עשרים שנה כבר שאני לא רואה חדשות.
סומכת על “ארץ נהדרת” שידאגו לעדכן אותי מה קורה?
אבל חדשות על אמת, אני לא רואה… כמעט שלא… משתדלת.
זה התחיל לפני עשרים שנה כשהייתי בהריון עם הבן שלי, אני זוכרת את הנקודה בדיוק שבה התגבשה ההחלטה הזו בתוכי.
נסעתי חזרה מהעבודה, כביש מהיר, תקופה לא פשוטה במדינה- פיגועי התאבדות , ירי על ישראלים, פיגועי דריסה….כל תחנת אוטובוס נראתה לי מלחיצה ועוררה אצלי דפיקות לב מואצות.
שמעתי חדשות ברדיו ובנקודה מסוימת בכביש, שזכורה לי בראש היטב, הרגשתי את העובר בועט בי בבטן והבנתי שהלחץ הזה לא עושה לי טוב, ובוודאי שלא עושה לו טוב.
באותו הרגע החלטתי שלמען הבריאות שלי, אני מפסיקה לראות חדשות.
נכון, זה סוג של התעלמות, הכחשה ,הדחקה, לטמון את הראש בחול, אפשר לקרוא לזה בהרבה שמות, אבל עבורי זה עשה רק טוב.
זה איפשר לי שקט נפשי, לחיות במין סוג של בועה , אבל כזו שמיטיבה איתי ,מאפשרת לי להרגיש רוב הזמן שהעולם הוא מקום טוב…
צריכה מתמדת של חדשות מייצרת אצלנו תחושת בטחון ושליטה במצב- שאנחנו יודעים מה קורה, נדע איך להתמודד עם הגרוע מכל, אם יבוא.
זה כמו להחזיק מטריה ביד ולהרגיש שאם ירד גשם אז תהיה לנו אפשרות לפתוח אותה ולהגן על עצמנו.
אבל בפועל זו הרי אשלייה, ואין פה הגנה של ממש .
יותר מזה, לעיתים זה עובד בדיוק הפוך ומייצר לחץ פנימי, חרדות ופחדים.
זה לא אומר שלא צריך לדעת איפה אנחנו חיים ומה קורה, ועדיין לקום בבוקר ודבר ראשון לראות חדשות פותח את היום ,לפחות לתפיסתי, באופן שפחות עושה לנו טוב בלב.
אנחנו חיים בעולם שקצת השתגע, יש שריפות ושטפונות לא צפויים, המון מידע על אלימות ורוע שמסתובבים סביבנו וזורעים המון פחד בליבנו, לחיות מתוך מקום של פחד וחרדה אין לי ספק שהוא לא דבר שמקדם אותנו או מייטיב איתנו.
כמו כל דבר בחיים, צריך לשלב, למצוא את דרך הביניים.
להתעדכן, לדעת מה קורה, בפרופורציות ובמינון שנכונות לכל אחד לפי מבנה נפשו – לפי מה שתואם את הפחדים והלחצים שלו.
במינימום ההכרחי כדי להרגיש שבכל זאת אנחנו כאן, מעורבים במידה זו או אחרת
ויחד עם זאת לדאוג לתבל את זה בקריאה של חדשות טובות, סיפורים על אנשים טובים ומעשים טובים כדי שקצת יתרחב לנו הלב.
אולי אפילו יותר מזה, לדאוג גם להאזין קצת יותר לחדשות בתוכנו, ללמוד לשמוע לא רק את העולם ומה שקורה בו, אלא גם את הקריין הפנימי שלנו ומה שקורה בנו…
מתי בפעם האחרונה האזנתם פנימה ?
מתי שאלתם את עצמכם: מה חדש אצלי ? מה קורה היום , מה התחדש ? מה אני מרגיש ?
לקום בבוקר ולשמוע את החדשות שלנו , בקול שלנו, בתוך הסיפור שלנו, נשמע לי דרך טובה יותר לפתוח את היום ואחרי שפתחנו את היום והקשבנו לחדשות הפנימיות, אפשר גם לשמוע קצת חדשות מהעולם ומסביב, אבל קצת, רצוי קצת…
חדשות טובות
אז מה התחדש בך הבוקר ?
מה מספר הקריין ?
איזה סיפור בחרת לספר לעצמך היום?
האם בדקת מה ההרגשה?
ומה תהיה התחזית?
מעונן, או שמשי ?
גשום או ערפילי ?
קמת בבוקר
כוס קפה
להפיג את הערפל הלילי
ושאלה אחת פנימית-
אז מה קורה ,
מה חדשות הבוקר אצלי ?
