, התחיל כאוכל רחוב והשתייך לבתים עממיים. בני מעמד האצולה נהגו לאכול מזונות מורכבים יותר, על כן מאפה השמרים הפשוט עוד לא היה מנת חלקם.
המזון החדש היווה שילוב בין המאפים האיטלקיים הקלסיים, לעגבניות, שנחשבות לירק המייצג את העולם החדש והגיעו מאמריקה, לגבינת מוצרלה שהגיעה לאירופה מהודו בימי הביניים. במאה ה-18 הוגש המאפה לראשונה גם בארמון האיטלקי, זאת בזכות למלכה מריה קרולינה. מריה התאהבה באוכל הרחוב הפשוט ודרשה כי הוא יוגש עבורה ועבור אורחיה גם בארוחות רשמיות, כך שבהדרגה חלחל המזון הנפוליטני החדש אל בני המעמד הגבוה.
תודה למלכה מרגריטה
בשנת 1889 הגיעה המלכה מרגריטה די סבויה, שהייתה מאד אהובה על העם, לביקור בנפולי. שמו של האופה הנודע רפאל אספוזיטו כבר הלך למרחקים, והוא התבקש להכין עבור המלכה ארוחה טעימה ויפה למראה בעת ביקורה. האופה קיבל על עצמו את האתגר ויצא לשוק לערוך הכנות לקראת הסעודה. לבסוף, חזר אל המלכה עם ארוחה שכללה ארבעה מרכיבים בלבד- בצק אוורירי וטוב, רוטב עגבניות המתובל קלות בלבד במלח ושמן זית, גבינת מוצרלה איכותית ועלי בזיליקום טריים שאותם הניח בסיום האפייה.
מתארים עד היום כי המלכה כל כך התאהבה מהמראה ומהטעם והכריזה כי מדובר במאפה נפלא. היא שאלה את האופה מדוע בחר דווקא במרכיבים ייחודיים אלו, והוא סיפר לה שזה נעשה בהשראת דגל איטליה שצבעיו הם אדום, לבן וירוק. המלכה הנלהבת שאלה איך קוראים למאכל הנפלא שזה עתה אכלה, והוא מיד בחר בשם פיצה מרגריטה כמובן, כמחווה נוספת לכבוד הוד מלכותה. משם הכול היסטוריה, והגרסה שהמלכה אהבה הפכה לאחת הגרסאות הפופולריות ביותר בכל רחבי העולם.
ואיך זה הגיע לשאר חלקי העולם?
המאפה האיטלקי הלך ותפס תאוצה בכל רחבי העולם הרבה בזכות מהגרים איטלקיים שעברו לארצות הברית. את המאכל הקלסי והפשוט מארץ הולדתם הם נהגו להכין שם ומסעדות רבות המוקדשות כולן לפיצה נפתחו ברחבי ארצות הברית. מאפה השמרים הפשוט להכנה, הפך לאוכל רחוב נפוץ ואהוב מאד גם שם. בהמשך, אף הוצעו שדרוגים למאכל הקלסי כמו פיצה דמוית פאי הכוללת חלק עבה של בצק.
רבות מן הפיצות המוגשות כיום בשלל מקומות שונים, הן למעשה הגרסה האמריקאית למאכל האיטלקי. כיום, מאפה השמרים הוא אחד ממאכלי הרחוב הנפוצים ביותר גם בישראל. המלכה מרגריטה ודאי לא ידעה זאת, אבל המאכל שהוכן במיוחד לכבודה נמכר בישראל בתור פיצה כשרה. המאפה מוסיף להיות אופציה חלבית מושלמת, כאשר ניתן להשתמש בתוספות חדשניות, או לשמור על הפשטות עם ארבעה מרכיבים איכותיים, כפי שהיה נהוג אז באיטליה. כדי לשמור על החוויה המדויקת, ולהרגיש שגם אתם נמצאים בארמון המלוכה, מומלץ להשתמש ברכיבים איכותיים ביותר שמשפיעים על הטעם הסופי ולהקפיד על כללי האפייה המדויקים. שיהיה בתיאבון !
