למרות שהישראלים פוקדים את הודו כחלק מנקודות החובה בטיול שאחרי הצבא, דווקא למוזיקה ההודית העתיקה והוותיקה אין כמות קהל כמו זו שיש לזמרי הפופ או הרוק בעולם. המוזיקה ההודית הקלאסית פחות מוכרת. למרות ריבוי הישראלים בהודו הם לא כל כך נחשפים לחלק הזה של המוזיקה ההודית.
בארץ, למוזיקה ההודית העממית יש קהל של ישראלים ממוצא הודי, שחיים בעיקר באזור רמלה, דימונה ועוד ריכוזים של התיישבות ההודית בארץ בדרום ובקריות. גם בעולם היא לא כל כך נפוצה אם כי יש מרכזים מאד גדולים ללימוד המוזיקה הזו בארה”ב, בריטניה, קנדה ואיטליה. גם ביפן. יש מספיק הודים בעולם כדי שאפילו אם מעט מהם ישמעו את המוזיקה הזו, מדובר בכמות אדירה.
אהוד יפרח 43 הוא מורה לתנ”ך ומחנך בתיכון משגב שבגליל ובנוסף הוא גם מוזיקאי הודי, שלמד כמה שנים בהודו וגם בארץ, לנגן את המוזיקה ההודית ומאד מעוניין להפיץ את היופי הזה לכל מי שרק ניתן. יפרח ייסד לפני שלוש שנים את הפסטיבל לילות ראגה-לילה לבן של מוזיקה הודית, במתכונת לילות מוזיקליים דומים שמתקיימים בהודו. “הרעיון הוא לתת לקהל זמן להיכנס למוזיקה באופן איטי שהולך ומעמיק” הוא מסביר, “המטרה שלנו היא לחשוף כמה שיותר אנשים למוזיקה הזו. כל אוהב מוזיקה ימצא בה משהו מיוחד. היא משרה על המאזין תחושות של רוגע, סקרנות והקשבה. היא מתפתחת מרגע לרגע ורובה מאולתר, בהתאם לחוקים הידועים למוזיקאים, והיא נוצרת בקסם הרגע”
הראגה Rāga היא מושג בסנסקריט עתיקה שמשמעותו המילולית היא צבע או מצב רוח. בהודית הראגה מסמלת היא קו מלודי, שלפיו נכתבים קטעי מוזיקה הודית קלאסית. המוזיקה ההודית מתחלקת להרבה סגנונות, החל מהקלאסיים וכלה בסגנונות עממיים שהתפתחו עם הזמן.
מה למשל אנחנו לא יודעים על המוזיקה ההודית? “בעיקרון רובנו לא מכירים את המוזיקה ההודית בכלל – ממש קצת מכירים כמה שירים פופולריים אבל מדובר במוזיקה עם היסטוריה ושורשים עתיקים מאוד ובשונה מז’אנרים אחרים, במוזיקה ההודית היצירות מנוגנות בהתאם לשעה שבן הן מבוצעות וכך אפשר ליהנות מיצירות שמתאימות לכל הטווח של לילה שלם שמתחיל מהערב”.
אהוד יפרח ושי דנון מנגנים במופע הסיום בלילות ראגה 2018
מה מתוכנן להיות השנה בפסטיבל? “השנה יתקיימו 9 הופעות של 15 אומנים מהטובים ביותר בתחום המוזיקה ההודית הקלאסית בארץ וההרכבים כוללים מגוון כלים הודיים מסורתיים סיטאר, סורבאהר, חליל הודי, טאבלה, שירה ומחול. האירוע מסתיים בבוקר, כאשר עולה האור”. השנה, אחרי שנתיים שבהם הקו המוזיקלי היה בעיקרו קלאסי עם נגיעות עממיות, אנחנו מארחים מופע יוצא דופן של שני מוזיקאים אקספרימנטליים, מאירה אשר וערן זקס, שיוצאים להרפתקה מוזיקלית וטקסטואלית עם טקסטים של המשוררת טל ניצן ונושאים אופי חברתי מובהק (יש שיגידו פוליטי). החיבור המיוחד הזה של מוזיקה הודית עתיקה עם כלים אלקטרוניים ומסרים חברתיים הוא חידוש גמור בפסטיבל שלנו ולדעתי אולי אפילו בעולם. זו תהיה הופעה מהממת בכל הרמות, ההשפעה שלה על המאזינים היא עמוקה ומדיטטיבית. חוויה אמיתית”.
יפרח מוסיף כי “רוב המוזיקאים הישראליים שלומדים מוזיקה הודית, לומדים את המסורת הקלאסית העתיקה שהיא ברובה אינסטרומנטלית ומתמקדת במוזיקה ולא בטקסטים. רבים מהם משלבים גם סגנונות יותר עממיים ופופולריים – שירים וכיו”ב. בפסטיבל שלנו אפשר למצוא את חלק מהסגנונות וגם מופע ריקוד הודי קלאסי מיוחד”.
למי מיועד הפסטיבל? “הפסטיבל מיועד לכולם! גם אנשים שלא מכירים את המוזיקה הזו ימצאו בה יופי מופלא, ילדים אוהבים אותה וכל מי שקשור להודו ולרוח המיוחדת שלה ייהנה ממנה במיוחד. אבל מדובר במוזיקה בסטנדרטים מאד גבוהים מבחינה מוזיקלית וכל חובב מוזיקה ימצא בה עניין. אני מנגן סיטאר כבר 15 שנים. הגעתי לעולם הזה דווקא דרך מוזיקת ג’ז ששילבה אלמנים הודיים. רציתי לחקור את המוזיקה הזו מעט ונשאבתי לעולם קסום שתובע הרבה משמעת ועבודה קשה בלימוד המוזיקה הזו. עשיתי את זה בצורה אינטנסיבית במשך כמה שנים עם מורים בכירים בהודו (ורנסי) ובישראל ומאז אני ממשיך לנגן, להופיע ולהפיץ את המוזיקה המיוחדת הזו.”
אנחנו תושבי הגליל (משגב) משתפים פעולה עם עוד כוחות מקומיים כמו היקב בלטם כדי להקים את האירוע המיוחד הזה ומשתדלים להעניק במה לאומנים ותיקים וצעירים גם יחד.
מנגנים לזכרו של עמית שני ז”ל
הפסטיבל הוקדש כבר משנתו הראשונה לזכרו של עמית שני שנפטר כמה חודשים לפני. “עמית היה חבר יקר בקהילת המוזיקאים שלנו, נגן בחסד ואהוב על הבריות. אין כמו המוזיקה שהוא כל כך אהב כדי להזכיר אותו ולתת הזדמנות לחבריו המוזיקאים להנציח את זכרו בנגינה”. עמית נפטר לפני קצת יותר משנתיים, השאיר אחריו אשה ושני ילדים. אלמנתו של עמית, מירה, היא רקדנית קטאק (מחול הודי) ממוצא קוריאני. היא ועמית נפגשו בורנסי, הודו, במסגרת לימודי המוזיקה של שניהם וחיו עוד שנים רבות בהודו ואף גידלו שם את בנם הבכור. אחר כמה שנים הם החליטו להשתקע במצפה גיתה שבגליל ושם בנו בית שמשמש למרכז ללימודי מוזיקה הודית ומחול.
אני פגשתי את עמית בהודו, בורנסי. אנחנו מנגנים לפי מסורות קצת שונות, . עמית היה חבר יקר ושותף בהרבה מהאירועים שבהם נוגנה מוזיקה הודית הוא למעשה שייך לקהילה קטנה של אנשים שהקדישו הרבה שנים ללימוד המוזיקה ההודית הקלאסית אותם אנשים, מוזיקאים, יעלו על הבמה וינגנו את המוזיקה שעמית היה מחובר אליה כל כך. המוזיקה מוקדשת לזכרו הוריו ובני משפחתו הם אורחים יקרים שלנו.
בסרטון עמית ז”ל מלווה בפאקאווג’ (תוף הודי עתיק ) ביצירת דהרופד (סגנון קלאסי עתיק) את דודו אלכביר
וגם באתר https://leylotraga.wixsite.com/raganights
עוד פרטים על האירוע אפשר למצוא בפייסבוק: https://www.facebook.com/events/394832037770110/
