משבר האקלים הוא כבר מזמן לא עניין עתידני. הוא כבר כאן וכולנו חווים את השפעותיו. אם בעבר חשבו שמדובר בתחזיות לא מציאותיות, הרי שהיום אין אדם שלא מבין כי מדובר בצו השעה. בשוודיה צעירה בת 17 בשם גרטה טונברי הפכה למובילה חברתית כשהחליטה לקחת את העניינים לידיים והוכיחה כי לבני הנוער השפעה כבירה על ההתייחסות לנושא, וגם אצלנו הנוער לא נשאר אדיש.
קול קורא שיצא בחודש האחרון לתלמידי כיתות י’ בכל בתי הספר בירושלים, הזמין את בני הנוער לפרלמנט מדעי, שיתקיים בשבוע הבא בין התאריכים ה-19-21.1.2020 במוזיאון המדע בירושלים ויעסוק בשאלות הבוערות כיצד ישפיע שינוי האקלים על ישראל בכלל וירושלים בפרט? מה עלינו לעשות כדי למזער נזקים אולי לדחות את הגזירה? ויחד במשך שלושה ימים, לצד הרצאות ופעילות בוועדות הם ינסו למצוא גם פתרונות ישימים לבעיות ואותם הם יציגו ויגישו לעיריית ירושלים במטרה שניתן יהיה ליישם אותם בפועל.
ללדברי רכזת הפרלמנט המדעי לנוער ירושלמי במוזיאון המדע בירושלים, חמוטל לוטן, בת 42, מהוד השרון. “מידי שנה במהלך 10 השנים האחרונות מקיים המוזיאון פרלמנט מדעי לבני נוער שבמהלכו עוסקים בני הנוער בסוגיות אתיות ומוסריות, הנובעות מטכנולוגיות ונושאים מדעיים שונים. במהלך דיוני הפרלמנט נפגשים בני הנוער עם מומחים וחוקרים, מעלים הצעות ומנסחים המלצות ממש כמו בפרלמנטים מכובדים אחרים. בכל שנה נבחר נושא אחר והפרלמנט נבנה סביבו בפורמט של ארבע ועדות ומפגשים עם מומחים בתחום. “
ה הפרלמנט התחיל במסגרת פרויקט בינלאומי של האיחוד האירופי הנקרא 2Ways שמטרתו הייתה לחשוף את בני הנוער לסוגיות אתיות, פוליטיות וכלכליות העולות כתוצאה מהתפתחויות במחקר המדעי-טכנולוגי. משם הוא הפך למסורת שמוזיאון המדע אימץ ומשנה לשנה כמות התלמידים שלוקחים בו חלק גדלה. איך את מסבירה את זה? “הפעילות הייחודית מאפשרת לבני הנוער להיחשף בדרך חווייתית למדע ולאפשר חקר ולמידה בדרך קצת שונה ממה שאפשר למצוא בבתי הספר.”
לוטן מציינת כי “פעילות הפרלמנט מחזקת את המעורבות החברתית והאזרחית של המשתתפים וחושפת אותם לשאלות שנויות במחלוקת, הם מקבלים שיעור מעשי בקבלת החלטות ובקביעת סדר יום ציבורי. בשנים קודמות חלק מהמשתתפים הוזמנו לקחת חלק בוועדות רלוונטיות בכנסת כמו לדוגמא בנושא סל התרופות ויכלו לשמוע וגם להשמיע את דעתם במסגרת הפעילות הפרלמנטרית של הועדה.”
המוזיאון פנה בקול קורא לתיכוניסטים בירושלים לקחת חלק בפרלמנט החשוב. בפנייה לתלמידים נכתב כי: “משבר האקלים כבר כאן, הוא לא עתידני ולא מחכה לדורות הבאים. בני הנוער לוקחים על עצמם אחריות ואת המשימה לדון ולהעלות סוגיות הקשורות לפתרונות מוצעים כבר עכשיו.” לדברי לוטן הם מצפים להגעה של כ -60 תלמידים ותלמידות כיתות י’ מרחבי העיר, חילוניים ודתיים כאחד.
מה צפוי לקרות במהלך שלושת הימים של הפרלמנט?
“במשך 3 ימים מרוכזים יחולקו המשתתפים לקבוצות/וועדות, אותם ינהלו מומחים בתחום מארגונים שונים, בוועדות ידונו בבעיה וינסו להציע פתרונות. בנוסף, יחשפו בני הנוער לנושאים מגוונים הקשורים למשבר האקלים דרך הרצאות ועוד.
בין המומחים שינהלו את הוועדות ויפגשו את התלמידים: ד”ר נטע ליפמן, מנכ”לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה , ד”ר גדעון טופורוב – משרד החקלאות, ד”ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, , חגית גפן, מנכ”לית ארגון ‘הרשת הירוקה’, יוסי סעידוב, מייסד הארגון ’15 דקות’רן שדמי, מנהל אגף בכיר כלכלה לתחבורה ציבורית ואיתי צחר, מנכ”ל עיריית כפר סבא.
ביום השלישי של הפרלמנט יציגו הוועדות השונות בפני משתתפי הפרלמנט את ההצעות השונות ובסיום ההצגה תתקיים הצבעה במטרה לבחור את ההצעות המוצלחות ביותר שאותן בסיום הפרלמנט יגישו לראש העיר ירושלים, מר משה לאון, שגם יישא דברים וייקח חלק ביום השלישי של הפרלמנט. בנוסף יוגשו ההמלצות גם לממונה על החינוך העל-יסודי במינהל חינוך ירושלים.. הפרלמנט מתקיים בתמיכת עיריית ירושלים-מינהל החינוך מתוך רצון גדול לקדם את הנושא לא רק במסגרת החינוכית אלא גם לאמץ הצעות לטובת יישום בזירה המוניציפלית.
“השנה בחרנו ועדות שיתנו מבט רחב על הבעיות אבל גם ובמיוחד פתרונות מקומיים עירוניים. התלמידים יתכנסו בארבע ועדות, כל אחת בתחום אחר, יחקרו וישאלו שאלות. ביום השני של הפרלמנט יפגשו התלמידים מומחים בתחומם, יציגו את הנושא מהזווית שלהם, יענו על שאלות ויעזרו לתלמידים לגבש המלצות”
דוגמה למשתתפת שתיקח חלק השנה לראשונה בפרלמנט המדעי היא תמר טנא תלמידת כיתה י’ בבית ספר זיו בירושלים. לדבריה מדובר בנושא שקרוב לליבה: “מאז שאני ילדה קטנה כבר בכיתה ד’ נחשפתי באמצעות המשפחה – אמא ואבא שאנחנו צריכים לצרוך פחות ולא להשתמש בכוסות חד פעמיות לצרוך פחות לקנות רק כשצריך או לחסוך במים, למחזר, להשתמש בכמה שפחות פלסטיק. חשפו אותנו די הרבה בבית הספר והמשפחה שלי בעיקר – אנחנו היינו משפחה שמטיילת המון ברחבי הארץ וההורים שלי חינכו אותנו לשמור על הניקיון לאסוף את הזבל אמרו לנו. תמיד למחזר ולהשתדל יותר לשמור על הסביבה.”
המעורבות הסביבתית באה לידי ביטוי גם בחיים היום יומיים שלה:
אני צמחונית כבר שבע שנים כי זאת תעשייה מזהמת נורא , שמשתמשת בהמון שטחים ומשאבים.
אני לא משתמשת בכלים חד פעמים כמעט אף פעם ותמיד חושבת פעמיים לפני שאני קונה מוצר שארוז בפלסטיק. ובמקרים שאני כן משתמשת בפלסטיק אני תמיד ממחזרת.”
את המעורבות שלה בנושא תמר ממשיכה גם במסגרת הלימודים במגמת מדעי כדור הארץ במכון וייצמן בה משתתפים תלמידים מכל הארץ. “במסגרת המגמה אנחנו נפגשים פעם בחודש וחצי לסיור בנושא איכות סביבה ועוד. בשאר הזמן אנחנו מבצעים ‘למידה מרחוק'” היא מסבירה, “תמיד ידעתי שזה הכיוון. שאלמד במדעי כדור הארץ. בבית הספר המחנכים מדברים איתנו על הנושא די הרבה בשיעורי חינוך. אנחנו לומדים מהתקשורת על הנושא ממומחים בתחום ועוד.
אני מרגישה שלמחנכים שלנו, יש תפקיד משמעותי בהנחלת הסוגיות הללו בתחום איכות הסביבה והשמירה על הסביבה.” היא אומרת ומוסיפה “מכעיס אותי שהממשלה לא באמת מתפקדת. אף אחד מהמנהיגים או הפוליטיקאים לא דיבר על הנושא באף אחד ממסעות הבחירות , לדעתי הם לא מבינים כמה זה חשוב ובוער.” ובדיוק מהסיבה הזו חשוב לה לקחת חלק בפרלמנט בנושא
איך הפרלמנט יוכל לקדם את הנושא לדעתך? “הפרלמנט הוא פרויקט חשוב ומשמעותי. זו הדרך כרגע להציע שינויים ולהשפיע מקרוב על מקבלי החלטות. אני והחברים שלי במגמת מדעי כדור הארץ וגם בחוג סיירות, מדברים הרבה על הנושא. לדוגמה השרפות באוסטרליה והשיטפונות בישראל דרבנו אותנו יותר ויותר לחשוב איך נוכל להשמיע את קולנו בצורה יותר חזקה שגם תשפיע כמו שקורה במקומות אחרים בעולם. אני נמצאת במספר קבוצות פייסבוק שהן קבוצות דיון בנושא משבר האקלים כולל כאלו שהן בינלאומיות ואני רואה חברה צעירים מחו”ל שמרגישים בדיוק כמונו.
ההבדל הוא שכשבבריטניה עושים הפגנה זה גורם לאיזשהו שינוי וכאן ההפגנות לא הזיזו לאף אחד. אני מאוד מקווה שנמשיך להשמיע את הקול שלנו ואולי סוף סוף גם להשפיע. חשוב שבני נוער נוספים יצטרפו למעגלים, לחוגים בנושא, שיאהבו את הטבע וישמרו על הסביבה. ”
צילום התמונה הראשית-אבי חיון
