״זוכרת את עצמי באחד הימים הקשים כשהייתי פרודה נוסעת סהרורית, מורידה את הבן שלי בבית הספר, הקטנה על הידיים, לפתע מרחוק רואה שלט שהיה שם תמיד אבל פתאום קיבל משמעות: “מרכז למשפחה”.
בלי מחשבה נכנסתי לשם, אישה מבוגרת שראתה אותי הבינה שמשהו עובר עלי, מיד הציעה כיסא, הביאה כוס מים ורק מהמבט שלה הבנתי איך אני נראית ומה מצבי, פרץ הדמעות שלי לא פסק, מיותר לציין שהיא לקחה מידיי את הקטנה שלי ורק ישבה לצידי ונתנה לי להירגע… לאחר כמה דקות שאלתי מה נותן המקום הזה? וכשהבנתי שזה לא המקום בשבילי הלכתי רגועה קצת יותר אבל עדיין מחפשת מקום שיכיל אותי, שייתן לי יציבות, תמיכה, מידע, עזרה, כל מה שמקבלים בבית ועכשיו היה חסר לי כי שלי התמוטט, כל מה שמצפים ממשפחה שהייתה לי והתפרקה, מקום שימלא לי את כל החוסר הזה, התחושה, האנושיות, חיפשתי להיות עטופה שוב, להיות חלק!״
שמי לילך אני גרושה כ-15 שנה, אמא לשני ילדים בוגרים ומדהימים.
מהרגע שהיציבות בזוגיות התערערה והבנתי שיש סיכוי שנתגרש כל ההתנהלות בבית השתנתה, הבטחון, החברות, הביחד, הכל נעלם ובמקום שהרגש יוביל אותנו, השכל התחיל לנהל את הזוגיות ומן הסתם את המשפחה כולה… ברגע כזה זה כבר לא רק נוגע בזוגיות שלנו אלא בכל בני המשפחה, המקום שנקרא בית עם המשמעות של חום, בטחון, אהבה ותמיכה הופך להיות דירה, מקום קר יותר בו גרים יחד אבל השותפות אינה מלאה ואינה מאהבה בין מנהלי המקום.
התקופה הקשה ביותר שחוויתי הייתה כשהיינו פרודים, שום דבר לא ידוע, לא מה יהיה בינינו, מי בסביבה איתי באמת ומי נגדי, מה הצעד הבא, מה אני באמת רוצה כי הרי להיות שלמה במאת האחוזים עם החלטה כזו לעולם לא ניתן, והחשוב ביותר איך לשמור על הילדים שלא ישמעו, לא יראו ולא יפגעו…
לאחר התקופה המבולבלת והקשה מנשוא שהיינו פרודים אך עדיין בבית אחד (אצלי זה ארך כשנה וחצי) התגרשנו, צעד שהיה כרוך בהסכם, מיליון יועצים טובים יותר וטובים פחות, ומה שהוביל אותי יותר מהכל היה לסיים כבר עם התהליך הזה ולפתוח דף חדש… ואז כשמגיעים לפתוח דף חדש מסתבר שלא הכל ורוד כפי שציפיתי וההתנהלות לא ממש פשוטה, ויתורים שעשיתי כדי להיות אחרי היו גדולים מידי, יש רגשות שצפים, החשש על נפש הילדים, המצב הכלכלי, הלבד…. השקט הזה שפתאום עוטף אותך, צניחת האדרנלין ושוב סיום תקופה והתחלה חדשה עם הרבה חוסר וודאות.
שנים לקח לי לעמוד על הרגליים לבד, להכיר בזה שמתחילים הכל מהתחלה במתכונת חדשה, נעשו טעויות בדרך כי לא היה מי שילווה וייתן מניסיונו, דברים לקחו זמן כי לא היה מי שיציע קיצורים, הפסדים כספיים במשך שנים כי לא היה מי שיכוון אותי ויסביר את זכויותיי, לילות ללא שינה כי לא היו פתרונות ודוגמאות מניסיון העבר של אחרים והרבה כוחות נפש התבזבזו כי לא היה מי שיתמוך מספיק.
משפחה חזקה (הורים ואחים) תמיד הייתה לי ועל כך מודה לבורא עולם עד היום אבל במשבר כזה גם אותם קשה לשתף בהכל, לא רוצים לצער, לא לערב יותר מידי כי בסה”כ תמיד נהיה קשורים בכל הצדדים כי יש ילדים משותפים, איך מקבלים עצות ממישהו ניטרלי שלא מעורב רגשית… אז איך לעזאזל עושים את זה נכון???
לפני מס’ שנים אחותי התאלמנה ושוב חוויתי איתה תחושות דומות, בית שהתמוטט, משפחה התפרקה, שאלות “איך ממשיכים”, “למי לפנות” ו”איך שומרים על הילדים”? למרות שאחותי מבוגרת ממני והילדים גדולים ראיתי כי אין הבדל כמעט בצורך להיות חלק, להיתמך, לרצות תשובות והכוונה, להרגיש שחייבים להגן על הילדים גם בהיותם בוגרים ולבנות לעצמה חיים שאחרי ….
הרבה למדתי על בשרי וגם לימודים על הנפש (רפואה משלימה) לאט ובזהירות התחשלתי, התעצמתי והתחלתי לטפל ולייעץ לאחרות…
הכרתי ופגשתי נשים רבות ואת ילדיהן, שמעתי מגוון רחב של סיפורים, לכל אחת הסיפור שלה והדרך שצריכה לעבור, ועם זאת שהסיפורים שונים יש המון משותף לכולנו!
הבנתי מה העיקר ומה התפל, במה להיאחז ומה לשחרר, איך להבחין ביניהם ואיך לתפקד ומשם צמח הרעיון, לתת את המקום הבטוח, ההכוונה, הבית, התמיכה, העזרה והיציבות ולעטוף כל אחת ואחת הנמצאת בשלב כזה או אחר בחייה…
שלא נצטרך לראות ולשמוע יותר על נשים שנשארו לא מאושרות ״במקרה הטוב״ או חלילה שכמעט נרצחו ע׳י הבעל רק כי חששו מהלבד, ממצב כלכלי, מהשאלה מה יהיה? ובעיקר מחוסר תמיכה והכוונה.
בימים האחרונים מסתובב ברשת קמפיין בשם #תהיו_עדי שיזמה יערית שושן-סבג מייסדת משרד הפרסום החברתי The Brand House תושבת חיפה החליטה לצאת בקמפיין התנדבותי בניסיון לקרוא לגולשי הרשתות החברתיות להחליף את מסגרת תמונת הפרופיל שלהם בכזו עם איור של שירה איסקוב ושכנתה עדי
התמיכה המדהימה של ידוענים רבים כמו פנינה רוזנבלום , נעמה קסרי , יוליה פלוטקין , מיכל כלפון , מירן בוזגלו, נטלי דדון, עיינת גולן ועוד רבים נוספים לצד אנשים רגילים, שנרתמים ומסייעים לשירה איסקוב עצמה, מרגשת מאוד. וכמובן חשוב להעלות את המודעות וכמובן לקבל השראה מעדי השכנה שלא חשבה פעמיים ונכנסה לתוך ״האש״ וזה המקום לקרוא לכולן להביע הזדהות עם המיזם המדהים ״להיות עדי״ ולהוסיף מסגרת לתמונה ברשתות שכוללת את עדי ושירה. אך יחד עם זאת אני זועקת ואומרת בואו לא נגיע לרגע הזה שצריך להציל אשה מידיו של בן הזוג המכה, בואו נעצור את זה קודם, הסימנים שם, צריך רק לעזור לאשה להביט בהם, לתת לה את הכוח לקבל את ההחלטה הנכונה ואת התמיכה והתשובות איך עושים את זה נכון ובזמן ולא לחכות, כן ללמוד מניסיונן של אחרות ולא להתפשר על האושר והבריאות שלנו ושל ילדינו!
בנוסף ישנם עוד כל כך הרבה קשיים גם לנשים שאינן מוכות, שלא טוב להן מכל מיני סיבות , לפעמים עם יעוץ נכון אולי אפילו ניתן ליישר את ההדורים ולתקן ולעיתים לקבל את ההחלטה לפרק בדרך נעימה וקלה יותר!
בשביל כל זה ומתוך תחושת שליחות אמיתית יצרתי את “מעצמאמא”.
״מעצמאמא״ הינו פורטל לנשים חד הוריות/עצמאיות ומיועד לנשים שהן אימהות (גם מבוגרות) לילדים בכל גיל (גם בוגרים ואפילו נשואים) באחד מהסטטוסים הבאים:
פרודות, גרושות, אלמנות, יחידניות ואף נשואות בשנית הנמצאות בכל שלב בחייהן!
בפורטל עולם ומלואו, פורומים, מאמרים,בעלי מקצוע הנותנים יעוץ ראשוני חינם (כגון עורכי דין, חינוך ילדים ועוד) עזרה כלכלית , חברות, בלוגים, הנחות הטבות ומבצעים ואפילו הכרויות בשיטה ייחודית (בהמלצת נשים וללא גברים באתר) והכל בחינם!!!! ותוך שמירה על פרטיות!!!
מאחר ואני מאמינה באמונה שלמה בכוח הנשי ובביחד הרמתי את הכפפה, השקעתי כספים, זמן ובעיקר את הנשמה שלי מתוך אמונה אמיתית בנו הנשים בניתי את הפורטל ככה שככל שנגדל מספרית כך כוחנו גובר!
ככל שנמלא יחד תכנים בפורטל, נפרגן אחת לשניה בכל אמצעי שיש ונתמוך כך נתחזק ונחזק, כי תכל׳ס אנחנו הנשים המין החזק!
ולכן אני מזמינה את כולכן להצטרף אלי ולצרף אחרות ומחכה להתראות אתכן בפורטל, במפגשים ואירועים…(עם מגבלות הקורונה בינתיים) ועד אז קבלו ממני חיבוק חם!
״מגיע לנו להיות מאושרות וזה בידיים שלנו״!
אסיים ב”אני מאמין שלי”
יש חיים אחרי והם בהחלט יכולים להיות טובים …. אפילו יותר!❤️
בנוסף מעצמאמא מצטרפת ל״חדשות טובות״ ומזמינה נשים חד הוריות עוצמתיות אשר מהוות השראה לנשים אחרות לספר את סיפורן כאן ואף בפורטל עצמו ולתת כוח לנשים אחרות, נשים המעוניינות מוזמנות אף לפנות בפורטל ואולי להיות כותבות בלוג קבוע ״במעצמאמא״
https://www.maatsamama.co.il/
