ילד “מאושר” הוא ילד שמקבל אישורים שהוא שייך, אהוב, נחוץ, יכול ובעל ערך מעצם היותו.
תנסו להיזכר ברגע שהרגשתם שנכשלתם ומישהו בא והצליח לעודד אתכם. כן, זה רגע שאנו זוכרים בדרך כלל מהסיבה הפשוטה שאנו לא זוכים להרבה עידוד. העידוד חייב להיות חלק מהיום יום שלנו, כשהצלחנו ובמיוחד כשנכשלנו.
העידוד, הוא כלי מדהים שאם נדע להשתמש בו נוכל לעשות בו ממש קסמים ובעיקר עם האנשים שהכי קרובים ויקרים לנו – המשפחה.
ואם על הורות מדברים – הורה מעודד הוא הורה שמאפשר לילדים שלו לגדול עם תחושת ערך – אותה תחושה שמניעה אותנו לפעולה ולהתפתחות. תחושה שתוביל את הילדים לתרומה ומועילות מתוך מקום של “חוזק” ואמון ביכולותיהם וכך יוכלו להרגיש שייכים – מטרת העל של כולנו על פי התאוריה של ד”ר אלפרד אדלר.
איך מעודדים את הילדים? (ובכלל)
- מקשיבים – מקשיבים לילד/ה מתוך רצון להבין את הנאמר ללא הפרעות חיצוניות – לא מתעסקים בדברים אחרים כמו: לבשל ארוחת ערב, לבדוק הודעות בנייד, לפזול למסך הטלוויזיה, לנצל את הזמן הזה לחבר גרביים ששנים לא חיברנו וכו’.
- שואלים – מה יכול לעזור לך? לרוב מה שאנו מעריכים או חושבים שיעודד אותנו לא בהכרח יעודד את הילד/ה שלנו.
- Positive זה שם המשחק – לדבר על החיובי ולדייק בנאמר – להגיד לילד/ה אילו חוזקות אתם רואים אצלו/ה, וחשוב לגבות בדוגמאות ספציפיות, כמו: “ראיתי איך שאתה שומר על אחותך כשאתה מלווה אותה לגן ואני יודעת שאני יכולה לסמוך עליך” . בתוך המשפט הזה כלול הכל – אני שייך למשפחה, אני תורם ומועיל, אני יכול, אני אחראי, אני משמעותי, רואים אותי.
הורים יקרים, כולנו רוצים שילדינו יהיו מאושרים, עצמאיים, אחראיים ועם תחושת ערך טובה.
כולנו רוצים ילדים א.א.א. – בעלי אומץ, אמונה, אופטימיות ולכן, צריך להפוך את העידוד כחלק מהשגרה ולא כדבר של פעם בשנה. עוד ועוד ועוד עידוד = ילד “מאושר”.
