סוף החיים המעוצבים
אחד מהנושאים שממעטים לדבר עליהם לא רק בימים אלה הוא סוף החיים- ולמרות שהוא הדבר היחיד הוודאי לכולנו הנושא מלווה בפחדים וברתיעה כמעט כלל עולמית. ודווקא בימים אלה כשכולנו מאוימים מפני כליה המונית אולי אפשר להתייחס לנושא בצורה חדשה ופחות מאיימת.
חוויית סוף החיים כוללת היבטים פיזיים, רוחניים, חברתיים ורגשיים שלעיתים הרפואה לבדה אינה נותנת עליהם את הדעת. אנשים רבים מסיימים את מסע חייהם בסביבות סטריליות ומנוכרות המוארות בתאורה פלורסנטית, כשמסביבם צפצופי מכשירים וריח של חומר חיטוי.
אומנם בשנים האחרונות חלה התפתחות ניכרת בתחום הרפואה הפליאטיבית ( גישה טיפולית כוללנית, שמטרתה לשפר את איכות חייהם של חולים המתמודדים עם מחלות מסכנות חיים, על ידי מניעה והקלה של תסמינים גופניים, נפשיים ורוחניים.) אך יש עוד כברת דרך לפנינו. ודווקא אל המקום הרגיש הזה, על אתגריו המרובים, בחרה ללכת המחלקה לעיצוב תעשייתי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, בהנחייתם של גלינה ארבלי ואיתי לניאדו.
בסיומו של קורס עיצוב לחויות סוף החיים התקיים תרגיל הסיום בשם “סוף טוב” שבמהלכו במשך חודשיים וחצי, עיצבו 20 הסטודנטים, מוצרים שמטרתם לסייע בהתמודדות עם חווית סוף החיים. חלק מהפיתוחים שיצרו מקבלים משמעות חדשה בימים אלה כשנגיף הקורונה מאיים ומביא לעלייה חדשה את הצורך בהתמודדות עם הפחד הגדול מכל- פחד המוות.
במסגרת התהליך התייעצו המעצבים הצעירים עם שלל גורמי מקצוע מתחומי הרפואה, הנדסה, עבודה סוציאלית, לווי פליאטיבי וגריאטריה ויצאו למרחבים הרלוונטיים למשתמשי הקצה בכדי להבין את הצרכים, לבדוק את ישימות רעיונותיהם ולדייק את הפתרון להקשר הספציפי שבו הם בחרו לפעול.
גלינה ארבלי מתל אביב, מנחה בקורס עיצוב לחויות סוף חיים שמועבר לתלמידי שנה ד’, במחלקה לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לעיצוב, HIT מכון טכנולוגי חולון מסבירה כי “במסגרת התרגיל, הסטודנטים התבקשו לעצב מוצר המשפר את חווית סוף החיים. כחלק מהמחקר שהם עשו היה עליהם לאתר צורך במרחב של סוף החיים שבו הם יכולים להתערב ולתרום. מאחר והנושא אינו שגור בשיח היומיומי של כולנו, בתחילת התרגיל הם השתתפו בכנס של האיגוד לרפואה פליאטבית בישראל, פגשו מספר אנשים מקצוע שתחום ההתמחות שלהם הוא סוף החיים, צפו בסרטים תיעודיים ותוכניות טלויזיה שנעשו בשלוש השנים האחרונות.
במטרה שתהיה להם תמונה רחבה של העשייה שנעשית בתחום וכדי שהם יוכלו לזהות את המקומות בהם הם כמעצבים יכולים לתרום ולהקל, בין אם להקל על הנוטה למות, על בני משפחתו התומכים, הצוות המטפל (יהיה זה בן המשפחה, או איש צוות רפואי) או לאפשר שיח פתוח על נושא זה שבדר”כ אף אחד אינו רוצה להתמודד איתו עד שהוא פשוט קורה לנו, ואז כבר אין ברירה, ואז לעיתים זה מאוחר מידי. לאחר שלב החקירה כל אחד מהסטודנטים בחר סביבה אנושית וסביבת התערבות שהוא מצא אותה חשובה עבורו לתגובה כמעצב.”
את הקורס עצמו הנחתה גלינה בשיתוף עם איתי לניאדו ובשיתוף של מגוון ארגונים ואנשי מקצוע נוספים שליוו את הסטודנטים בשלב המחקר: שלומית שדמון אזרד ארגון Caregivers Israel, הוספיס תל השומר, ד”ר יעל אוריון מנהלת מחלקה גריאטרית א’ ביה”ח איכילוב, עמותת “עמך”, צבר רפואה, קרן ארפי – אחות פליאטיבית עצמאית, הרב גבריאל גולדמן, ד”ר יואב גינצבורג, לנה קורץ אלמוג מטפלת מינית מטעם האגודה למלחמה בסרטן, עו”ס פאולין דורפמן ברנד מבית חולים וולפסון, אתי זיו מלווה פליאטיבית, דניאל חזקיהו אח במחלקה פנימית בבית החולים הדסה עין כרם, נועם ליפשיץ טילינגר גרנטולוג (מנהל קשרי חברה וקהילה של חברת “עלי שלכת”), עו”ד אפרת פריימן, מתמחה בתחום הזיקנה/ייפוי כוח מתמשך.
גלינה מסבירה כי”מאחר ובארץ הנושא של שיח על סוף החיים אינו שגור, ואנשים חוששים לדבר עליו מסיבות כאלו ואחרות, קשה להגיע למטופלים ולבני משפחותיהם. עם זאת הקשת רחבה של אנשי מקצוע, בעלי ניסיון רב שנים בשטח ייעצו לנו לכל אורך תהליך הפיתוח של המוצרים, והיוו עבורנו מעין קבוצת ביקורת שעזרה בבחינת היתכנותם של המוצרים שפותחו בקורס. בחלק מהפרויקטים הזדמן לסטודנטים לדבר עם אנשים שאיבדו לא מכבר מישהו ממשפחתם והסכימו לשתף מניסיונם ולתת פידבק על הקונספטים שהם פיתחו. אנשי המקצוע משמשים כקבוצת הביקורת לפרויקטים.”
יש מוצרים שפותחו לשיעור שיכולים לסייע גם עכשיו בימים של הקורונה? “ימים אלו מזמנים לנו אתגרים לא פשוטים בהם אנשים נפרדים מרחוק מבני משפחתם האהובים, כאשר אלו מבודדים וסטריליים. זו סיטואציה של בדידות עגומה של אלו המבודדים וצער גדול של אלו הנשארים שאינם יכולים לתת חיבוק אחרון, ליטוף או לחיצת יד להרגעה לקראת הרגע של הפרידה מן העולם. חלק מהמוצרים שפותחו בקורס יכולים לתת מענה לנתק הכפוי הזה בין בני משפחה, ביניהם הפרויקט של אמיר לובל – פינת סיפור אישי.
אמיר עיצב מעמד שמתחבר למיטת החולה וניתן לחבר אליו תמונות של בני המשפחה של החולה. מצד אחד, התמונות יכולות לתת תחושה של תמיכה של בני המשפחה למרות שהם לא יכולים להיות לצידו, ומצד שני, הן יכולות להיות כלי עבור הצוות הרפואי להיכרות מעט אינטימית יותר עם החולה, באין בני משפחתו לצידו. כדי להפיג ולו במעט את התחושה של הבדידות והזרות של החולה המאושפז.
בימים טרופים אלו, בהם וירוס הקורונה מתפשט ומשנה את האופן בו אנו רגילים לחיות את חיינו – מוצר כמו
זה יכול להיות רלוונטי מתמיד גם בשאר מחלקות בית החולים המוצפות במטופלים שמגיעים לתקופות ממושכות ונמצאים ללא בני משפחה ומכרים.
פרויקט נוסף הוא הפרויקט של נדב פיינר – מסר כמוס נדב עיצב שירות מלווה להקלטת מסרים אישיים. זהו שירות שמגיע כאפליקציה ומטרתו לעזור לחולים בסוף חייהם להשאיר מסרים לאהוביהם. השירות עוזר למשתמש להתגבר על הקושי בפנייה ליקיריהם והשארת מסרים לזמן הווה ולזמן עתיד ליקיריהם. גם פרויקט זה מרגיש מאד רלוונטי לתקופה הנוכחית, כאשר אנשים נאלצים להיות רחוקים אחד מן השני, ואלו החולים שוהים בתנאי בידוד. הרעיון של השירות מאפשר לאנשים המבודדים מבני משפחתם ויקיריהם להשאיר להם מסרים מתוזמנים וכך “להיות נוכחים” גם בעתיד בצורה וירטואלית בחייהם של אהוביהם.
חשוב לציין שכל העיצובים בקורס מעוררי השראה ורלוונטיים לשימוש ולהתייחסות
קיפניס יגאל – icare יחידת בקרה המאפשרת מדידת מדדים בסיסיים וקשר ישיר עם המטפל בחירום ובשגרה
לוין עומרי Life Music – שיפור הרגש לאנשים החולים בדמנציה בעזרת מוזיקה
אבן אור רוני – משטח חישה המעודד תקשורת בלתי מילולית בין בן משפחה מבקר לחולה דמנציה בביתו.
יעל ספינדל – משענת מתכווננת מותאמת למיטות ביתיות כדי להקל על חולים הנמצאים באישפוז הוספיס בית.
ארז מניס – ארטיק להרטבת חלל הפה המסייע בגירוי בלוטות הרוק, ומונע יובש ופטרת
מיינרץ איתי – עזר להחדרת אינפוזיה לרקמה התת עורית
יצחקי עדי – כלי רופא לילדים החולים במחלה מאיימת חיים
דניאל חיו – תיבת מסרים מלוות באפליקציה המסייעת להורה, הנוטה למות, להיות חלק מחיי ילדיו בעת התמודדות עם מחלתו ומותו הקרב
דניאל מרקוביץ – טיפול בריח להקלת כאב פיזי ונפשי אצל חולה הנוטה למות
בר קנא רעות – סדרת אביזרים לתיווך מגע ויצירת אינטימיות בין בני זוג המתמודדים עם מחלה סופנית
בורשטיין שרון – שעון לבית חולים העוזר במתן תחושת זמן בעת אשפוז
אייש רעות – אמצעי לאחסון צוואה רוחנית
– עידן הרבט golden hour- גוף תאורה דינמי , אשר מתרגם את החוויה זו בעזרת עקרונות האור הטבעי לתוך חלל החדר, וכך להשפיע על רגשות ומצב הרוח של החולה בחלל בו הוא שוהה.
– אוסי פלא – My Place – ערכת קבלת פנים בהוספיס – ערכת מתנה למטופלים בהוספיס הכוללת תיק וכרית.
– רתם ראשוני – קלאודיו, חבר המתחבר לתחתית עמודי עירוי לילדים המאושפזים במחלקות אונקולוגיות והופך את השהות בעית הטיפול בבית החולים לחוויתית ונעימה יותר עבור הילד.
בובת השלכה- עדי מזרחי – בובת אריה שמסייעת לתווך את מחלת הסרטן של אחד ההורים לילד
ערכת שיחה- כרמל שי – הערכה כוללת שבע דמויות טוטאם המתייחסות ומייצגות מילים ורגשות מתחומי החיים השונים ומנושא סוף החיים.מיועדת לשיחה בין המטופל למשפחתו הגרעינית (בין 5-3 איש) בהדרכת מטפל.
ומצבת הפינה, – ספרן נועה – קבורה מחזורית ומפנה מקום לחיים. למצבה שני יעודים תחילה מסמנת את מקום הקבורה, לאחר מכן מכילה את עצמות האדם, ומשתמשת כלבנה בקיר זיכרון. – שהיות ומדובר ברעיון כל כך מדהים הקדשנו לה כתבה נפרדת בלינק
