ירון ריבלין מוסמך בפסיכולוגיה מחקרית – מוח, רגש וקוגניציה
המודלים המחקריים העוסקים בהתפתחות אישית מגדירים מושג שבוודאי מרביתכם מכירים שנקרא “אזור הנוחות” (comfort zone) כך מסביר ירון ריבלין מוסמך בפסיכולוגיה מחקרית ומומחה למוטיבציה. ההגדרה מתייחסת למצב פנימי בו אדם מרגיש רגוע, נוח ובשליטה. מצב בו אין אדם נדרש להתנהגויות חדשות שאינן מוכרות לו ועימות עם מצבים, אתגרים ומחשבות מעוררי חשש. המודלים המחקריים מוצאים שהשהייה באזור הנוחות אינה מאפשרת לאדם למקסם את יכולותיו ומצמצמת את מרחב האפשרויות שהוא בוחן כרלוונטיות לגביו בתחומי החיים השונים . לעומת זאת יציאה מאזור הנוחות – התמודדות עם אתגרים חדשים, יצירתיות ובחינת חיינו בצורה אמיצה ומפוכחת, הם המובילים את האדם לשיפור הביצועים ולצמיחה אישית.
הבעיה שבאופן טבעי אנשים נמנעים מלצאת מאזור הנוחות (או אזור הביטחון כפי שיש המכנים אותו). במחקרים רבים שבהם ביקשו מהמשתתפים רק לדמיין התנסויות והתמודדויות לא מוכרים ולבחון את אורח חייהם במדדים של הישגים ומימוש עצמי, הוביל הדבר לתגובות פיסיולוגיות של חרדה כמו דופק מואץ והזעת יתר. תוצאות שמסבירות בדיוק מדוע מרבית האנשים נמנעים לעצור רגע ולבחון את חייהם, להיות יצירתיים ולשקול אפשרויות ויוזמות חדשות ושונות מאלה שהם רגילים להם, ובוודאי לפעול להשגת יעדים שבמקרים רבים הם מסוגלים לממש. מרבית האנשים מעדיפים להימנע מהתמודדויות, מחוסר וודאות ומשינוי סט ההתנהגויות השגרתי. הנטייה האוטומטית להישאר באזור הנוחות, משאירה את האדם בתחום הבינוניות. אזור הנוחות הוא אזור הבינוניות! כפי שנאמר “למי שאין אומץ ללכת רחוק לא ידע לעולם עד כמה רחוק הוא יכול להגיע”. אחד האתגרים של מטפלים ומאמנים הוא לגרום לאדם לצאת מאזור הנוחות, להעז להגדיל את מרחב האפשרויות שהוא מאמין שרלוונטיות לגביו ולפעול לצורך מימוש יעדים חדשים – תהליך לא פשוט כי אנשים נמנעים מלזוז מ”אזור הנוחות” שלהם.
והנה הגיעה הקורונה. ומה עשתה… הוציאה את כולנו בכוח מאזור הנוחות.
עד כמה שזה נשמע מוזר, הקורונה כפתה עלינו יציאה מהמקום הסטטי שמרביתנו לא היו יוצאים ממנו אולי כל חיינו. הקורונה אילצה אותנו להתעמת עם מצבים, מחשבות ותהיות שבאופן רגיל לא היינו מובילים את עצמנו לעיסוק בהם. וכמה מוזר אבל דווקא מצבים אלה, הם המובילים לצמיחה ולחוסן נפשי. ולכן, עם כל חוסר הנוחות שבקורונה, זו הזדמנות שצריך לנצל.
אנחנו עכשיו מחוץ לאזור הנוחות שלנו. נכון שזה מצב נפשי שיש בו חוסר נוחות, חוסר וודאות, חשש וקושי, אבל…. זה המקום ממנו צומחים! וכל אחד צריך לנצל את ההזדמנות הזו בצורה הכי טובה. יתכן וזו ההזדמנות שלכם לשפר עמדות ולצמוח למקומות שבחיים לא הייתם חושבים עליהם לפני הקורונה.
פקטור נוסף שתורם למצב המעניין הזה קשור במיוחד לתחום התעסוקה. בדרך כלל כשקיים איום על מקור תעסוקה או שאדם מפוטר מעבודתו, התרחיש משפיע על תחושת הדימוי העצמי. “אני לא מספיק טוב”, “לא מעריכים אותי” וכדומה. ודווקא כשאותו האדם נדרש לחישוב מהלכים מחודש, יצירתיות ומציאת מקור פרנסה חדש, הדימוי העצמי שלו בשפל מה שגורר ירידת מוטיבציה. לעומת זאת, אותם פיטורים או איום על מקור פרנסה אשר אליהם הובילה הקורונה, אינם נובעים ממחדל אישי! ולכן אין פגיעה בדימוי העצמי או במוטיבציה. המצב לא נעים וכולם היו שמחים שלא היה מתרחש, אבל הוא קרה!
ולכן יש לעשות לימונדה מלימון –
תהיו יצירתיים, תחשבו חיובי ותבחנו רעיונות וכיוונים חדשים של מקורות פרנסה ותעסוקה בתחומים מגוונים השונים מאלה שהייתם מורגלים בהם עד היום. יצירתיות ואומץ הם אלה שצריכים להוביל אתכם לניצול המצב שנכפה עלינו ועשוי להיות נקודת פריצה חדשה לכל אחד.
להורדה בחינם של הספר “אומנות העידוד” ולקבלת סל כלים ושיטות לחיזוק המוטיבציה ולשיפור הישגים הקליקו כאן
בהצלחה ושנה טובה לכולם.
