“כל צעד שתעשי בהתגברות על חרדה חברתית – יכול להיות גם צעד משמעותי בהצלת חיים”
חודש אוקטובר, המסתיים היום, הוא חודש המודעות לסרטן השד, בו מפצירים בנשים ללכת להיבדק – ובצדק!
גילוי מוקדם מציל חיים. אבחון מקדים באמצעות בדיקות מומלצות (מרנטגן, דרך בדיקה ידנית ועד ממוגרפיה ובדיקות מתקדמות במידת הצורך), יכול להפחית תמותה בעשרות אחוזים, ולהחזיר לחיים בריאים ונורמליים, גם ממחלה כמו סרטן.
מעבר לדחיינות קלאסית , המחשבה הנפוצה “לי זה לא יקרה” או “אין לי זמן” המונעות מנשים ונערות רבות לא ללכת ולהיבדק, נערות ונשים רבות, גם כאלה עם הרבה מודעות ואחריות אישית, מוצאות עצמן בקושי עצום כשהן באות לקבוע תור לבדיקה הכה מובנת מאליה. אלו המתמודדות עם חרדה חברתית ודפוסים הימנעותיים.
ליזי סעדו-ינוב, מנהלת פעילות הקבוצות ברקפת: “עבור נשים ונערות המתמודדות עם חרדה חברתית, עצם המחשבה על להתקשר ולקבוע תור, לצאת מהבית, להגיע לרופא או לרופאה, לשבת בחדר ההמתנה עם אנשים נוספים, לעבור את הבדיקה, לקבל תוצאות ואולי גם לשאול לגביהן ולנסות להבין – כל אלו מעוררים בהן לעתים חרדה כה עזה, המונעת מהן לבצע את הבדיקה החשובה. ברור לנו ברקפת” היא אומרת “כי ההתגברות על חרדה חברתית יכולה לשפר פלאים את איכות החיים של רבות (ורבים). במקרים מסוימים אף להציל חיים”.
“כשאנחנו מדברות על חשיבות העלאת המודעות לסרטן השד”, מוסיפה סעדו ינוב “חשוב גם לזכור את אלה שהמודעות לא מספיקה עבורן. אלה שלמרות שהן יודעות היטב מה הן אמורות לעשות, מרגישות שהן פשוט לא מסוגלות לעשות זאת.”
באוכלוסייה הכללית בסביבות- 30% נחשבים כמופנמים ומופנמות, ברמות כמשתנות, וכ- 10% מהאוכלוסייה הכללית, מתמודדים עם חרדה חברתית. מספרים אלה גבוהים מאוד וכשבוחנים תופעה כמו הימנעות מביצוע בדיקה מצילת חיים כמו הבדיקה לזיהוי סרטן השד, או רק בנשים כמובן. דחייה או הימנעות מטיפול רפואי – כל טיפול רפואי – כתוצאה מחרדה חברתית, יש לכך השפעה דרמטית. הבנה והתחשבות בנתונים האלה יכולה להשפיע באופן אקוטי על בריאותם וחייהם של הסובלים מחרדה חברתית.
“כשמדובר בילדים קטנים”, מסבירה סעדו ינוב “ההורה ידאג לקחת אותם לבדיקות הרפואיות, אבל ככל שעולה הגיל ואיתו גם רמת החרדה, כך קשה יותר לשכנע או אף להכריח להיבדק, ולעיתים המתמודדים עם חרדה חברתית עלולים אפילו להסתיר ולשקר לגבי סימפטומים, שהם יודעים שיובילו לבדיקה רפואית.”
הימנעות מבדיקה, כאמור, עלולה לגבות מחיר יקר.
איך אפשר לסייע לנשים ונערות עם חרדה חברתית להיבדק?
“החרדה החברתית היא לחלוטין ברת טיפול, ואפילו קצר טווח וחווייתי, שיכול להיות ממש בגדר משנה חיים”. מסבירה סעדו ינוב ומוסיפה “עמותת רקפת מפעילה קבוצות חברתיות-רגשיות שנמצאו אפקטיביות מאד בחיזוק “השריר החברתי”, המיומנויות והיכולות החברתיות, והביטחון – להעז, לנסות ולהתחבר, כמו כולם”
. איך זה קורה בעצם?
:אחד הדברים המשמעותיים שקורים בקבוצות” היא מסבירה ” הוא עניין האימון והחשיפות. במרחב מוגן ובטוח אנחנו מפגישים את המשתתפות והמשתתפים עם סיטואציות יומיומיות שעבור רובנו הן טריוויאליות לחלוטין ועבורם – מעוררי חרדה והימנעות. למשל – הגעה לבדיקה, שיח ושאילת שאלות לגבי תוצאות, בקשה מיוחדת, וכן הלאה. כאשר מתאמנים על הסיטואציות הללו ומחזקים את הביטחון, קודם בקבוצה מונחית ותומכת – קל יותר להתמודד עמן גם מחוץ לקבוצה, ביומיום. אנחנו רואים תהליכים אישיים משני חיים ממש שא.נשים עושים בקבוצות רקפת, ומאמינים שהאדוות של ההשפעה בחייהן הן אינסופיות ומשמעותיות מאד”.
ידע הוא כוח! לכולנו, כחברה.
בנוסף לפעילות הקבוצות, העמותה פועלת במישורים רבים כדי להעלות את המודעות לחרדה חברתית, תסמיניה והשלכותיה בקרב מעגלי התמיכה השונים ובכלל האוכלוסייה..
לדברי אבנר דפני, מנכ”ל העמותה: ” החרדה החברתית היא הנפוצה מבין כלל החרדות המאובחנות כיום. היא עלולה לשתק ולפגוע ביכולתם של רבים מאד לנהל אורח חיים נורמטיבי ולא פעם גורמת להסתגרות והימנעות, גם בסיטואציות מסכנות חיים. מחקרים מראים כי יותר משליש מהמתמודדים עם חרדה חברתית המתינו מעל עשור לפני שפנו לקבלת עזרה. אנחנו כאן כדי לשנות את זה. זה חשוב לכולנו, כפרטים וכחברה”.
כחלק מהעלאת המודעות והקניית ידע, מנגישה העמותה ידע וניסיון מקצועי רב גם לארגונים ואנשי מקצוע בתחומים השונים – מייעוץ חינוכי והוראה, דרך הדרכה וליווי הורים, הדרכת צוותים מקצועיים, מטפלים, מפקחים, מדריכים, ועוד. העשייה רבה ועם זאת, יש עוד הרבה מקומות להתפתח בהם. בדיקות רפואיות למשל, יכולות בהחלט להיות מונגשות טוב יותר עבור המתמודדים עם חרדה חברתית.
אם בקופות החולים, במרפאות, בקרב רופאות ורופאים, ידעו שחלק לא מבוטל מהמטופלים שלהם מתמודדים עם חרדה חברתית, ושזו מונעת מהם לא פעם להגיע להיבדק או לקבל טיפול, יוכלו לעשות לא מעט צעדים מקלים עבור הקהל הרגיש הזה – המונה אחוז ניכר מהאוכלוסייה.
מאידך, ניתן ונכון לפנות אליהם בצורה אחרת, עם מודעות לקושי, לעודד אותם להגיע למרפאה או לפחות לקבל מענה באמצעים טכנולוגיים הקיימים כיום בכל קופות החולים.
ניתן לסייע להם לצמצם למינימום ההכרחי את המגע עם נותני שירות רפואי מצד אחד, אבל להבטיח שהם נבדקים ומטופלים כראוי מהצד השני. אם יודעים ומבינים – ניתן לייצר מענים ופתרונות שרואים את הקושי – ומותאמים כדי לדאוג ולהקל, ככל הניתן.
ובדיקות סקר לסרטן השד? כן, גם כאן, אפשר להדריך את הנבדק.ת לביצוע בדיקה עצמית. רופאים ורופאות אכפתיות עם מודעות לקושי יפנו ויזמו את הבדיקה במקרים בהם האיש.ה לא פונה בעצמה. יוכלו לזמן לממוגרפיה הראשונה או האחרונה בתור, בשעות שבהן המרפאה לא הומה. יגלו הבנה, סבלנות ואמפתיה, ובעיקר – נוכל כולנו לחשוב יחד מה יעזור, איך להיבדק ולקבל טיפול רפואי למרות החשש והקושי.
כי הכל מתחיל ונגמר במודעות – ובבחירה. החודש, וכל השנה.
בתזמון מושלם, לסיכומו של חודש המודעות לסרטן השד, ורגע לפני הבחירות לכנסת – אנחנו כאן כדי להזמין את הנשים שמתמודדות עם חרדה חברתית או שלא שטרם נבדקו, לעשות בחירה אמיצה שתהיה – גם ניצחון על החרדה המעכבת, וגם בחירה שעשויה להציל חיים.
ושרק נהיה בריאים ובריאות.
