ברוך אשטו בן 28 מנתניה עוסק מקצועי במוזיקה כמעט 4 שנים (ולפני המון שירים למגירה) בשם הבמה שלו – אש (Ash), הוא זמר יוצר ומפיק מוזיקלי.
הוציא מיני אלבום שמבטא הרבה מראיית המבט שלו וההשקפות שלו על העולם
“השירים שלי מאופיינים בעיקר ע”י המילים והמסר של התחושות שאני רוצה להעביר ולא ע”י הסגנון המוזיקלי,” הוא מספר ומוסיף, “לכן יש לי שירים בהמון סגנונות כגון: אפרוביט, רגאיי, דאנסהול, ראפ היפהופ ואפילו שיר רוק מרופרפ באלבום הגדול שעתיד לצאת.”
אשטו מתעסק בשנים האחרונות באבטחה אחרי ששירת כקצין במג”ב במשך 6 שנים. לאחר השחרור הוא למד מוזיקה במכללת BPM המכללה של תעשיית המוזיקה “שם למדתי בעיקר פרקטיקה – שיטות כתיבת שירים המון תאוריה מוזיקלית ואפילו הפקה מוזיקלית בסיסית.” הוא מספר.
לדבריו “מיני האלבום הזה מבטא יכולת שלא הייתה לי במשך שנים – לחבר מילים ולחן למנגינה שעשויה 100% ממני. תמיד נעזרתי במפיקים ואנשי סאונד ולאחר הלימודים הבנתי שזאת המשימה שלי – להפיק אלבום לעצמי!וברגע שהייתה לי את היכולת להעביר את הצלילים שיש לי בראש ואשכרה לנגן אותם בתוך התוכנה, הבנתי שמפה אין דרך חזרה.”
“פיקסלים” הוא מיני אלבום שמאגד 4 שירים מאד שונים אחד מהשני גם בסגנונות וגם במסרים. השירים כולם הופקו על ידו למעט מהצד השני שהופק ע”י המפיק “צמר” ביחד איתי. בשיר הזב מתאר אשטו לוחם מילואים שנכנס למלחמה ומתמודד איתה גם לאחר שהיא “נגמרת”. השיר מתחלק ל3 בתים: בית ראשון לפני המלחמה בית שני בזמן המלחמה ובית שלישי ההתמודדות של אחרי המלחמה.”
הוא מספר “הייתי קצין לוחם במשמר הגבול ולאורך השירות נחשפתי להמון אנשים שעברו לחימה תחת אש ויש לא מעט אנשים שהלחימה עדיין בליבם. וזו הסיבה להוצאת האלבום בימים אלה. מלבד השיר הזה כל יתר השירים הם שירי השראה עם מסר אופטימי ממש כמו שאני רואה את החיים ורוצה להעביר הלאה לכל מי שישמעו את האלבום.
השיר הראשי באלבום נקרא “פיקסלים” בעיקר מדבר על הקידמה שלוקחת אותנו לעתיד לא ברור.
“דרך העיניים” השיר היחידי באלבום שהוא עם קליפ שמורכב מסירטונים מהאנשים שמעצבים את החיים שלי (משפחה וחברים) ואיך אני רואה את העולם גם דרכם.
“מהר” שיר שמדבר על עשייה מבלי ליפול להסחות דעת וריצה מהירה לעבר העתיד המוזיקלי שלי.
“פיקסלים” נותן לי בוסט רציני לעבוד על אלבום מלא שמבטא מחשבות ונושאים שאולי אני בעצמי מפחד לגעת בהם,
אלבום שיהיה מורכב מכל הדמויות שמרכיבות אותי, ולכל אחת מהן יש מה להגיד.
מילים:
הכי קל זה לרצות הכל
להיות בתוך המון ולקוות לא ליפול
חרוזים בתוך מחברת מספרים שאני יכול
איך בונים מחר שונה מאתמול?
לא אני לא מטפס אה
המוח מפנטז על
גשם מטפורי של פרסים וזכיות
למה אתה בטוח שתמונה יותר חדה תסתיר
כל פעם את הרגש שגורם לצלקות
וזה ברור כשמש
לא אני לא מאלה
שיושבים ומחכים לבאות
ראיתי עולם, בחרתי להיות
כל הכדור עיגול אחד מורכב מאלף זוויות
גם כשלא היה לי זין למדתי לטעות
מדייק אות אות
כמו חייל בדמקה מחכה להיות המלך
במסך שחור לבן בלי הבעות בלי טעויות
פזמון:
זה מתהפך עליי
זה כבר יותר מידי
ולא מגיע לי לחזור
אני האור
אני הצל
איך זה תמיד קשה לזכור
איך כל המדורות שבי כבו
איך כל התירוצים לא נשכחו
תזכור עולם מלא צבעים
מורכב מאין סוף פיקסלים
את האמת שכבר אין פה אמת
יש צד אחד של המראה והשני עוד לא קולט
איך, חיוך עצוב חושף את מי שמת
זה לא באמת קרה אם לא לחצת על הקלט
מתאים חלום למציאות שאני חיי בה
מחיי היום יום לחיי הלילה לילה יה
וזה עוד קורה
עכשיו מוצא את המקום שלי
בתוך השקט הפנימי שלי
לעע זה כבר ניהיה רחוב סואן
כבר לא רוצה להיות שכן של השכן,
מניע חללית כי פה אותי כבר אין
כיווץ עיניים פוקוס על התוכן
עידן חדש עובר עכשיו מפה לאוזן
(כבר לא מתאמץ)
אם תחכה מספיק תראה
שגם אתה עוד תתפוצץ
פזמון: 2X
זה מתהפך עליי
זה כבר יותר מידי
ולא מגיע לי לחזור
אני האור
אני הצל
איך זה תמיד קשה לזכור
איך כל המדורות שבי כבו
איך כל התירוצים לא נשכחו
תזכור עולם מלא צבעים
מורכב מאין סוף פיקסלים
שקט
עם כל הרעש מסביב רוצה רק שקט
אם כבר הגעת לשמיים תהיה שמש
(אח שלי תזכור)
כדי לדעת ש’תה בחושך אתה חייב לראות ת’אור
שקט
עם כל הרעש מסביב רוצה רק שקט
אם כבר הגעת לשמיים תהיה שמש
(אח שלי תזכור)
כדי לדעת ש’תה בחושך אתה חייב לראות ת’אור
פזמון: 2X
זה מתהפך עליי
זה כבר יותר מידי
ולא מגיע לי לחזור
אני האור
אני הצל
איך זה תמיד קשה לזכור
איך כל המדורות שבי כבו
איך כל התירוצים לא נשכחו
תזכור עולם מלא צבעים
מורכב מאין סוף פיקסלים
