לדבר עם העיניים– המסע של ענת
לכל אדם יש סיפור שמבקש להישמע.
כל אדם הולך דרך, ולפעמים מתוך הסיפור שלו צומחות תובנות, השראה ולמידה שאותה ניתן לקחת גם לעולם שלנו.
סיפור המסע מוביל אותנו לעיתים לעשיה ייחודית בעולם, כזו שמעוררת השראה, כזו שלא רואים כל יום, כזו קצת יוצאת דופן ושלעיתים נובעת מתוך צורך עמוק או חלום ילדות שלא קיבל מענה.
יצאתי לפגוש אנשים שהעשייה שלהם בעולם אחרת, מעניינת, שונה, ולראות מה היה שם במסע חייהם שהוביל אותם לבחירות, לעשיה, לדרך שבחרו ללכת בה.
🌹 🌹 🌹
ענת אקסלרוד, בת 46, שיער קצוץ, חיוך קורן ועיניים חומות מלאות חיים.
ענת מנהלת שיחות עם העיניים, בודקת דרכן מה קורה במעמקי הנפש שלנו , מה העיניים רוצות להגיד לנו, ומתוך זה מביאה ריפוי לבעיות עיניים דרך כלים רגשיים ותרגילים פרקטיים. המסע שלה מתחיל בגיל 6 שהיא מקבלת בפעם הראשונה משקפיים.
אז איך זכורה לך חווית המשקפיים הראשונה שלך?
“חוויה טובה” ענת מחייכת, “אני ממש זוכרת את היום הזה. אלו היו משקפיים חדשות עגולות כאלו, כסופות עם ידיות שמתלפפות על האוזן, את יודעת, של ילדים קטנים כדי שלא ייפול, ואני זוכרת שממש התרגשתי לפני שבאתי לגן, כי לאף אחד לא היו משקפיים בגן, אז הרגשתי נורא מיוחדת.
בגיל ההתבגרות התחילה הבאסה בדיוק במקום הזה, הרגשתי שבלעדיהם אני מרגישה יותר יפה, וההרגשה הזו שלא רואים את היופי שלי ממש ביאסה אותי”.
ואיזו נערה היית בעצם בגיל ההתבגרות ?
“סך הכול הייתי ילדה נורמטיבית, גדלתי בקיבוץ עם שני הוריי, אבל הייתי ילדה מאוד חסרת בטחון ומופנמת, הייתי הילד הכי קטן בכיתה,” היא מחייכת.
המסע שלי ” מסבירה ענת, “התחיל בעצם אחרי הצבא שהחלטתי לנסוע להודו, שם חלה תפנית רוחנית חזקה שטילטלה אותי “.
מה הניע אותך לנסוע דווקא להודו ?
“האמת היא”, אומרת ענת “שנסעתי להודו בעקבות חברה מהצבא שהייתה שם ואמרה לי לבוא, ואני קניתי כרטיס לכיוון אחד ואמרתי לעצמי שעד שאני לא מבינה משהו על החיים האלו ומה זה הדבר הזה שנקרא חיים, אני לא חוזרת.
זאת שאלה שליוותה אותי מגיל מאוד צעיר, הרצון הזה לנסות להבין מה קורה פה כי כל הזמן היה לי ברור שיש משהו שאני לא מבינה וזה הטריד אותי, אז בעצם נסעתי להודו כדי למצוא תשובות”.
נו, ומצאת ?
“אפשר לומר”, ענת עונה, “בהודו הייתה לי סוג של חוויה רוחנית, מעין תחושה כזו שהבנתי את המציאות האמיתית ואת המחשבות שלנו, הייתי משהו מעבר למחשבה, חוויה כזו שיכולתי לראות שיש מציאות שהיא מעבר למה שאני יודעת ומעבר לאני והיא אמיתית יותר מכל דבר אחר שידעתי עד אז. זו הייתה חוויה מופלאה ואחריה כל הזמן רק רציתי לחזור למקום הזה ולתחושה הזו.
ואז אחרי שמונה חודשים בהודו חזרתי לארץ”.
ומה עשית שחזרת לארץ, לאן הובילה אותך הדרך?
“עבדתי בכל מיני עבודות מזדמנות בעיקר כדי להתפרנס”, מספרת ענת, “המחשבה מה אני עושה עם החיים שלי לא הדאיגה אותי בכלל, ידעתי שיגיע רגע שמשהו יעניין אותי ואז אני אלך ללמוד אותו והיה לי ברור שאני לא מתכוונת ללמוד שום דבר שהוא לא במאה אחוז מעניין אותי.
ואז ב 2003, שמעתי לראשונה שיש שיטה שאפשר לשפר בה את הראיה, אני לא יודעת איך זה בדיוק הגיע אלי, אבל זה הגיע ויחד עם זה הגיע גם ספר עם תרגילי עיניים לשיפור הראיה וזה הדליק אותי מייד”.
מה בדיוק הדליק אותך ?
“ניתוחי לייזר היו אז רק בתחילת הדרך” מסבירה ענת, “ואני מגיל ההתבגרות הרי רציתי להפטר מהמשקפיים אז המחשבה שאני יכולה להוריד את המשקפיים שהפריעו לי כל כך פשוט הדליקה אותי.
מישהי אמרה לי שיש מישהו בארץ שעוסק בזה אז דיברתי איתו והוא סיפר לו שהוא למד בהודו ונתן לי כתובת של בית הספר שלמד בו, שיותר מאוחר הגעתי אליו.
באותה תקופה אני בדיוק נפרדתי מחבר וגם ככה רציתי לנסוע להודו, אז אמרתי, יאללה ניסע להודו”…
מה בעצם אומר הספר שצריך לעשות ?
“דבר ראשון ” אומרת ענת “בספר כתוב : קודם כל תורידו את המשקפיים!
אז הורדתי ותוך כמה דקות הבנתי שאני לא יכולה להיות בלעדיהם והחזרתי.
אמרתי אני אסע שוב להודו, אמצא כפר שקט ואז לאט לאט אוכל לתרגל שם את הורדת המשקפיים, אני לא אעשה כלום אני פשוט אוכל לשהות ולתרגל וזה מה שעשיתי.
מצאתי כפר שקט בהודו ושלושה חודשים שהיתי שם ותרגלתי כל יום תרגילי עיניים ושהות בלי משקפיים אבל… שום דבר לא קרה”.
את יודעת להגיד היום למה לא קרה שום דבר ?
“כן” עונה ענת, “היום אני יודעת להגיד שסבלתי והייתי בהתנגדות לעצמי וגם בשלב הזה עוד לא הבנתי מה זה אומר לא להתאמץ, כי הבסיס של העבודה זה להרפות מתח בעיניים ולא להיות במאמץ ואני עדין לא הבנתי את המהות של הדבר הזה.
ויחד עם זאת לא איבדתי את האמונה כי היה לי ממש ברור שזה חייב לעבוד איכשהוא אפילו שאני עדיין לא מצליחה, אז אחרי 3 חודשים נסעתי לקצה השני של הודו לבית ספר לשיפור ראיה שהבחור ההוא מהארץ שלח אותי.
ושם באמת הראיה התחילה להשתפר”.
ואחרי זה חזרת לארץ ?
“כן”, עונה ענת, “חזרתי לארץ ונורא התלהבתי ואמרתי- זה מה שאני רוצה לעשות!
אני בת 26 וסוף סוף מצאתי משהו שאני רוצה ללמוד.
התחלתי לחפש מי יכול ללמד אותי, מצאתי מישהי בתל אביב שהסכימה ללמד את זה והיא הסכימה. היא לימדה אותי את מה שהיא ידעה על שיטת בייטס.”
מה זו שיטת בייטס ?
“בייטס היה רופא עיניים לפני 100 שנה בניו-יורק”, מסבירה ענת, “והוא היה פורץ דרך שחקר איך אפשר לשפר את הראיה באופן טבעי. הספר שאז הגיע אלי היה ספר שהרחיב את השיטה שלו ואחר כך קראתי גם את הספר שלו.
אז למדתי כמה חודשים דברים ממש בסיסיים ואיך שסיימתי, ממש מייד התחלתי לטפל.
ותוך כדי הטיפולים קלטתי דיי מהר שנורא מעניין אותי כל העניין הרגשי נפשי, גם בייטס דיבר על זה שהבסיס לכל הבעיות, הוא רגשי. אז במקביל התחלתי ללמוד כל מיני שיטות טיפול כמו פרחי באך, EFT, ‘הורות כמעשה ניסים’ ועוד, וכל הזמן הכנסתי את זה לקליניקה ושילבתי עם העיניים”.
ושם נולד בעצם הרעיון של שיחות עם העיניים ?
“האמת”, אומרת ענת , “שזה נולד כתוצאה מזה שלמרות כל מה שלמדתי חוויתי כל הזמן תסכול מזה שזה לא מתחבר לי.
אני מלמדת תרגילי עיניים, עושה עם אנשים במקביל גם עבודה רגשית עמוקה אבל זה לא מתחבר לי לענייני העיניים, לא ידעתי איך מחברים בין השניים ומי יכול ללמד אותי את זה. ואז לפני משהו כמו 11 שנים, אחרי שהייתי כבר 8 שנים חזק בענייני העיניים, עברתי משבר שבעקבותיו כמעט הפסקתי לטפל.
שיצאתי מהמשבר חזרתי לקליניקה והעזתי להתנסות עם כל מיני רעיונות שהיו לי וככה בעצם גיליתי את השיחה עם העיניים, הייתי נותנת לאנשים לדמיין דימוי שמרפה את העיניים ויום אחד מתוך הדימוי הזה התחלתי לשאול אותם – את העיניים, והעיניים התחילו לענות תשובות כל כך מדויקות שהבנתי שזה מתחבר לי”.
זה נשמע מאוד לא מוחשי לדבר עם העיניים, איך את עושה את זה ?
“תראי” עונה ענת, “כשאני מדברת עם העיניים זה כמו טיפול משפחתי, יש פה שני ילדים שצריך לעזור להם, מבחינתי יש שלושה אנשים בחדר טיפולים: המטופל/ת, עין שמאל ועין ימין, זו טכניקה שהיא עמוקה מאוד נכנסת מאוד מהר ומדויק, כמו קרן לייזר לתוך הנפש”
אנשים צריכים להאמין בזה בשביל לבוא לטיפול?
“לא ,הם לא חייבים להאמין” אומרת ענת, “אבל הם כן צריכים להתמסר.
מה שטוב בזה שזה עוקף את מה שאת יודעת על עצמך, העיניים מספרות לי עליהן ודרך זה הן מספרות מה קורה ומה מבקשת הנפש.
עם הזמן פיתחתי מיומנות גבוהה לדבר עם עיניים ואני מהר מאוד קולטת מה העניין ומה צריך לעשות, וזה עדיין תהליך פנימי והוא ארוך הרבה פעמים, תהליך עמוק עם עצמך שיש בו הכוונה כל כך מדויקת, העיניים אומרות לך בדיוק מה את צריכה לעשות, אין פה בזבוז זמן, דוך לעניין”.
ואת רואה ניסים ?
“בטח” ענת עונה “ויש גם את הספר שלי שעוד מעט יוצא, ספר שיש בו רק מקרים של ריפוי מהקליניקה, דרך שיחות עם העיניים, אין בו אף תרגיל ,רק סיפורי שיחות עיניים עמוקות שהביאו לריפוי בראיה, ויש שם מקרים מדהימים”.
אז בעצם את מטפלת באמצעות בתרגילי עיניים וגם בהיבט הרגשי ולפי האתר שלך את גם מעבירה קורסים ומלמדת בתחום, מכל אלו מה הדבר שאת הכי אוהבת לעשות ?
“אני אוהבת להכשיר מטפלים, וללמד מטפלים שכבר למדו אצלי ,אנשים שכבר מתעסקים בעיניים, או תלמידים שכבר עובדים בזה, אני אוהבת לעשות להם הדרכה והכי אני אוהבת זה להעלות סיפורי מקרה ומה שנקרא ללעוס אותם, להסתכל, לראות מה יש שם , זה בעצם מאפשר לי ראיית עומק של הדבר.
אני אוהבת לראות איך כל הנקודות מתחברות וזה כמו קסם , נס שקורה, שמישהו מתחבר לעיניים שלו ופתאום יש פריצת דרך בשיפור הראיה. זה לאסוף אינפורמציות על המטופל וממש כמו פאזל להרכיב אותו.
אני חושבת שאם לא הייתי עושה את מה שאני עושה “ענת מחייכת, “אז הייתי חוקרת או בלשית, אני אוהבת את החקירה הזו, את הפיצוח.”
🌹 🌹 🌹
ענת היא דור שלישי ליזמים בנשמתם – היא נכדתו של נתן אקסלרוד- צלם ובמאי ,מהאבות המייסדים של תעשיית הקולנוע בארץ ומי שצילם את הקמת המדינה מראשיתה, אביה הקים את “אופק צילומי אוויר” שהייתה מהראשונות שעסקו בצילומי אוויר בארץ וענת עוסקת בפריצת דרך בתחום הטיפול הטבעי בראיה.
שלושה דורות שעוסקים בהיבטים שונים שנוגעים לראיה- דרך צילום, תעופה, והתבוננות – הזמנה להסתכל פנימה עמוק לתוך הנפש ולהביא ריפוי.
מוזמנים לפגוש את ענת ולשמוע עוד על הדרך והשיטה- להקשיב לעיניים – ענת אקסלרוד (eye-soul.co.il)
