יווו…את לא מאמינה את מי פגשתי….
את לא מאמינה מה קרה לי…
איזה קטע, ממש במקרה הלכתי לשם ובדיוק הוא עמד וחיכה לאוטובוס ….
כמה מדהים זה שאני בדיוק הייתי במקום, ברגע ובזמן הנכון ואתה הגעת…
איזה מזל שנפגשנו, איזה מקריות…
מקריות ?
למה הכוונה שאומרים “מקריות” ?
הגדרה מילונית אומרת שמקריות היא : “התרחשות של דברים במקרה, ללא תכנון מראש”.
לתפיסתי ואמונתי, אין מקריות, פשוט אין.
שום דבר, אבל שום דבר, לא קורה במקרה.
הכול מדויק, מתוכנן, מכוון.
אפשר לקרוא לזה קארמה, אפשר גורל, אפשר לומר יד אלוהים, לא משנה איך תקראו לזה אבל זה לא במקרה.
להסכים לקבל את האמונה הזו או את ההבנה הזו, מייצר פתח לתהייה, חשיבה, התבוננות וחקירה.
שמשהו קורה וברור לי שיש לכך סיבה, משמעות, כוונה או הדרכה, אז למעשה אני תמיד מסתובבת עם סימן שאלה בראש, לא סימני קריאה של: ברור ! בטח! ידוע !
אלא סימני שאלה, ובעיקר סימן שאלה סביב המילה:
למה ?
ואני לא מדברת על “למה” מהמקום של: אוף , למה זה קורה דווקא לי? למה עכשיו ? שנובע מתוך תחושת קורבנות, אלא למה ממקום שבא ללמוד ולהבין :
מה המסר פה? , מה זה בא ללמד אותי?, מה זה משקף לי? ,מה זה בא להגיד לי?
התבוננו על המקריות לכאורה בחייכם , איך מקרים גרמו לכם להתגלגל באופן מסוים…איך הנוכחות שלכם בסיטואציה מסוימת, בזמן מסוים איפשרה לכם לפגוש את אהוב ליבכם/ן,
איך דווקא ברגע מסוים מישהו הגיע וזה איפשר לכם לשנות מסלול…
מעבר מאמונה של “מקריות” לאמונה של :”הדברים מדויקים וקורים בדיוק בזמן וברגע הנכון” מאפשר קבלה עמוקה של המציאות ללא כעס והתנגדות ויחד עם זה מעבר לתדר של התבוננות וחקירה.
חקירה מהסוג של :
איפה ההתרחשות הזו פוגשת אותי?
מה ההזדמנות שיש כאן עבורי ?
מה המשמעות של כל זה ?
שמקבלים שיחת טלפון כלשהיא, שפוגשים אדם מסוים במקום מסוים ברגע מסוים, להסתובב עם סימני השאלה בראש:
איפה זה פוגש אותי? איפה זה נוגע בי ? ברגש, בתחושה, מה זה מעורר בי ?
ובעיקר, מה זה בא ללמד אותי?
אז איפה המילים האלו פוגשות אותך?
האם הן מעוררות בך משהו?
האם תוכל/י לחקור, להתבונן, לדעת?
כיף לקרוא את מה שאני חושב בפנים, תודה