כשם הספר // ערן שפי
ערן שפי // ירח
אִם הָיִית מְבַקֶּשֶׁת שֶׁאוֹרִיד אֶת הַיָּרֵחַ
הָיִיתִי מְחַיֵּךְ וּמַגִּישׁ לָךְ פֶּרַח
אֲבָל אַתְּ לֹא תְּבַקְּשִׁי דָּבָר שֶׁכָּזֶה
בּוֹאִי נְטַיֵּל אֶת הַבֹּקֶר הַזֶּה.
נִכְנַסְתְּ לְחַיַּי בַּדֶּלֶת הָרָאשִׁית
פָּתַחְנוּ מִלּוֹן בָּעֵרֶךְ אָהֲבָה
כָּל הַמִּלִּים בִּקְּשׁוּ לְהִכָּנֵס
לְכָל אַחַת תָּרוּץ וְחָזוֹן וְסִבָּה.
פָּרַקְנוּ מֵאַרְגָּזִים בֵּית סֵפֶר פְּרָטִי
לְאֹשֶׁר וּלְחִפּוּשׂ מַשְׁמָעוּת לַחַיִּים
אֲנִי מְלַמֵּד אוֹתָךְ וְאַתְּ חוֹנֶכֶת אוֹתִי
לְרֶקַע קוֹלוֹת הֲמֻלַּת יְלָדִים.
אֲנִי לֹא כָּל כָּךְ טוֹב בְּמַתְּנוֹת
יָמִים חֲשׁוּבִים זוֹלְגִים לִי בֵּין הַיָּדַיִם
הַיַּחַד שֶׁלָּנוּ לוֹמֵד לְהִשְׁתַּנּוֹת
אֲנִי מוֹרִיד אֶת הַגֶּשֶׁם וּמַגִּישׁ לָךְ כּוֹס מַיִם.
יֵשׁ כָּאן רֶגַע פָּשׁוּט
וְהָמוֹן רְגָשׁוֹת שֶׁמְּבַקְּשִׁים לְהִתְנַסֵּחַ
לִפְעָמִים יֵשׁ לִי רַק קָצֶה שֶׁל חוּט
וּבְסוֹפוֹ אוּלַי גַּם קָצֶה שֶׁל יָרֵחַ.
אִם הָיִית מְבַקֶּשֶׁת כּוֹכָב מֵהַשָּׁמַיִם
הָיִיתִי מְנַסֶּה לְהַפְתִּיעַ אוֹתָךְ
אִם הָיִיתִי כּוֹתֵב לְךָ סֵפֶר עַל אַהֲבָה
הָיִיתִי מְצַיֵּר אוֹתוֹ כָּךְ.