על הראש הגבעה עומד פרפר

מאת רחלי ווקס, זווית

ההכרח להישאר בבית, או 100 מטר ממנו בגלל משבר הקורונה לימד אותנו, בין היתר, שבג’ונגל הבטון העירוני, בין הבניינים הגבוהים והכבישים העמוסים, כל פיסת טבע היא משאב יקר מפז. חלקות אלוהים קטנות כאלה הולכות ונעלמות כיום בישראל המתפתחת במהירות. עם זאת, במקומות שונים מחליטים תושבים לשנס מותניים ולהיאבק בכל כוחם על מנת לשמר את הטבע שליד הבית.
זה הסיפור של גבעת הפרפרים: שטח טבעי בלב ראש העין, שמשמש כמקום מעבר ומחייה לפרפרים ולמיני בעלי חיים שונים אחרים, שניצל לאחרונה מהרס בעקבות מאבק ארוך של תושבי העיר.

גבעת הפרפרים היא אזור פתוח ששטחו ששה דונם ושממוקם בין השכונות פסגת טל וחתני פרס נובל שבראש העין. הגבעה קיבלה את שמה בזכות שלל מיני הפרפרים הצבעוניים שנודדים דרכה בעונות השונות. הפרפרים משתמשים במקום כנתיב מעבר, ניזונים מצוף הפרחים, תרים אחר בני זוג, מטילים ביצים או עוצרים למנוחה קלה. כך, בחלקת האדמה הקטנה שמפרידה בין שורות הבניינים ניתן לצפות במינים כמו הדנאית ההדורה, נימפית החורשף, לבנין הצלף, כחלון האספסת, זנב הסנונית, סטירית היבלית ועוד רבים ומגוונים.

מלבד הפרפרים, פיסת הטבע באמצע העיר משרתת גם בעלי חיים רבים נוספים, ביניהם עופות דורסים כמו הבז המצוי וכוס החורבות, יונקים כגון שועלים, צבאים ודורבנים, וזוחלים כמו צבים, זיקיות וחרדונים. האתר יוצר עבור הפרפרים ובעלי החיים האחרים קישוריות חשובה בין שני אזורי טבע שממוקמים בשולי העיר: יער ראש העין מצפון וגן לאומי מגדל אפק מדרום.

בניינים במקום פרפרים

בעשורים האחרונים השתנתה ראש העין מן הקצה אל הקצה. אוכלוסייתה, שמנתה 11,400 איש ב-1983, גדלה כמעט פי חמש ועומדת על 56,000 איש כיום. גדילה זו התרחשה בהמשך לתנופת בנייה משמעותית מאוד שהתחילה בעיר בשנות התשעים ושנמשכת עד היום ושבמסגרתה שטחים טבעיים נרחבים הוחלפו בבנייני מגורים גבוהים וצפופים.

יוזמות הבנייה לא פסחו על גבעת הפרפרים, שעל שטחה תוכנן להיבנות מרכז מסחרי. “אלה שכונות שאין להן צורך במסחר”, אומרת עדנה שטי, תושבת ראש העין. “בגבעת טל יש כבר מרכז מסחרי, ובשכונת חתני פרס נובל כבר מתוכנן מרכז מסחר נרחב”.

תוכנית הבנייה עוררה התנגדות בקרב תושבים רבים מהאזור ומחלקים אחרים של העיר, שהתאגדו במטרה למנוע את מימושה. “אנחנו קבוצה של תושבים שאוהבים את הטבע ושומרים עליו”, אומרת שטי, ממובילות המאבק לשמירה על גבעת הפרפרים.

הפעילים הפיצו עצומה נגד הבנייה, שעליה חתמו מעל אלף תושבים. במקביל, הם הגישו לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה התנגדות לתוכנית, שעליה היו חתומים 140 מהתושבים, והתנגדויות רבות נוספות הוגשו על ידי קבוצות קטנות יותר או על ידי יחידים, ביניהם חברים במועצת העיר.

“ישבנו להם על הקורקבן”

לדברי שטי, אחת הסיבות העיקריות להצלחת מאבקם הייתה השיחות החוזרות ונשנות שהפעילים קיימו עם הנהגת העיר. “דיברנו על לבו של ראש העירייה חזור ודבר וישבנו לכל חברי המועצה על הקורקבן”, היא אומרת. לפני הבחירות המוניציפאליות, למשל, עברו הפעילים בין כל המועמדים למועצה, ישבו בבתיהם ודיברנו אתם על הנושא. “התמדנו, לא ויתרנו. באנו בגישה חיובית ולא לוחמנית: בסופו של דבר, ראש העירייה וחברי המועצה הם תושבי העיר, וגם הם רוצים את טובתה”, היא אומרת.

מאבקם העיקש של התושבים, שארך מעל שנה, הניב תוצאות. בנובמבר 2019 ראש העירייה, שלום בן משה, הודיע בדיון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שהתוכניות לבנייה בגבעת הפרפרים יבוטלו, ושהעירייה תפעל לשימור המקום. הצהרה זו קיבלה תוקף חוקי בהמשך, כשהחלטה בנושא אושרה במועצת העיר.

“אנחנו מאושרים מאוד מביטול התוכנית, אבל אנחנו לא רואים בזה את סוף המאבק”, מבהירה שטי. לדבריה, על פי התב”ע הקיימת (תוכנית בניין עיר, המסמך החוקי שמסדיר את השימוש בקרקע), שנקבעה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, גבעת הפרפרים מוגדרת כאזור שמיועד לבנייה צפופה. לכן, כיום פועלים התושבים על מנת לשנות את ייעוד הקרקע במקום, כך שהוא יוכל להישמר כאזור טבעי ויהיה מוגן מתוכניות בנייה עתידיות אפשריות.

במקביל, מקדמים הפעילים את שיקומו של האזור. במהלך סלילת כביש סמוך נשפכה במקום פסולת בנייה רבה (שנוקתה מאז), מה שאיפשר לצמחים פולשים ומזיקים, כגון השיטה המכחילה, להתרבות בגבעה. בנוסף, הפעילים מעוניינים להנגיש את הגבעה לתושבים, כך שניתן יהיה לבקר באתר וליהנות מהטבע שבו מבלי לפגוע במערכת האקולוגית באזור, בדומה למה שנעשה בעמק הצבאים ובנחל זמרי שבירושלים.

“צריך ליצור במקום שבילים מסודרים, לא סלולים מדי כמובן”, אומרת שטי. לדבריה, אנשי אגודת חובבי הפרפרים בישראל תכננו יחד עם הפעילים שבילים כאלה, שיתאימו לתצפית טובה בפרפרים. “השיקום הוא די זול, אבל צריך שהנושא יגיע לסדר היום הציבורי על מנת שהוא יתבצע”, היא אומרת.

על פי שטי, הפעילים עמלים על גיוס הקהילה לנושא, והם בנו תוכנית חינוכית בנושא הגבעה לתלמידי בית הספר הסמוך. “ברגע שהקהילה תסתובב במקום, הוא יהפוך לחשוב יותר עבורה”, אומרת שטי.

עד שמאמציהם ינחלו הצלחה, מבצעים הפעילים בעצמם צעדים ראשונים לשיקום הגבעה. לאחרונה, זמן קצר לפני שנאסרה היציאה לטבע בגלל הקורונה, קבוצת פעילים ביקרה במקום והחלה לעקור מינים פולשים ולהכשיר שבילי הליכה.

מערכת אקולוגית באמצע העיר

לדברי דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, למקום כמו גבעת הפרפרים חשיבות אקולוגית כשטח טבעי בלבה של העיר. “כל כתם טבעי כזה מקיים מערכת אקולוגית קטנה, ומהבחינה הזאת הטבע בעיר הוא חשוב”, הוא אומר.

גבעת הפרפרים היא דוגמה לשטח פתוח שמאפשר קישוריות בין אזורים טבעיים שונים. הדרך הטובה ביותר לשמור על קישוריות כזו, שלה חשיבות רבה מאוד עבור הטבע, היא על ידי שימור מסדרונות אקולוגיים: רצועות רציפות של שטחים פתוחים, אשר מקשרים בין שטחים טבעיים ויוצרים רצף ביניהם, שמאפשר לבעלי החיים לחיות בשטח שיספיק לצורכיהם השונים ויספק להם מזון ומים, מסתור מטורפים, ואפשרות לרבייה בין אוכלוסיות שונות של אותו המין המבטיחה את שימור המגוון הגנטי של המין. על פי רותם, ללא המסדרונות האקולוגיים, מינים כמו צבאים, מכרסמים וזוחלים היו כלואים בתאי שטח קטנים, דבר שהיה מציב אותם בסיכון משמעותי. מסדרונות אקולוגיים מאפשרים לבעלי החיים לשמור על מגוון גנטי, מספקים נתיב בריחה במקרה של סכנה, כמו שריפה או שיטפון, ומספקים נתיב לנדידה עבור בעלי חיים שזקוקים לכך.

“זה נהדר שאנשים מכירים בחשיבות של מקום כזה”, מסכם רותם. “זה מה שהיינו רוצים, שהטבע יהיה חשוב לא רק למומחים אלא גם לאזרחים, ושהם יגנו עליו – בסופו של דבר, זה הבסיס של שמירת הטבע”.

הכתבה הוכנה על ידי “זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה”