ב-4.11 החל היום, מצוין ברחבי העולם “יום השכל הישר” הבינ”ל. ולמרות הפתגם הלועזי המקובל כי השכל הישר אינו כה נפוץ (“common sense is not that common” ), ניתן לחשוב שמדובר במשהו רע, אך לא כל חשיבה שאינה לפי ה”שכל הישר” היא שלילית – לפעמים זה בדיוק הפוך.
דוגמה טובה למי שמאמין שכדאי לאתגר את השכל הישר ולשים לו כמה סימני שאלה, הוא ירין קימור, במאי סרטים דוקומנטריים שעוסק בשנים האחרונות בפיתוח חשיבה יצירתית וכתב שני ספרים רבי מכר בנושא: הבלתי אפשרי אפשרי – ספרו הראשון שעוסק בשיטות לשחרור מקיבעון מחשבתי. וספרו השני אז זהו, שלא – שמדגים 750 אמיתות מוחלטות לכאורה שלמעשה הנן שקריות ומציג ניתוח על אותן האמיתות והסיבות לאמונה בהן. בנוסף קימור מרצה ומדגים בפרזנטציות מעוררות השראה בארץ וברחבי העולם שיטות לחשיבה יצירתית ועושה שימוש גם בקסמים ובחידות.
לדברי קימור “השכל הישר הוא תיאור לחשיבה המקובלת והאינטיליגנטית שהוא תולדה של הישרדות. היא מסתמכת על הכלולות וניסיון מוצלח מהעבר של דברים שהצליחו- מן ברירה טבעית של הצלחות וכישלונות שגורמים לכך שאנחנו סוברים בטעות שהעתיד יהיה שכפול של ההתנסות הזו.
ולמה זה לא טוב? “אני לא אומר שהשכל הישר לא טוב תמיד”, הוא מסביר “הניסיון טוב כל עוד נסיבות העבר לא השתנו. אבל במציאות הדינאמית שלנו שהיא רוויות שינויים, זו תמימות לחשוב כך. כי כאשר יש אתגר שאין לו תקדים בניסיון חיינו, אז אנחנו זקוקים לכישורים הרבה יותר גמישים במעבר מדפוס ישן ומוכח לאתגר החדש שאין לו תקדים במה שבנה את השכל הישר.”
והוא מוסיף “השכל הישר הוא יום שתקף ב99% מהמקרים ומוכיח את עצמו כי הוא משקף חשיבה אינטיליגנטית, משכילה ומנוסה. אבל הרבה פעמים אנחנו זקוקים גם לאחוז הנוסף ששם תוכרע המערכה /התחרות ושם לשכל הישר אין יתרון ואין דריסת רגל. פה נדרשת חשיבה יצירתית או כמו שאני נוהג לכנות אותה “חשיבה מחוץ לקופסה”
שמים לשכל הישר סימני שאלה
לכן, לדעתו של קימור ביום הזה אנחנו מקבלים הזדמנות לחשוב קצת על הנושא ולהתחיל לשים ליד סימני הקריאה הרבים של השכל הישר, בצניעות הראויה, גם לא מעט סימני שאלה כדי שנוכל להתמודד עם מציאות מורכבת שמשתנה כל הזמן ולא להרגיש ייאוש או כישלון מחוסר ההצלחה של הפתרונות המקובלים והרווחים” והוא מביא דוגמה כדי להמחיש את התשובה:
“כאשר חברת סבונים בארה”ב נתקלה בבעיה כשחדרה בועה של 20% אוויר לתוך הסבון וקפאה בתוכו, ארגוני הצרכנים התנפלו עליהם, והאשימו אותם במכירת אוויר כסבון. לפי השכל הישר החברה תצטרך להתנצל, למצוא את התקלה ולתקן אותה ,לתת ללקוחות סבונים כפיצוי. וכד’ פתרונות מקובלים שלא יצליחו להשאיר את התדמית השלילית שנוצרה לחברה. החברה שנתקלה באירוע חסר תקדים מבחינתה, לא נקטה בשיטות של השכל הישר יצאה עם פתרון חסר תקדים- והעלתה את מחירי הסבונים. החברה הציגה את התועלות שיש לבועת האוויר בסבון והפכה אותו לסבון הראשון בעולם שצף- לא טובע.”
ומה לגבי חכמת ההמונים? “חכמת ההמונים למשל היא תולדה של החשיבה של השכל הישר- היא מסכמת את ממוצע הדעות של החשיבה בשכל ישר, ובמיוחד אצלנו היהודים” הוא אומר היצירתיות הישראלית לא באה יש מאין- היא נסמכת על 2500 שנות תלמוד והתפלפלות וניסיון לפתור פתרונות לקושיות ואחד מהדברים היפים מאוד במסורת העתיקה הזו היא השמירה גם על דעות המיעוט גם אחרי כל כך הרבה שנים. התלמוד הביא לעולם את האפשרות לחשוב במונחים של גם וגם כתחליף לאו או – וגם פה יש דוגמה לאיך זה בא לידי ביטוי כיום:
חברת ההייטק הישראלית ECI שסיפקה שירותי אלקטרוניקה ותקשורת צבאית. ב1975 התמודדה עם קושי שכל חברה בעולם התמודדה איתה- שהנפח של הכבל היה 100,000 שיחות. מי שהיה במקום של השיחה ה101,000 היה צריך לקבל החלטה האם להמתין או לוותר על השיחה. החברה עשתה שימוש בסיגנלים של השתיקות שבשיחות והם יצרו מציאות של ריכוז השתיקות והפיכתן לאפשרות לשיחות חדשות והצליחו להגדיל את נפח השיחות בישראל פי שתיים בלי תוספת משאבים. וזה עוד לא נגמר, כי גם לכל שיחה חדשה שנכנסה במקום של השתיקות הין שתיקות חדשות שגם בהן ניתן היה להכניס שיחות נוספות וכך בסופו של דבר נפח השיחות של ישראל גדל פי 35. זה הביא למהפכה כלל עולמית בעולם ההיטק. בזכות החשיבה היצירתית שקראה תיגר על השכל הישר.”
בימים אלה מוציא קימור ערכה חדשה למשחק “לצאת מהקופסא” שנמכר עד היום ב-75,000 עותקים ברחבי העולם. המשחק מכיל 42 חידות שונות שמאפשרות תרגול אפקטיבי בחשיבה יצירתית. המשחק מתאים לילדים ולמבוגרים והוא בנוי בשלושה חלקים שמחולקים לפי דרגות קושי. קימור מאמין מאוד בשכלול היכולות ובעידוד חשיבה יצירתית והמשחק משרת בדיוק את היסודות הללו ומאפשר תרגול” הערכה החדשה תכיל חידות חדשות נוספות וימשיכו לאתגר את יכולות החשיבה.
