אני יכול הכל, גם בלילה הכי שחור
כשרק הירח מאיר עליי קצת אור
אני רואה שהוא מושיט לי את היד
וברגע אחד אני כבר לא לבד
אני יכול להרכיב לי שתי כנפיים
בתוך הדמיון, מאחורי העיניים
אני יכול לעוף ולראות קצת עולם
או להסתכל מלמעלה על כולם
אפזר אבק של חלומות שיתפסו
הכל יכול להתגשם, שילמדו
אני יכול לצעוק ליקום ולבקש
שידביק לי חיוך כזה שלא יורד
אומרים תחשוב כי אתה זה שיוצר
את הרגעים המיוחדים שאתה עובר
פגשתי אנשים כלואים בתוך בועה
הם לא רואים אבל גם אני בתוכה
אבל למדתי לנפץ עם המחשבה
את החומות שלא נתנו לי מנוחה
כי ידעתי שאני יכול
אנחנו יכולים
שינוי במחשבה יחליף את השגרה
ויוציא למסע של מציאות חדשה
חיוך קטן ינפץ חלונות בתוך הלב
וימיס מבפנים את כל הכאב
והשמש תאיר יום חדש
ואצא לדרך למסע נרגש
כי אני יכול
דיאנה גינזבורג, 23, תושבת טבריה, בוגרת מחזור 47 – סדנת הכתיבה והפזמונאות של נעם חורב
