מה בעצם צריכים ילדים? יאמר כל אחד – גם מי שעדיין לא הפך להורה בעצמו, יודע שכל ילד זקוק לאהבה. אהבה היא לא דבר שעולה כסף אבל למרות שהיא בחינם יש הרבה מחסור בה בחלקים מסוימים בעולם. מתברר שדווקא אצלנו בישראל אהבת חינם קיימת בשפע ואחד הדברים הקסומים ביותר שאפשר לעשות איתה הוא לייצא אותה לאותם המקומות שבהם כי כל כך חסרה ונחוצה.
לאילת ישראלי יש את אחד הלבבות הכי גדולים שנתקלתי בהם בחיי. גם היא עצמה לא ממש ידעה את זה עד ינואר האחרון שבו חגגה חמישים. “לפני חצי שנה החלטתי לצאת ליום הולדתי ה-50 לפגוש את עצמי לבד ורחוק ורציתי לשלב התנדבות באפריקה, הגעתי לבית יתומים קטן בטנזניה שבו 11 ילדים בגילאי 7-11 והתנדבתי בו כחודש. כשהייתי שם החלטתי שאני לא עוד עוברת אורח ואני רוצה לעשות משהו למען היתומים מעבר רק לחודש ההתנדבות, התחברתי לאוכלוסיה המקומית ויצרתי קהילה שעוזרת לי בפעילויות שהכנתי עבורם”.
כששבה לארץ הפתיעו אותה בעלה שתי הבנות הגדולות, חברים ומשפחה במסיבת יומהולדת גדולה שבמהלכה נאסף כסף כתרומה לבית היתומים שלה “מהכסף הזה התחלתי את הפעילות שלי וחודש אח”כ חזרתי שוב לטנזניה לילדים ודאגתי להם לאם בית שתבשל ותנקה במקום, הבאנו משלוח גדול מהארץ של משחקים,צעצועים,בגדים,אוכל וטיפלתי בהוצאות רבות כמו חשמל, רהיטים, מים שלא היו קיימים במקום”.
חודש וחצי אחרי שחזרתי לארץ באפריל נסעתי שוב ובביקור השני שלי בטנזניה נפגשתי עם עוד 10 מנהלי בתי יתומים קטנים באזור ועזרתי להם בארגון וניהול של המקום ,העברתי הרצאות בבתי ספר ופנימיות ויצרתי קשרים כדי להבין את צרכיהם והאתגרים בהם אני יכולה לעזור להם.
בטנזניה מדברים בסוואהילית, איך את והמתנדבים הצלחתם לתקשר עם הילדים? “בהתחלה באמת דיברנו באנגלית ועם הידיים ולאט לאט למדתי גם קצת סוואהילית אבל כשמשחקים עם ילדים בצעצועים או עושים להם ברכה לא צריך לדבר צוחקים ומשמיעים קולות ואוהבים אותם – האהבה היא שפה אוניברסלית מבינים אותה גם בלי מילים”
אין אפשרות לתאר במילים כמה כל ביקור כזה תורם
אילת מספרת שכשהיא בארץ ומעבירה הרצאות על הפעילות בבתי היתומים כחלק מגיוס תרומות לעמותה אנשים לפעמים שואלים אותה אם זה לא טיפה בים? – “האמת היא שזה מאוד מרגיז לשאול כזה דבר” היא מספרת “כי אפשר לומר את אותו הדבר על כל מי שהציל ילדים יהודים בגרמניה או בארצות ערב בתקופת הפרעות. יש לנו ביהדות משפט מקסים – כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא- והמחשבה על ילדים שחיים בלי כלום באמת ובעיקר בלי אהבה לא מאפשרת לי לחיות פה ולהמשיך כרגיל”
במהלך הביקור הראשון פגשה בג’קי, ילדה בת 11 שהייתה לדבריה “מאוד שונה ומסוגרת מכל הילדים, היא לא שיחקה איתנו,ישבה בצד ולא השתתפה בשום פעילות,פניה תמיד חתומות, התהלכה באטיות בחצר, כשהייתי מחלקת לילדים משהו עמדה בצד ולא ביקשה, היו פעמים שהייתי בטוחה שהיא על הספקטרום האוטיסטי בגלל ההתנהגות המוזרה.
בוקר אחד שבועיים אחרי שהגעתי ,נכנסתי לבית היתומים בבוקר לוודא שכל הילדים הלכו לבית הספר ומצאתי את הסבתא ומנהל בית היתומים צועקים ונוזפים בג’קי, ביקשתי מהם הסבר למהומה והסתבר כי ג’קי נתפסה גונבת 40000 אלף שילינג טנזני (17 דולר ) מחדרה של אמו של מנהל בית היתומים שהילדים מכנים “ביבי” -סבתא. מנהל בית היתומים והסבתא רצו להחזיר את ג’קי אל הכפר ממנו היא הגיעה, כי זו לא פעם ראשונה שהיא נתפסה גונבת כסף ומחלקת אותו לילדים בבה”ס כדי שיהיו חברים שלה. שילמתי את הסכום מכיסי לסבתא ושוחחתי בנפרד גם עם ג’קי וגם עם הסבתא והמנהל במשותף. הבהרתי להם ולה שאכן הדבר חמור אך הוא נובע ממצוקה ולא שולחים אותה חזרה להיות לבדה בכפר זרוקה. נתתי את מילתי שבמידה ויקרה שוב ג’קי תשלח ותוצא מבית היתומים.
מאז כל לילה הקדשתי זמן ואהבה לילדה והבנתי שהיא איטית ואחרת מתוך מצוקה עצומה. לאט לאט נבנה לה הביטחון האישי והיא החלה להשתתף בפעילויות בבית היתומים. כשחזרתי שוב באפריל..ג’קי פרחה..הילדים התחברו איתה, היא מתנהגת יפה ומשתפת פעולה עם כולם, מצאתי ילדה שמחה ,עם יותר בטחון ומלאת אהבה. כל פעם כשאני משוחחת איתה בווידאו כמו עם כל הילדים פעם בשבוע..אני דואגת לומר לה כמה שהיא חשובה ואהובה וכמה שאני גאה בה”
חצי שנה של עשייה שכבר שינתה את העולם לילדים
מבחינתה של ישראלי הילדים הצוות והקהילה המקומית הם משפחה היא מספרת “עבורי כאדם כאשה כאמא כישראלית ועבור כל הילדים, המנהלים והקהילה במושי טנזניה שהם חלק כבר מהמשפחה שיצרנו .העובדה שהילדים מקבלים בטחון ,אהבה, והזדמנות לחינוך שווה כמו כל ילד היא תשנה את חייהם. דרך “הלב של אפריקה” הארגון שהקמנו, הם זוכים להבנה שיש מישהו שאוהב אותם וחפץ בעיקרם,ואינו נוטש אותם, הם יכולים להתפנות להיות ילדים ולחוות חוויות ילדות ואושר שלא היו להם. בחצי השנה שאני שם כבר נעשה שינוי עצום במושגים של מערכת כזו: בית היתומים שופץ והוכן עבורם חדר משחקים לשעות הפנאי, ועל מנת שיוכלו לעשות שיעורים וללמוד. לכל ילד היום בבית היתומים יש ארונית עם שמו שנבנו בהזמנה אצל נגר מקומי מכספי התרומות על מנת שיוכלו לשים את בגדיהם במקום מסודר ולא זרוקים על רצפה מטונפת כפי שהיה בהתחלה.
בפעם השנייה שהגעתי הבאתי משלוח עצום של בגדים,נעלים,מצעים ומשחקים שאספתי בארץ עבורם וחילקנו בבתי היתומים. בבית היתומים של אם בית שעוזרת (שאני שילמתי עבורה) כדי שתבשל ותכבס לילדים, והם יוכלו להיות ילדים..עד עכשיו הם בישלו וכיבסו.. בבית היתומים יש תיק גדול מלא תרופות לכל מצב שלא ידרשו שאני קניתי והשארתי למנהל והוא בקשר איתי לכל הנדרש. הילדים לומדים ומתרגלים אנגלית בחוברות שהדפסתי להם. כל יום הילדים רוקדים שעה אחה”צ עם הJBL שקניתי עבורם כאשר בחור מקומי אחראי על שעת הריקוד. הילדים מקבלים מדי פעם פירות ופסטה ע”י אחד המקומיים שאני משאירה לו כסף שיקנה בשוק ויביא לבית היתומים. 2 אחים מבית היתומים הועברו לבית ספר פרטי על ידי,ששולם לשנה הקרובה וזוכים לחינוך ברמה גבוהה,הם הראשונים ואני מגייסת כסף עכשיו עבור הבאים..המטרה היא לאט לאט להעביר את כולם לבית ספר פרטי משום שבביה”ס הממשלתי הנו ברמה נמוכה מאוד והם אינם לומדים ומתפתחים שם כלל. יש כמה מדריכים מקומיים שמגיעים לשחק עם הילדים ,ללמד אותם ולהיות איתם ועומדים איתי בקשר שבועי לגבי כל דבר שחסר ומדווחים לי על מצבם של הילדים יחד עם המנהלים.
ישראלים מתנדבים הם ישראלים גאים יותר וטובים יותר
ואם כל זה לא מספיק, ולדעתה של ישראלי זה לא מספיק, בספטמבר הקרוב יצאו 4 מתנדבות בהנחייתה לאחד מבתי היתומים הגדולים במושי ולהתנדב בהם למשך כחודש.. באוקטובר תיסע ישראלי עצמה עם עוד מתנדבים שיצטרפו אליה ושם יחולקו בין בתי היתומים השונים ונעזור בכל , למידה, נקיון,שיפוץ והנאה לילדים, “וכמובן” היא מספרת “אני עוברת בין בתי היתומים של הנוער עם תכנית הרצאות שקבענו יחד אני והמנהלים עבורם להעשרה”.
באוקטובר הקרוב יוצאת ישראלי בפעם השלישית לחודש והפעם היא לוקחת איתה בנוסף לציוד גם כל מי שירצה להצטרף ויתאים כדי לעזור. “זה לא טיול מאורגן,והכל על חשבון המתנדבים, אבל אני עוזרת ומלווה בהתאמת המקום ובשאר הדברים הטכניים מסביב..שינה..נסיעות..אוכל..וכו'”
“אני בקשר קבוע עם כל בתי היתומים בהם בקרתי והתנדבתי, חלקם כמה שנים בודדות וחלקם יותר,הם נפתחו ע”י אנשים מקומיים שרוצים לעשות מעשה טוב ויש להם מקום בביתם או שטח עבורם. בבית היתומים בו אני פועלת כבר חצי שנה יש 11 ילדים,חלקם יתומים משני הורים וחלקם יש להם הורה אחד שאינו יכול לטפל בהם מסיבות שונות כמו עוני או מחלה. שאר בתי היתומים מונים בין 15-50 יתומים ונמצאים באזור מושי כולם”.
ההתנדבות כוללת טיפול בכל מה שהילדים צריכים וחסר: “לכבס להם, לשחק איתם,ללמד אותם אנגלית וחשבון, לשפץ ,לנקות, לצאת לפעילות איתם מחוץ לבית היתומים ולעזור בשאר עבודות המקום השגרתיות. המתנדבים אותם אני מחפשת צריכים להגיע לפחות לשבועיים של התנדבות על מנת שלא תהיה תחלופה גבוהה שתפגע בילדים,ושעזרתם תוכל באמת להיות בעלת ערך במקום. המתנדבים צריכים לקחת בחשבון שכל הוצאות הנסיעה,השהייה במקום,האוכל וכו’ היא על חשבונם, אבל אני עוזרת בכל הדברים הטכניים ,מחברת אותם למקומות לינה קרובים,ולמדריכים מקומיים שידאגו לביטחונם. כיון שמדבור בבתי יתומים יש לעשות חיסונים במרפאת מטיילים שמתאימים לאזור.
מה זה מצריך ממך ברמה האישית?
כדי לנסוע בתדירות הגבוהה הזו להתנדב בבית היתומים סגרה ישראלי את העסק שלה ופותחת עמותה רשומה שמגייסת כספים עבור הטיפול בבתי יתומים נוספים באזור. “אני לא מתכוונת להעתיק את חיי לטנזניה, אני מתכננת לנסוע 3 פעמים בשנה כל פעם לתקופה של 3 שבועות/ חודש כדי לפעול במקום,המטרה היא שבתי היתומים ימשיכו בפעילותם הרגילה עם מנהלם,אוכלוסיה מקומית שנרתמת ומתנדבים שישלחו ויונחו על ידי” המשפחה שלי מקבלת את הדברים ותומכת בי, אבל בהחלט יש שינויים בעקבות המצב,ויש גם לפעמים התנגדות טבעית שנובעת מהעובדה שאמא..תהיה פחות בבית,אפילו שהבנות גדולות אני מקווה שהבנות ייסעו איתי בקרוב גם ולא יחכו כמוני לגיל 50 כדי לגלות את הלב הגדול שלהן”
למידע נוסף ותרומות בביט: 054-444-7806
ליצירת קשר עם אילת [email protected]
