“אני לא אבוד, כי אני יודע איפה אני נמצא. אבל עם זאת, איפה שאני נמצא עלול ללכת לאיבוד.” פו הדב

מתי בפעם האחרונה היית בחופש?

לא בחופשה! בחופש! חופש לא לעשות כלום.

חופש לבהות, בלי לחשוב, בלי לתכנן בלי כלום.

חופש ממעש.

חשבתי לעצמי, מתי זה קורה לי שאני ממש בחופש.

זה קורה שאני מרגישה “שהלכתי לאיבוד”.

שהדרך לא בדיוק ברורה לי, אני יוצאת לאיבוד.

זו תקופה שבה אני פוקחת עיניים, מחדדת שמיעה,

נוגעת בכל מה שנקלע בדרכי.

מטיילת לי ביער האיבוד.

זה מזכיר לי, לפני שנים בעודי צעירה ותמימה

נסעתי ליער בן שמן לקטוף פטריות.

הייתי עם שני הבנים שלי שהיו ממש קטנים.

בלינו בוקר נפלא, בתוך שלוליות, קטפנו פטריות

ופתאום….לא מצאתי את השביל שלנו.

תחושה מלחיצה משהו, אבל כדי לא להראות סימני מצוקה לילדים

אמרתי להם “תראו איזה כיף, הלכנו לאיבוד, וזה הזמן

לראות למצוא דברים חדשים”

מאיפה היה לי האומץ להגיד ברגוע? אין לי מושג.

אבל הפכנו את ההליכה לאיבוד כחופש יצירתי.

מצאנו עלים צבעוניים, יבשים בצורות שונות, מצאנו צמחים שלא הכרנו

וכשהרמנו את העיניים, מצאנו ספסל באמצע השום מקום.

ישבנו, נחנו, חשבנו, איזה כיף שיש לנו חופש למצוא דברים חדשים.

כשחזרנו בדרך שונה וארוכה לכיוון האוטו, והגענו הביתה (בשעה טובה)

חזרנו לדבר על האיבוד, ועשינו יצירות משונות מהחומרים שאספנו.

אז אם אתם בתחושה שהלכתם לאיבוד, אל תכנסו ללחץ, קחו לעצמכם את החופש למצוא דרך חדשה.

והכי חשוב

תהנו

וכמו שאמר פו הדב ללכת לאיבוד זה לא לאבד עצמנו זה רק למצוא עצמנו שוב.

את התמונה הראשית צילמה גילה מימוני חיים צלמת חובבת שהאהבה לצילום ולטבע מביאה את התוצאות המרהיבות האלה ניתן להתרשם מהצילומים בעמוד הפייסבוק