לפני קרוב לשנה, ראתה מרים הונציקר 77 מהקיבוץ חורשים שבשרון כתבה במקומון של המועצה האזורית שעסקה בקבוצת נשים בכפר סירקין שסורגות בצוותא ותורמות את תוצרי הסריגה שלהן למטרות חברתיות שונות. “הרעיון מצא חן בעיני ופניתי לרינה’לה מי שאחראית על הפעילות בכפר סירקין והיא עזרה לי להתחיל את הפעילות אצלנו” היא מספרת.
הונציקר פרסמה בקיבוץ ובישובים סמוכים “קול קורא” בנושא קבוצה חדשה של נשים סורגות שתתקיים בקיבוץ חורשים ומאז נפגשות 17 נשים מהקיבוץ ומהישובים הסמוכים פעם בשבועיים לשעתיים של “קפה ועוגה” באולם כינוס בקיבוץ וסורגות כובעים, נעליים, סמיכות, אפודות לתינוקות , חיילים ועוד.
מרים אחראית קשרי החוץ של הקבוצה והיא יוצרת קשר עם מוסדות שונים כמו הוועד למען החייל, 13 בתי חולים שונים וכד’ ומציעה להם את שירותי הסריגה של הנשים והנשים סורגות בהתאם להזמנות. “השבוע הוצאנו משלוח של 20 כובעי צמר לתינוקות פגים בבית החולים האיטלקי בצפון – זו פעם ראשונה שלנו איתם וזה מאוד מרגש. את הכובעים סרגנו במשך המפגש בשעתיים אבל מוצרים אחרים אנחנו ממשיכות לסרוג בבית”.
“אנחנו קבוצה חברתית שכיף לה ביחד והתרומה היא המאחד אבל הקבוצה מתגבשת ונוצרת חברות אישית קרובה. אכפתיות והנאה מהמפגשים ושמחים” היא מספרת בהתרגשות.
מרים והנשים הסורגות מסתבר ממש לא לבד. בתשעת החודשים האחרונים נפתחות קבוצות סריגה קהילתיות במועצות קהילתיות כפטריות אחרי הגשם. לכל קבוצה מרקם שונה אך המשותף לכל הקבוצות הוא הרצון להתכנס יחד למפגש חברתי שבו כולם סורגים למען מטרה משותפת. מי שאחראי ליצירתן של הקבוצות השונות מאחורי הקלעים הוא אביב וסרמן , 46 מעמק חפר, עורך דין במקצועו שכיהן כסגן ראש העיר לוד עד לאחרונה. ב -28 לחודש יתקיים הכנס הארצי שני של רשת הנשים שייסד “סורגות קהילה” ובה יפגשו העוסקים השונים במלאכה מכל הארץ אלו עם אלו.
“לכנס צפוים להגיע כ-200 איש וקהילות שונות מכל חלקי הארץ” מספר ווסרמן. כל קהילה תביא איתה מוצרים ותציג אותם בתערוכה שבה יוכלו כולם להתרשם מהעבודות ומהמטרות השונות שלשמן מיועדת הסריגה. אבל הדבר החשוב באמת מבחינתי הוא היכולת של ההילות השונות לפגוש אלו באלו כשיש לכולם מכנה משותף מאחד”
איך הכל התחיל?
“מילדות הייתה לי הזכות לחבר בין אנשים שלא היו מתחברים בדרך הטבע. כך בבית הספר, בתנועה, בצבא, באוניברסיטה, כעורך דין ויזם חברתי ועד לאחרונה כסגן ראש העיר לוד. חיבורים בין צעירים ומבוגרים, יהודים וערבים, דתיים וחילונים, אנשים עם מוגבלות ושאינם ועוד ועוד. בדצמבר 2018, פנתה אליי חברה מאנגליה ששמה הילרי בלום. הילרי סיפרה על רשת כלל עולמית, knit for peace, שהחלה באנגליה ומשם התפתחה למדינות נוספות באסיה ובאפריקה, וביקשה את עזרתי להפיץ את הרעיון בישראל. מטרת הפרויקט לחבר בין אנשים, ברמה המקומית, האזורית, הארצית והבינלאומית.”
איזה קהילות סורגות יש?.
“יש כל מני רמות של קבוצות סריגה- ברמה הראשונה המטרה היא לחבר את האנשים יחד וליצור חוויית יצירה משותפת ברמה החברתית. ברמה השנייה מחברים את הקבוצות לנושאים שמדליקים אותם- אין לי דרך יותר טובה להגדיר את זה. יש כאלה שמדליק אותם לעבוד עם ילדי בית ספר או דווקא עם קשישים , יש מי שמדליק אותן ומרגש אותן להתחבר לקבוצות של ילדים.
המיזם מייצר קהילות בין-דוריות ברמה היhשובית, באמצעות “טכנולוגיה” בת מאות אלפי שנים: ילדים, נערות, נשים, גברים וקשישים הנפגשים וסורגים יחד. את קבוצות הסריגה הללו מייחדים המעורבות, השילוב של נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, כאלה החווים בדידות עם “חזקים”, בעלי צרכים מיוחדים ושאינם בעלי צרכים, הנשענים זה על זה, סורגים יחד ומעבירים את תוצרי הסריגה לאוכלוסיות שונות (לנזקקים או תרומה אוניברסלית לכלל התינוקות ביישוב, בני מצווה או חיילים) או סריגה אורבנית של מקום ביישוב. כך, לדוגמא, היה מבצע “סורגים את העיר” בהשתתפות כ 300 סורגים וסורגות, ילדים ומבוגרים בכפר סבא.
באמצעות פעילות זו נהנים הסורגות והסורגים מהתועלות הפיזיולוגיות המוכחות של פעולות הסריגה: למבוגרים הסדרת מחזור הדם, עיכוב דמנציה, הפחתת כאבים כרוניים ולילדים וצעירים שיפור הקשב והריכוז, ותועלות פסיכולוגיות הנובעות מסריגה למען אחרים: הפחתת חרדה ודיכאון, הגברת תחושת רוגע בדומה ליוגה ומדיטציה, הפגת בדידות, העלאת הערך והביטוי העצמי ושיפור תחושת המסוגלות. בארץ קיימות עשרות, אם לא מאות קבוצות סריגה, שבין היתר סורגות למען אחרים.
הרמה השלישית היא ליצור חיבור בין קהילות סריגה זו עם זו- קבוצה מג’יסר עזרקא למשל נפגשים עם קבוצות יהודיות שעוטפות את האזור של הכפר – זו הגשמה של הרעיון הגדול של הפעילות”.
איך נוצרות הקבוצות בפועל?
“דרך הפעולה של “סורגות קהילה” פשוטה: מפרסמים “קול קורא” הקורא לסורגים והסורגות ביישוב להתגייס למטרה חברתית טובה ובמקביל מניעים סיעור מוחות עם כלל הגורמים הקהילתיים מי הם הילדים והילדות, הנערים והנערות, הנשים והגברים, הקשישים והקשישות, ברמות ניידות ומגבלות שונות שיכולים ליהנות מהסריגה ביחד. בערב חשיפה מפגישים בין הסורגים והסורגות לגורמים הקהילתיים המעוניינים ומחברים ביניהם. מאותו רגע, הפעילות מתקיימת בשני מישורים: הראשון, גיבוש והעצמת קבוצת הסורגות כקבוצה מובילה ומנהיגה ביישוב והשני כל תת-קבוצה מתחילה לסרוג עם אוכלוסייה הקרובה לליבה ומפיגה את בדידותה: קשישים, מרותקי בית, נערות ונערים בסיכון, אנשים עם מוגבלות, ילדי חינוך מיוחד וכו’.
הקבוצות סורגות יחד ובוחרות בעצמן למען מי סורגים, קרי נזקקים, תרומה אוניברסלית ביישוב או סריגה אורבנית במתכונת של כפר סבא, לעיל. כדי להעצים את המשתתף/ת, בכל מוצר שייסרג תהיה תווית ועליה שם הסורג/ת וגלוית תודה שימלא המקבל. ניסיון החיים מראה, שהערך של התודה האישית הוא רב ואנשים זוכרים אותה גם עשרות שנים אחרי קבלתה.
חשוב לו להדגיש כי המפגש בין הסורג/ת למקבל/ת, לא הכרחי, “אך ככל שהסורגים יראו במפגש עם המקבלים ערך מוסף, נעודד מפגשים כאלה, שיכולים גם הם לייצר ערך לשני הצדדים. במזכרת בתיה למשל, מה שהחל כתרומה של שטיחים וכריות שנסרגו על ידי גמלאיות מהיישוב לכפר השיקומי רטורנו, הפך עם הזמן לסריגה משותפת של הנשים עם הנערות והנערים… “
מעבר לרמה התוך-יישובית, אפשר להשתמש בטכניקה הזו להיכרות וחיבורים בין יישובים סמוכים, שכונות סמוכות, קהילות שונות בארץ ואף חיבורים בינלאומיים, שמתחילים לקרות כבר עכשיו, דוגמת אימוץ קהילות נזקקות באפריקה באמצעות סריגה ועוד. “סורגות קהילה” שמה לעצמה מטרה להגיע לכל הרשויות בישראל תוך שנה מהיום, תחת העקרונות המצוינים כאן ורישות הקהילות, כדי להחליף מידע וללמוד מהצלחות. עד כה הגענו לעשרות רשויות, יהודיות, ערביות, מעורבות ודרוזיות בשמונה חודשים בלבד.
כלל מרכיבי הפרויקט מתבססים על משאבים קיימים, מבני ציבור ומתנדבים. ההוצאה היחידה, שעלותה נמוכה מאד היא החוטים, המסרגות וגלויות התודה הממותגות עם לוגו של הרשות. העלות הנמוכה הזו ממומנת בדרך כלל על ידי פלטפורמת ההתנדבות ברשות או המוסדות הנהנים מהמתנדבות, מועדוני הקשישים, בתי הספר, הבתים החמים וכו’. במקרים מיוחדים, ניתן לגייס את החוטים בתרומה מהקהילה או חסות של חברה מסחרית מקומית או ארצית תמורת פרסום.
