“בשביל אדם רגיל, העבודה היא חלק מהחיים. בשבילי היא כל החיים…” כך אמר אחד מהעובדים בסטודיו אנד’ג’וי לבוס שלו. הרבה מאוד אנשים בישראל מתייחסים לעבודה כדבר מובן מאליו בעוד שיש ציבור גדול שעבורו היכולת לעבוד ולהתפרנס בכבוד היא ממש לא מובנת מאליה. וזה לא רק בישראל אלא בעולם כולו. בין היתר מהסיבה הזו מצוין מאז 2008 בעולם “היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות – בניסוח החדש המאוד מועדף עלי “אנשים בעלי כל היכולות.”
נדב עטיה, מראשל”צ, בן 47 בדיוק היום – יום הנכה הבינלאומי שמנהל כבר 13 שנה את אנד ג’וי- העסק הראשון בישראל שהעסיק עובדים עם מוגבלויות בשכר שווה וללא תמיכה של גופים ממשלתיים /תרומות מתוך מטרה לשנות את הגישה והיחס כלפי אנשים שמתמודדים עם מוגבלות בחברה בישראל.
הסיפור שלו מסביר, בצורה מושלמת בעיני, מדוע יום הנכה הבינלאומי, חשוב לציון ולהתייחסות ולא רק פעם בשנה אלא לשמש יום ציון לבחינה חברתית שתראה עד כמה התקדמנו ושינינו את היחס בחברה העסקית ובחברה.
עטיה גדל לצד אב הלום קרב, ממלחמת יום כיפור, עם כל ההתמודדויות הכרוכות בכך. למרות האתגרים הרבים הוא חונך להישגיות ולפעולה מתוך עוצמה ובלי רגשי נחיתות. לאורך שנות ההתבגרות שלו עסק בפיתוח מיזמים בתחום הפרחים ובשנת 2007 ביקר במפעל מוגן במהלך סיור שהצטרף אליו ובו ראה עובדים עם מוגבלויות שעבדו במפעל ומבטי העובדים בשילוב הקירות הלבנים החשופים ואור הפלורוסנט הקר החזיר אותו ליום שבו ביקר את אביו כילד בסדנת שיקום.
“ראיתי לנגד עיני את הילדים של העובדים, את עצמי, את האחים שלי. והבנתי כמה חשוב שיהיה לאנשים מקום עבודה מכבד, לא רק עבור המשתקם, אלא גם עבור משפחתו. אבל מה שהשפיע עלי הכי הרבה הייתה ההבנה שמדובר בתופעה שמנציחה מסכנות במקום לפתור את הבעיה. מנהלי המפעל המוגן פועלים מתוך הרגל לקבלת תקציבי ציבור, קרנות ותרומות תוך הצגת הקושי כגזירה בלתי פתירה.”
הוא החל לחקור את הנושא והבין שספקים רבים בתחום המתנות מעבירים עבודות למפעלים מוגנים ומשווקים אותן לקהל תחת מעטפת של “תרומה לקהילה”. ומתחושת שליחות עמוקה שחש, החליט להקים עסק בשם אנד ג’וי ( andjoy- באנגלית = מהנה/הנאה ) שיספק מוצרים מהנים לאירועים שמחים שישלב בהתמדה עשרות אנשים עם מוגבלויות, ויאפשר להם לרכוש מיומנות מקצועית בתפקידים שונים, מתוך גישה של צרכנות חברתית ברת- קיימא, ללא קבלת תרומות. והתנהלות שוויונית ובדרך הזו להיות עסק חברתי חלוץ ופורץ דרך שמשנה תפיסת עולם.
עם 3 עקרונות מבדלים:
- לפעול למטרת רווח, אך לא למיקסום רווח. תוך פעילות כעסק עצמאי בר קיימא ללא קבלת תקציבי ציבור / תרומות – כל רווח שהעסק מכניס חוזר להגדלת הפעילות של העסק במטרה לייצר רווחה ליותר עובדים.
2. להעסיק בהעסקה ישירה בשכר מלא ובתוספת התנאים הסוציאליים הקבועים בחוק.- בשונה ממקומות מוגנים או גופים שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות בשכר נמוך או כלל ללא שכר.
3. לשלב את העובדים בקשת רחבה של תפקידים, כל אחד לפי יתרונותיו.- מגוון תפקידים רחב ומגוון מאפשר לעובדים לעבוד כל אחד בתחום שמתאים ליכולותיו ורצונותיו. לפעמים מקבלים העובדים הדרכה והכשרה מקצועית שמאפשרת להם לבצע את העבודה בצורה המקצועית הטובה ביותר. העבודות מתפרשות על פני כל האגפים בארגון- שיווק, ייצור, אריזה, שינוע, ניהול וכד’.
אתה רואה הבדל בין ההתחלה לפני 13 שנה להיום ביחס ובגישה של החברה ושל העובדים?
” ההתחלה לא הייתה פשוטה. בכלל, יצאתי לדרך תוך אמונה שרבים יקבלו אותם בזרועות פתוחות, יעניקו להם עדיפות וישמחו לרכוש מהם. אך ההפך קרה” הוא מספר “התפיסה הרווחת הייתה שבמקומות “כאלו” מישהו מרוויח מכל הסיפור. “אתם מקבלים עזרה מהמדינה”, “כוח האדם שלכם זול”. אלו חלק מהאמירות שליוו את המקום. הלקוחות רצו לרכוש חברתי, אבל לא היו מוכנים לשלם.
מתוך התסכול הגדול הגעתי לנקודת מפנה שבה מצאתי את ה”למה” שלי. הבנתי שצמצום הפערים בחברה יתקיים רק כשיצאו בנחישות ובהתמדה מאזור הנוחות. מטרת הסטודיו היא לשנות את תפיסת העולם לקראת צרכנות חברתית ברת קיימא, עד שזו תהיה ברירת המחדל הראשונה. כחלק מהמטרה הזו במהלך השנים הובילנו את המודעות להכלת האחר, תוך מאבקים פורצי דרך, שהובילו לתיקון עוולות. כיום, מעסיק המפעל בפארק אפק בראש העין, 35 עובדים ומהווה מקום עליה לרגל, עבור בתי ספר, תנועות נוער, וקבוצות אחרות, עבור ימי התנדבות מרוכזים, ימי עשייה, ירידים חברתיים, הרצאות ועוד. אז יש עוד דרך עוד ארוכה אבל בפירוש כן ניתן לראות את ניצני השינוי.
היום לכבוד יום הנכה הבינלאומי הכריזו בחברה על 15% הנחה במטרה לעודד רכישה חברתית וטובה ומתחת לראדר מספר לי עטיה לסיום כי עובדים על לא מעט דברים שיצאו לאוויר העולם בקרוב ויספקו לנו עוד הרבה חדשות טובות מאוד.
