קצת אסקפיזים טרופי-חדש בירושלים!

הימים האחרונים בוודאי לא הוציאו הרבה ישראלים לטייל בחיק הטבע וזאת למרות שמזג האוויר היה מתאים – לקראת סוף השבוע ובמיוחד אחרי חוויות השבוע והתקווה להפסקת אש מוצלחת בחרנו לספר על החוויה הטרופית החדשה והמרשימה שנפתחה לקהל הרחב בירושלים.

שוחחנו עם ד”ר אורי פרגמן-ספיר -המנהל המדעי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם ירושלים, שתמחה בצמחיית הים התיכון ומערב אסיה ומומחה לגיאופיטים, שמירת טבע וגינון מקיים. לדבריו “הרעיון הראשוני של פתיחת החממה בגן הבוטני בירושלים הגיע כבר בשנות ה-80 של המאה שעברה. רעיון החממה ההתחלתי, היה בעיקר כדי להציג פרחי הסחלבים כמחווה לתרומתה של הגב’ פלורנס דבורסקי שאהבה מאוד את הפרחים הללו. במשך הזמן, התפתחו תצוגות נושאיות כמו צמחים טורפים, צמחי תועלת וכו’. לפני חמש שנים נסגרה החממה כדי לבנות משהו חדיש, גדול וגבוה יותר. הסגירה של החממה ורעיון הפתיחה המחודש של החממה הטרופית בגן הבוטני בירושלים, בא מהרעיון שיש להתאים את החממה הטרופית הגדולה בישראל למגוון רב של צמחים מרהיבים”.

בחממה הטרופית החדשה כ-300 מיני צמחים שונים ומיוחדים בעלי צורות, צבעים ושימושים שונים ביניהם צמחים בסכנת הכחדה, עצי בננה מרהיבים, שיחי קפה, סחלבים וקקטוסים. החממה מחולקת לשני אזורים: הראשון הגדול הוא אזור יער הגשם, בעוד החלק השני הוא אזור המדבר; שניהם מאופיינים בצמחייה עשירה המותאמת לאקלים לפי אזורים גיאוגרפיים.

באזור הטרופי המבקר נחשף ליער הגשם המיוחד ובו עצים גבוהים, מטפסים וצמחים הגדלים על העצים. כל אלה נראים בגובה העיניים בשביל החממה המיוחד והמוגבה. כאן ניתן ליהנות מסחלבים ססגוניים, שרכים מיוחדים, אשכולות ענקיים של בננות ועוד ועוד. כ-350 צמחים שונים כבר משגשגים בחממה.

באזור המדברי המבקר נחשף לכמה מהצמחים המיוחדים בעולם והתאמותיהם לתנאי אי ודאות ויובש קיצוניים, ביניהם הצמרורה עם פרחי תכלת יפהפיים, שושנת יריחו שגופה הוא מד גשם המשחרר זרעים רק לאחר 10 מ”מ גשם ויותר, שיחי משפחת הבושמיים בעלי פירות ריחניים מהם מפיקים את הבשמים הטובים בעולם ועוד.

“התצוגה היא לא של צמחים בעציצים, אלא של סביבות אקולוגיות המציגות מנעד גדול של בתי גידול” מסביר הד”ר. “בכל אזור המבקרים יוכלו לגלות תהליכים אקולוגיים וביולוגיים אופייניים. בנוסף קיים גוף מים עם צמחי מים ואף שרידים של קולומבריום עתיק החצוב בסלע ונחשף במקום בעת הבנייה ומתוארך לימי בית שני. בתוך גומחות היונים שלו נשתלו מינים שונים של צמחי סטפליות בשרניות שיוצרות מראה מיוחד. המבקרים ייהנו מתצוגה אקולוגית מגוונת, שמראה את בתי הגידול באופן מוחשי, בה ניתן לגעת, להריח ולפעמים אפילו לטעום את הצמחים ופירותיהם.

דרך סיור מודרך בחממה בתחנות השונות, אנו מקווים להסביר לקהל המבקרים על חשיבות הסביבה הטרופית לעולמנו: חמצן, צמחי מזון, תרופות ועוד ועוד.. השאיפה שלנו היא, להנחיל למבקרים, דרך ההסברה והסיור בחממה, ערכים של שימור הסביבה, שימור מגוון של צמחים, צרכנות חכמה ובילוי מהנה בחיק הטבע הקסום והמרהיב שיש בגן, לעומת המסך שתמיד נמצא שם”.

לדוגמא: בצד המדברי והיבש יותר של החממה, אנו מדגימים התאמות מופלאות של צמחים לתנאי אי ודאות, צמחי בושם שריחם משכר וצמחים מדבריים ארץ-ישראליים בסכנת הכחדה. אנו מצפים ללמד ולהעביר מסרים של התחכום בעולם הצמחים לקשיי היובש ומשם גם להעביר את החשיבות של כמה מהם לאנושות ולעולם.

מתוקף תפקידו של ד”ר פרגמן -ספיר כמנהל המדעי של הגן, הוא מעורב בכל היבט מקצועי; כתיבת תוכן, ליווי גדילת הצמחים, תיעוד, מחקר, וגם פעל לפתיחת החממה הטרופית. הוא אחראי גם על בחירת הצמחים והתאמתם לאקלים “יש הרבה יותר משלושה אקלימים טרופיים בתוך החממה הטרופית; רוב שטח החממה הוא טרופי משווני, המחולק לעולם החדש, דרך מזרח אסיה ואפריקה. שליש מהשטח הוא מדברי ומופרד בקיר שקוף כאמור, וביניהם רצועת מעבר של שיחיות וסוואנה. האזורים מאופיינים שניהם באקלים חם, השוני בא לידי ביטוי בכך שבאקלים טרופי מאופיין בחום ולחות, בעוד שהחום המדברי הוא חם ויבש. בכך ביקשנו להראות את שני האזורים החמים בעולם (חום טרופי וחום מדברי), ועדיין הם שונים באקלים ובצמחיה”.

איך עושים את ההתאמה של האקלים הים תיכוני לאקלים הטרופי: שומרים על הטמפרטורות והתנאים כדי לגדל צמחייה טרופית של יערות הגשם לצד הצמחייה של האקלים המדברי שהיא שונה?  “החממה בנויה בצורה כזו שהצד המדברי נמצא בחלקה מופרדת באמצעות קיר שקוף חוצץ המאפשר לנו ליצור את ההתאמות בין האקלים. בנוסף לזה, כדי לשמור על הטמפרטורות בהתאם לתנאי גידול הצמחייה אנחנו משתמשים במערכת מים מתקדמת וממוחשבת המחממת ומצננת את החממה לפי העונה והצורך. מערכת המים המשוכללת עוברת דרך מפל שמגיע ועובר דרך כל חלקי החממה. המפל הוא אמצעי חכם לוויסות מים על פי צורך הצמחייה בכל חלקי החממה”.

צריך לזכור כי האזורים השונים מייצרים צמחייה שונה, המייצר את שוני האקלים בין החלקים השונים בתוך החממה. לדוגמא: חום טרופי הוא חם ולח, ולכן גם הצמחייה יוצרת אקלים חם ולח – מעגל חוזר חלילה.

כמה זמן לקח לבנות את החממה? “תהליך הבנייה של החממה בפועל החל בשנת 1985 והסתיים כעבור שנה. כיום ניתן לראות את דלתות הכניסה המקושתות והכיפה המתנשאת לגובה שנשמרו מהחממה הראשונה ושולבו במבנה החדש. בשנים שלאחר הבנייה הראשונית , החממה עברה שיפוצים ושדרוגים, נבנתה מחדש ושטחה כמעט והוכפל. לפני חמש שנים נסגרה החממה כדי לבנות משהו מושקע בהרבה. ולפני שנה וחצי הושלמה בניית החממה המחודשת בעלות של שבעה מיליון ₪. ההשקעה בחממה לא תמה רק בבניה, אלא גם בעבודה מאחורי הקלעים ובטיפול בצמחים עצמם. הצמחייה החדשה שנשתלה במבנה המשודרג, נזרעה לפני כ-שלוש שנים, עד שהפכו צמחים בגודל מתאים.”

תכנון מבנה החממה החדש, נעשה במשרד האדריכלים שלמה אהרונסון, שהתאימו את המבנה לנוף הירושלמי עם תקרות גבוהות בגובה 14 מטר וצורה אייקונית. “תכנון פנים החממה הוטל על אלי בקר הגנן הראשי שלנו, שביחד עם צוות הגינון עשו עבודה מדהימה בפיתוח החממה וצמחיה המגוונים. ניתן לראות את החידושים בשביל המוגבה שבו אפשר לראות את הצמחים שתלויים על העצים, או בקיר הירוק הייחודי, בו מוצגים תאים, תאים ובתוכם צמחים. כבר היום יש בחממה אוסף צמחים גדול ומיוחד של 350 צמחים ממינים שונים. מאות מיני צמחים נוספים מגודלים על ידינו בגן וישולבו בתצוגה בשנים הקרובות.”

למה צריך חממה טרופית בישראל?  “בחממה טרופית ניתן לגדל צמחים שלא שורדים בחוץ, ודאי לא בקור הירושלמי. הצורך בגידול צמחים מעניינים ומיוחדים יצר הזדמנות – להציג עושר מגוון של צמחים בסביבת אקלים שונה; מצד אחד הג’ונגלים, ומצד השני המדבריות בכדי שקהל המבקרים יכיר ויבין את חשיבות סביבות אקולוגיות אלו. החממה הטרופית היא מקום מפלט קסום ומושלם בכל ימי השנה.”

הגן הבוטני בירושלים משתרע על פני 120 דונם, ובו אוסף הצמחים החיים הגדול ביותר בישראל ובמזרח התיכון. לפרטים נוספים: והרשמה לסיורים באתר