בימים האחרונים יצא לי לשוחח עם ארי גורלי- מוזיקאי יוצר שגם מלווה ומנחה מסביב לשעון סדנאות וקורסים בתחום המוזיקה והכתיבה לאוכלוסיות שונות. ממש לאחרונה יצא קליפ מקסים שלו לשיר “כל העולם לפנייך” שנוצר כחלק מפעילות בקבוצה “פזמון הנפש” במסגרת תרגיל כתיבה שהקבוצה לקחה בו חלק. “פזמון הנפש היא קבוצה מאוד מיוחדת שמורכבת מיוצרים שמגיעים דרך תכנית “עמיתים”, שמנוהלת בשיתוף פעולה של משרד הבריאות והמחלקה למתנס”ים ומאפשרת למתמודדי נפש, כחלק מסל שיקום שהם מקבלים, להשתלב במסגרות פנאי ויצירה בקהילה. לפני שש שנים הוצע לביה”ס “רימון”, שאני בוגר שלו ומרצה בו, לקחת חלק בתכנית והחל מ 2010 בכל שבוע, מתקיים ב”רימון” מפגש של קבוצה המורכבת מ 8 חברי “עמיתים” ו 8 יוצרים מ”רימון” ומהקהל הרחב במטרה ליצור מוסיקה ושירים.
ובמה שונה הקבוצה הזו מקבוצות אחרות שאתה מלווה? “אני מלווה הרבה סוגים של אוכלוסיות” הוא משיב, “הרבה מאוד פעמים נעשה שימוש במוסיקה ובכתיבה ככלי לתרפיה לבעיות שונות ומגוונות. אבל בקבוצה הזו יש משהו מאוד מיוחד שמצד אחד כל מי שלוקחים בה חלק מגיעים ממקום פתוח ולא שיפוטי וכנראה שזה גם מאפשר לפתיחות מיוחדת שלא קיימת בקבוצות אחרות”. למה הכוונה? “אנשים שמגיעים לקבוצה מודעים למטרה של הקבוצה אבל אף אחד בקבוצה לא צריך לספר או להעיד על עצמו שום דבר. החיבור בין המשתתפים נוצר דרך התרגילים והמילים והיצירה כולה. בסוף כל שנה מתקיים מופע סיום ונוצרת עבודה משותפת סביבו שנבנית במשך שנה שלמה עם המשתתפים. הקבוצה מפתחת התמודדות שמצליחה להעצים כל אחד מחבריה והתוצאות נהדרות
“כבני אדם ובמיוחד כישראלים כולנו מתמודדי נפש”
אומר לי גורלי כששאלתי אותו איך הגיב כששמע על הפרויקט לראשונה? והשיחה בין היתר מביאה אותנו לדבר על הרקע המשפחתי שלו כבן יחיד לאמא, שהוריה אבדו את משפחתם בשואה ואבדו את בנם, דודו של ארי שעל שמו הוא קרוי, במלחמת ששת הימים. “החיים הם דבר מורכב” -הוא מוסיף, “יש לי מערכת יחסים מיוחדת מאוד עם דוד שמעולם לא פגשתי אבל הוא מאוד נוכח בחיי” הוא מספר “אם תשאלי את זוגתי לשעבר, היא תגיד לך בחיוך, שאני בן יחיד ומפונק אבל כשאני חושב על ה”לבד” שהיה בחיים שלי כתוצאה מהעובדה שאני בן יחיד ומהעובדה שאין לי דודים או בני דודים. זה מביא אותי לחשוב לפעמים על העובדה שלכל בני האדם יש התמודדויות נפש. ובטח לנו כישראלים, כשהשואה היא חלק כל כך דומיננטי והשכול נוכח מאוד וגם החרדה הקיומית המתמשכת. בחברה כזו חשוב מאוד שתהיה פתיחות וקבלה למתמודדי נפש בלי הפחד והחומות והסטריאוטיפים שהתפתחו כלפיהם”.
בשיר החדש שלו, מביא גורלי מסר מאוד חיובי ומעצים להסתכלות על המשך החיים באופטימיות. השיר הוא בעצם היצירה הראשונה ש”יצאה החוצה”, מ”פזמון הנפש”. “זה מאוד מאוד מרגש לדעת שהקבוצה הולידה יצירה כזו אופטימית וחיובית שאת אחד מהבתים שלה (השלישי) כתב אחד המשתתפים אופיר יובל, ואת הקליפ יצרה נופר מנטין שגם משתתפת בקבוצה” זו יצירה מאוד מעניינת ובדיוק עכשיו מתקיים פרויקט מימון המונים לתקליט מלא שכולו שילוב של עבודה עם הקבוצה שניתן לקחת בו חלק ולתמוך בלינק
החל מהשנה יתאפשר למשתתפי “פזמון הנפש” להמשיך את הפעילות מעבר לשנה אחת. זה חידוש כי עד היום הפעילות של חברי הקבוצה הסתיימה בתום שנה אחת. הקבוצה החדשה תאפשר פעילות רב שנתית ותהיה פתוחה גם לבוגרי הסדנה, במטרה לצאת החוצה להופעות. בקבוצה החדשה רשומים כרגע כבר 25 משתתפים שמגיעים מכל הארץ והיא הולכת וגדלה.
אני מוצאת לנכון לשלב פה את המייל למי שלקח חלק בתכנית ומעוניין להירשם לשנה הבאה, וגם לסכם ולומר שמבחינתי אין יום מתאים מיום הזיכרון כדי להתלכד ולהתאחד כחברה עם כל ההתמודדויות השונות של כל החברים בה כי רק כך נצליח לכבוש את הפסגות, כמו שכתב גורלי בשירו המקסים
