שנת הלימודים כבר החלה ולהרבה הורים קיימת התחושה שאם הילד לא בוכה בכניסה לגן ומשחרר אותם בקלות לדרכם, אז הילד הסתגל מהר מאוד לגן החדש או לגן המוכר.
יש ילדים שאכן מסתגלים מהר לסביבה חדשה. אבל יש ילדים שלא חושפים את הקושי שלהם באמצעות בכי או בהתנגדות בכניסה לגן והם בכל זאת חווים קושי. ילדים לא תמיד יודעים לבטא את מה שהם חווים, גם אם הם הדברנים הכי גדולים וזאת משום שהם עצמם לא תמיד מבינים מה בדיוק הם מרגישים או כיצד לתת שם או תיאור לתחושות ולרגשות שלהם.
אז איך בכל זאת ניתן לזהות קושי בהסתגלות אצל ילדים שלא תמיד יודעים להראות לנו ההורים את הקושי שלהם? איך נדע לזהות אם הילד שלנו חווה קשיים רגשיים כתוצאה מהכניסה למסגרת החדשה? והכי חשוב אם הילד שלנו חווה קשיים רגשיים, איך נעזור לו להתגבר על הקשיים הללו?
פענוח ציורי ילדים הוא הכלי המושלם לאבחון מצבו הרגשי של הילד. באמצעות הציור אנחנו נחשפים לצד הרגשי שהילד מציג לנו על הדף ללא ידיעתו. פענוח ציורי ילדים היא שיטת אבחון ייחודית שמבוססת על מחקרים רבים שהוכיחו, כי באמצעות פעולת הציור יש ביכולתו של המצייר לחשוף רבדים עמוקים ותכנים רבים מתת המודע שלו, דבר שמאפשר לאבחן במהירות מצבים רגשיים ומתן פתרונות וכלים לטיפול בקשיים שונים.
איך תדעו אם הילד/ה שלכם הסתגל/ה למסגרת?
ככל שגיל הילדים קטן יותר, כך גם אוצר המילים ויכולת הביטוי שלהם מן הסתם מצומצמת יותר וגם אם ההורים לא מסתפקים רק בלשאול איך היה בגן, אלא מנסים לפתח עם הילד שיחה – לא בטוח שאפשר לדעת מה באמת עובר על האוצרות שלנו במסגרות.
אמא של ילד בן 4.5 שלחה לי ציורים של הילד שלה שהחל שנה חדשה בגן שהוא מכיר וביקשה שאבדוק את מצבו הרגשי שכן לדבריה, שהילד ממעיט לספר לה מה עובר עליו בגן, ואילו מצד הגננת, היא לא הרגישה שהיא מקבלת מספיק מידע. אז בדקתי דרך הציור, כיצד הילד מסתגל למסגרות חדשות באופן כללי וכיצד הוא מסתגל למסגרת הקיימת באופן ספציפי ומה עוד אפשר לגלות על מצבו הרגשי.
באמצעות הציורים אבחנתי, כי מדובר בילד חכם מצחיק ומתוק, רגיש, דעתן ועצמאי. אולם, למרות שהילד מכיר את הגננת ואת מרבית הילדים בגן, מסתבר עפ”י ציוריו שהוא לא תמיד מרגיש שהסביבה מבינה אותו או מכילה את הרצונות שלו ולכן הוא פיתח נטייה “לשמור דברים בבטן”. לילד הזה לא יהיה פשוט להסתגל למסגרות חדשות ואף קיימות וזאת משום שאין ברשותו את הכלים לבטא את עצמו בסביבה חדשה או מוכרת. במצב כזה התסכול מחוסר היכולת לבטא את עצמו יהפוך לתוקפנות ועוינות כלפי הסביבה או לחילופין בגלל היותו עצמאי, הוא יבחר לפרוש הצידה ויתרחק מסביבתו, דבר שיתפרש אצל ההורים כמגבלה חברתית. אך לא כך הדבר.
האבחון שעשיתי הראה בצורה מאוד מוחשית שמדובר בקשיי הסתגלות עקב חוסר יכולת לשתף את העובר עליו מבחינה רגשית ובגלל שזו הסיבה המרכזית, חשוב ללמד את הילד הזה וכל ילד אחר למעשה, איך משתפים בתחושות? איך מביעים רגשות? וכמובן להמשיך וללוות אותו בקשיי ההסתגלות בעזרת תיווך של ההורה והצוות בגן.
כמו כן, חשוב יהיה ליצור לילד מסגרת תומכת של חברים איתם הוא ישחק גם מחוץ למסגרת הגן ורצוי שיהיו ילדים שאינם מתמודדים על קשיים זהים לשלו, וזאת על מנת שישמשו לו כמעין מודל חיקוי ממנו הוא יוכל ללמוד כיצד לתמלל את רצונותיו ותחושותיו ולהביע אותם במילים.
כל ילד הוא מיוחד בפני עצמו ואין עוד אחד כמוהו. יחד עם זאת, כשהילד חווה קשיים רגשיים הוא משדר מצוקה באמצעות קשיי תקשורת או קושי חברתי וכדומה וכאן עלינו ההורים לעזור לילד ולמצוא את הפתרונות המתאימים לו באופן אישי להתגבר על הקשיים שלו.
אם יש לכם ציור של ילדכם שמסקרן אתכם או כל שאלה בעניין ילדכם, תוכלו לשלוח אליי את הציור והשאלה למייל שלי בכתובת: [email protected] ואני אשיב לכם באופן אישי.
