לראשונה בהיסטוריה זוכה ישראלית מקבלת את פרס יקירת העיר גיברלטר על פעילותה לחיבור עם ישראל

לא בכל יום מקבלת ישראלית הנמצאת ברילוקיישן כבר מעל עשות פרס חשוב ויוקרתי עבור פעילותה החשובה בחיבור בין עיר במדינה זרה וישראל. ב18-5-2021 לראשונה בהיסטוריה קיבלה אילת מאמו שיאת פרס “יקיר/ת העיר” גיבלרטר היוקרתי יחד עם עוד 11 נוספים ובמיוחד בימים מאתגרים אלה גם מהזווית הבינלאומית אין ספק שמדובר בהישג מעורר השראה.

אילת מאמו שי הינה אשת עסקים, מרצה בינלאומית, חוקרת קהילות יהודיות קטנות ברחבי העולם, מחברת הספר “רילוקיישן דרלינג, רילוקיישן” (בעברית ובאנגלית) יוזמת יום הרילוקיישן הישראלי בתפוצות ושותפה בחברת Benefit Business Solutions Ltd אשר מעניקה שירותי ייצוג ופתרונות ניהול לחברות הפועלות מגיברלטר.

“הגעתי לגיברלטר לפני 14 שנה בעקבות הצעת עבודה שבעלי קיבל במסגרת עבודתו בחברת “דלויט”, היא מספרת. “עבדתי ברשות הדואר במחוז תל אביב ואהבתי עד מאוד את עבודתי…אך בשל העובדה שהצעת עבודה זו הייתה חשובה לבעלי עד מאוד…החלטתי להקריב מעצמי ולצאת עמו להרפתקה.”

גיברלטר הינה מושבה בריטית קטנה (7 ק”מ בלבד) הממוקמת בדרום ספרד ומונה כ-34 אלף תושבים. כאשר הגעתי לגיברלטר מיד רציתי לחזור הביתה…התגעגעתי למשפחה, לחברים, למוצרים הישראלים הטעימים, לעבודה, למדינה. בחודשים הראשונים לא היה קל בכלל אך כאשר מצאתי עבודה במקום והילדים נכנסו למסגרות לימודים…הכל הפך להרבה יותר קל ונוח.”

מה עשית?

“הכרתי חברים חדשים, יהודים, ישראלים וגויים גם יחד. התהלכתי במקומות לא מוכרים וניסיתי להכיר את המקום החדש מקרוב… ניסיתי מטעמים חדשים וכך עם השנים נולדו להם גם הפרויקטים שלא חשבתי עליהם אף פעם …אך כנראה שהרילוקיישן הביא עמו משב רוח מרענן של חשיבה מחוץ לקופסא, יצירה, עשייה ברוכה ועוד.

יזמתי פרויקטים ברוכים ואירועים בין כל הדתות, יזמתי אירועים בחגים רק עבור הישראלים, אירועים עבור הקהילה היהודית, כתבתי את הספר רילוקיישן דרלינג רילוקיישן, התחלתי לחקור קהילות יהודיות קטנות ברחבי העולם וכתבתי על כך במגזינים ועיתונים שונים בישראל ובעולם ואף הקמתי את לשכת המסחר גיברלטר ישראל בשיתוף ראש ממשלת גיברלטר, שגרירות ישראל באנגליה ומשרד הכלכלה בישראל.”

אילת הנמצאת כאמור ברילוקיישן, כבר מעל עשור עם בעלה ושלושת ילדיה, אוהבת, מעריצה ואף פועלת באופן יומיומי לטובת מדינת ישראל ואזרחיה, אך יחד עם זאת מאמינה כי אהבה למדינה לא חייבת להתבטא במגורים בתוך גבולותיה. בעיניה, “המילה “רילוקיישן” אינה עוד מילה גסה! הישראלים החיים בתפוצות כבר אינם “נפולת של נמושות” או “בוגדים” אלא הם ישראלים אשר החליטו להתגורר מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל מתוך בחירה או לתקופה מסויימת(קצרה או ארוכה), אך יחד עם זאת הם משמשים כשגרירים של רצון טוב בכך שהם תורמים באופן יומיומי לתדמיתה, צביונה וקיומה של מדינת ישראל.”

בשנת 2015 הקימה אילת את לשכת המסחר גיברלטר ישראלGIBRAEL  בשיתוף פעולה עם ראש ממשלת גיברלטר, שגרירות ישראל באנגליה ומשרד הכלכלה בישראל ומשמשת מאז כיו”ר של הלשכה, נמנית על מקימי מועדון העסקים הישראלי הגלובלי, שוקדת על לימודי הדוקטורט על קהילות יהודיות קטנות ברחבי העולם (מתחת אלף איש), כותבת כתבות ודוחות שפורסמו בארץ ובעולם כולל טורים קבועים ב- YNET  וב-  GIBRALTAR MAGAZINE ואף יזמה את הרעיון הייחודי של “יום הרילוקיישן הישראלי בתפוצות” שנחל הצלחה רבה כבר 6 שנים ברציפות עם עשייה ברוכה למען מדינת ישראל ע” יהודים וישראלים מ-40 מדינות שונות ברחבי הגלובוס. אילת מעבירה הרצאות בנושא עסקים, רילוקיישן, עוצמה נשית וקהילות יהודיות ברחבי העולם.

את הפרס אני קיבלה בתור יו”ר לשכת המסחר גיברלטר ישראל ועל החיבורים העסקיים אשר היא מפתחת במשך שנים בין שתי המדינות. כל אחד מ-12 הזוכים הוצג ע”י ראש העיר בטקס המרשים וקיבל גביע ותעודה אישית.

איך קיבלת את ההודעה על הפרס?

את ההודעה על הפרס קיבלתי כשהייתי בבית במיטתי עם הרגל למעלה מכיוון שנפלתי מ-5 מדרגות של משרדי. בכל הימים האלו המשכתי לעבוד ולתפעל  את המשרד, הצוות והלקוחות ממיטתי כשאני בכאבים איומים בכל חלקי גופי באמצעות טלפונים, מיילים וזום (ובהזדמנות זו אומר תודה לזום שניתן לעשות באמצעותו פגישות חשובות עם כל העולם ואשתו עם תמונת רקע:)

ביום השביעי שכבר נמאס לי לשבת בבית מהבוקר עד הערב קיבלתי טלפון באופן אישי מראש העיר של גיברלטר מר ג’ון גונסלווס אשר ביקש להפגש עימי במשרדו…נאלצתי לספר לו על מצבי הפיזי הנוכחי ועל כך שבשל הפציעה ברגלי קשה לי כעת להפגש פיזית עם אנשים הוא מצידו טען שאין לי מה לדאוג מכיוון שבמשרדו יש מעלית.

ואכן כך היה…כשהגעתי נדמה שכולם כבר ידעו על מצבי וציפו לבואי הם ליוו אותי למעלית ועליתי למשרדו של ראש העיר. אחרי שיחת חולין נעימה איתו ועם העוזר שלו נאמר לי כי נבחרתי פה אחד על ידי הועדה לקבל את פרס “יקירת העיר” מטעם ראש העיר.

האמת שלקח לי כמה שניות לעכל…אבל כשכבר הבנתי מה בדיוק קרה…התרגשתי עד דמעות!

בתחילה הייתי חייבת לשמור על כך בסוד…אך כאשר יצאה הצהרה לעיתונות ממשלת גיברלטר זה כבר התפרסם באופן רשמי בעיתון ואין שמחה ממני לראות את שמי מתנוסס יחד עם עוד
11 אנשים מכובדים נוספים.  

אחת מהנשים שקיבלה עימי את הפרס היא מרוקאית ואת הפרס היא קיבלה על עבודתה החשובה שהיא עושה עם אנשי הקהילה המרוקאית המתגוררת בגיברלטר

כאשר קיבלנו את הפרס החלטנו להצטלם יחדיו מכיוון שאין זה משנה מאיזו דת אתה מגיע ובאיזה אלוקים אתה מאמין…הכי חשוב לפני הכל להיות אדם טוב, לתרום לקהילה ולייצג את מדינתך בכבוד.
לי תמונה זו אומרת הרבה במיוחד בימים לא פשוטים אלו. כאשר מדינת ישראל האהובה שלי נמצאת תחת מתקפה…תמונה זו מוכיחה לכולם שאפשר גם אחרת!”

?מה באמת המצב של ישראל בגיברלטר בימים אלה

“מבחינתי גיברלטר תמיד הייתה מודל לעולם בו כל הדתות חיים בשלום ואחווה.
כמובן שיש למצב בארץ השפעה על מערכת יחסים והרמוניה זו…אך זה קורה לרוב אצל הדור הצעיר אשר דובר את השפה, מלומד ואשר לוקח חלק בשיח המתנהל ברשתות החברתיות.

כולי תקווה שהממשלה, הקהילות השונות ומנהיגי המפתח יידעו לבלום ולחסום את כל מי שמעוניין לערער את ההרמוניה והשלווה במקום.”

איך זה מרגיש לקבל את הפרס הזה כמי שלא תושבת העיר?
“מאז שהגעתי לגיברלטר לפני 14 שנה התאהבתי במקום ועם השנים הפכתי להיות שגרירה טובה של רצון טוב עבור מדינת ישראל ושל גיברלטר גם יחד ואני פועלת באופן יומיומי לחבר בין שתי המדינות הנפלאות והאהובות ולשתיהן אני גאה לקרוא – בית!

לא, לא חלמתי לעולם שעל כך אני אקבל פרס!

אודה ולא אבוש…במיוחד בימים לא פשוטים אלו אני נרגשת, שמחה, מאושרת ומלאת מוטיבציה וציפייה להמשיך במרץ במשימה!”

ומה באמת התכניות להמשך?

“בכל דבר שאני עושה אני אף פעם לא חושבת מה ייצא לי מכך…אני עסוקה בעשייה וזה מה שמעניין אותי:) לכן כשקיבלתי את הפרס זו הייתה הפתעה גמורה אך יחד עם זאת מאוד נעימה.

אין לי כל ספק שאמשיך לפעול במרץ במשימה ולחיזוק הקשרים בין שתי המדינות בכל התחומים.

אני מאוד אוהבת פוליטיקה ואני בהחלט רואה את עתידי במגרש הפוליטי בישראל או בגיברלטר.

עדיין אין צפי לחזרה אך זה יקרה מתישהו…מבחינתי ישראל היא מולדתי האהובה וגיברלטר הוא ביתי השני שאני מאוד אוהבת גם כן כך שתמיד נהיה איכשהו על הקו בין שתי המדינות.”