“הלב של דפנה” ממשיך לפזר טוב בעולם

כשאמא של יוגב עטון מחד-נס שברמת הגולן נפטרה במפתיע לפני כשנתיים, ביום הולדתה ה-60, סמוך לחג הפורים, ההלם והכאב היו גדולים. עם זאת, “דווקא מתוך האובדן, החלטתי להמשיך את פועלה של אמא, להפוך אבל לשמחה ולפזר טוב בעולם”. כך הוקם לפני שנה מיזם “הלב של דפנה“, שהוא פרויקט קסום, המאפשר לכל מי שנזקק לתחפושת פורימית ואין ידו משגת לרכוש אותה, לקבל תחפושת בהשאלה.

“אמא ואבא שלי התנדבו במשך שנים למען משפחות נזקקות באזור הצפון והיה לי חשוב מאוד להמשיך את העשייה של הטוב למען האחר גם אחרי לכתה”, מספר עטון. “במהלך השבעה, ניגשו אלי המון אנשים שאני לא מכיר ושיתפו כמה אמא עזרה להם ואיך היא הצילה אותם. הם חזרו כל הזמן על המשפט ‘אין על הלב של דפנה, הלב שלה היה ענקי’. כבר אז עלה לי הרעיון לחבר הכול ביחד כדי להפיץ טוב”.

– למה דווקא תחפושות?
“פורים היה החג האהוב עלי ועליה. היא הייתה תופרת לי תחפושות בכל שנה, אפילו שאני בן 35, כך שזה תמיד היה החג המשפחתי האהוב עלינו. לכן היה לי חשוב מאוד לתת ביטוי גם למי שזקוק לתחפושות בצפון הארץ ואין לו פתרון זמין וקרוב”.

– יש פרויקטים דומים בארץ?
“מבדיקה שערכנו, לא מצאנו מיזמים דומים בצפון. יש פרויקט השאלת תחפושות גדול בשוהם – שמלווה אותנו ומסייע לנו רבות בדרך, ואנחנו מכירים תודה מכל הלב לתמי ולכל הצוות שלה”.

תחפושות שמגיעות במיוחד מניו יורק

המיזם יצא לדרך בפעם הראשונה בשנה שעברה והצליח לגייס ולאסוף מאות תחפושות מאנשים טובים ומארגונים שונים, ובדרך זו לשמח קרוב ל-400 ילדים. בינתיים, עבר עטון להתגורר בניו יורק ומיד פתח גם שם שלוחה של איסוף תחפושות. “השנה נפתח את המיזם עם מאות תחפושות היישר מארה”ב, שאנשים יקרים תרמו לנו. מדובר בחיזוק משמעותי למלאי התחפושות של השנה שעברה”.

“הלב של דפנה” יתקיים בשבוע הבא, מיום שני, 4.3.19, ועד יום חמישי, 7.3.19, במועדון היישוב חד-נס, שבו מתגוררת המשפחה. עטון מבקש לציין, שהפרויקט מתקיים “בזכות עזרה של המון אנשים, שבלעדיהם זה לא היה קורה: המשפחה שלי, כמובן, בני ובנות הזוג של כולנו, כל החברים שלנו, מתנדבים שעוזרים לנו לאסוף את התחפושות מכל מקום בארץ, מזכירות ותושבי חד נס המקסימים שעוזרים לנו בתפעול, חברות שונות שמתגייסות לעזור – וכל עם ישראל שמחמם לנו את הלב ותורם תחפושות בארץ וגם בניו יורק כדי לעשות טוב לאנשים אחרים. כל זה לא מובן מאליו ומרגש מאוד”.

– אם מישהו רוצה לעשות דבר דומה במקום אחר, מה היית ממליץ לו לעשות?

“קודם כל להבין, שזו הרפתקה מאוד תובענית, שדורשת המון משאבים, אנרגיה וזמן. מצד שני, הכי חשוב ליהנות מהדרך והנתינה, כי אין לזה תחליף בשום דבר אחר”.