//קעקועים מעוררי השראה// פרק חמישי בסדרה
יצאתי לתור את התרבות החדשה הזו שהולכת וצוברת תאוצה בעולמנו, קעקועים.
גיליתי שמאחורי הקעקוע מסתתר סיפור מסע עמוק ומשמעותי, אז יצאתי לחקור את הסיפורים שמאחורי הקעקועים, את המסעות שהובילו אנשים לנקודה הזו בה בחרו לקעקע על עצמם מסר עמוק שהיה להם חשוב לזכור בכל נימי נפשם.
אלו הם סיפורי ההשראה שמאחורי הקעקועים.
מוזמנים להצטרף למסע.
והיום, המסע אל הבית הפנימי, הסיפור של ליאת מוזמנים להצטרף☺.
// מסע אל הבית הפנימי- הסיפור של ליאת//
אז מה הסיפור של הקעקוע שלך?
במילה אחת- מסע.
מסע שמתחיל ביציאה לחופש, להתעופפות שם למעלה. לראות את הכול ממעוף הציפור ובסוף למצוא את הקן שלי, את הבית.
בסופו של יום ,אני חושבת שזה רצון הלב של כולנו, למצוא את הבית, את המקום הזה בתוכנו שמרגיש מחובר עמוק פנימה.
******
“האמת”, היא אומרת לי שאנחנו נפגשות, “בחיים לא חשבתי שאעשה קעקוע, אף פעם לא הייתי בנאדם של קעקועים, זה לא משהו שהלהיב אותי. משהו בפריצת הדרך הזו שעשיתי עם עצמי, מהמקום הזה שבחרתי לקום ולפרק נישואים גרם לי לרצות לקעקע. זה נולד שם איפשהוא בבחירה הזאת של לקום ולקבל החלטה שאני מתגרשת”.
היא מחייכת.
אישה יפה, לקראת סוף שנות הארבעים שלה. מטפלת ב-NLP ומחוברת עמוק לעולם הפנימי שלה. שיער בלונד קצוץ, עיניים כחול עמוק וחיוך של מיליון דולר.
מסע אל הבית הפנימי, הוא הסיפור של ליאת.
“בית” , מספרת ליאת, “תמיד היה בשבילי משהו מאוד חזק, מגיע איתי מבית הילדות שגדלתי בו, משפחתיות, קן , זוגיות, ערכים שמגיעים עמוק מהנשמה ומתפיסת העולם שלי. ופתאום לקום ולהחליט שאני קמה ומפרקת את הדבר הזה היה משהו מאוד חזק שטלטל את כל העולם שלי.
הכרתי את בעלי הראשון בגיל 17 והיינו יחד במשך 14 שנה, מתוכם שבע שנים נשואים ועם ילד בן שלוש וחצי. ופתאום לקבל החלטה כזו לפרק היה משהו מאוד מורכב ולא פשוט עבורי”.
“את יודעת”, היא אומרת , “זה סיפור אהבה של שני ילדים, שגדלים ומתבגרים ופתאום לאורך השנים מגלים שמשהו השתנה בדרך, שכל אחד מהם התפתח לכיוון שלו ומגיעה נקודה שאתה מבין שכבר אין שם אהבה, שזה לא מתאים יותר.
התגרשתי בגיל 30 אחרי תהליך הבשלה שעברתי עם עצמי במשך שנתיים ושפשוט הגעתי לנקודה הזו של לשחרר, לקבל את זה שאני שבוחרת לפרק.
ברגע שזה קרה, שההחלטה נלקחה, הייתי הבנאדם הכי מאושר עליי אדמות, כי ברגע שאתה מממש את הרצון שלך ואתה שלם איתו אתה יכול באמת לצאת לעולם”.
ושם בנקודה הזו נולד גם הרצון לעשות קעקוע?
“כן, רציתי דווקא קעקוע כדי לסמן משהו שנשאר לכל החיים, לסמן לי את הנקודה הזו בזמן, משהו שיסמל את המקום שאני נמצאת בו, מקום של חופש, תעוזה ואומץ, מקום של ריחוף , מבט הציפור מלמעלה, הסתכלות על הדרך שעשיתי ולהיות גאה במקום הזה.
ברגע שהגירושים קרו , הרגשתי כל כך שלמה, משוחררת ושחף היה סמל מדויק עבורי”.
למה דווקא על הכתף ?
“רציתי מקום שאני לא אסתכל עליו כל הזמן כילי לא היה צורך לראות את הקעקוע, אבל כן רציתי מקום שיהיה חשוף לעולם כי אני הכי גאה בו, הוא מסמל עבורי תקופה משמעותית והחלטה משנת חיים.
וככה יצאנו אני והשחף לעולם”….
גירושים, שחף, את שוב רווקה, איך זה היה בשבילך פתאום לחזור לעולם הדייטים ?
“מטורף, פשוט מטורף”, מחייכת ליאת חיוך ענק.
“תחשבי, שאחרי 14 שנה עם אותו בנאדם ממקום שמכיר את עצמו רק בתוך זוגיות פתאום הייתה רק ליאת, ופתאום לצאת לעולם של דייטים, וללמוד להבין שכשמזמינים אותי לכוס קפה , זה לא באמת כוס קפה…
במשך כשלוש וחצי הייתי בעולם הזה , למדתי על עצמי הרבה דברים, התנסיתי, זו הייתה חוויה מופלאה מבחינתי.
עשיתי את זה בחוכמה ובזהירות כי בכל זאת היה לי ילד והייתי אמא עם אחריות .ידעתי להתנהל נכון במקום הזה , אבל יצאתי המון ולמדתי על עצמי ועל העוצמות שלי ועל מי אני באופן שלא הכרתי קודם.
ואז אמא שלי, החברה הכי טובה שלי בעולם, חלתה בסרטן ועברתי איתה שנה מטורפת של טיפולים וריצות ובתי חולים ובסוף זה נגמר ואני הייתי שבורה , גמורה מזה.
וכאשר גיסתי לשעבר וחברה הציעו לי לנסוע להודו, להתאוורר, לנשום, ידעתי שזה הדבר הכי נכון לעשות.
נסענו, והתאהבתי בהודו כמובן.
ושם בנקודה מסוימת בזמן, ישבתי במדיטציה והיה לי קול בראש שאמר לי: ליאתי מותק, זהו מספיק עם הדייטים, הגיע הזמן לחזור לארץ ולמצוא את האחד שלך….
ובאותו הרגע ידעתי שהפרק הזה מסתיים והגיע הזמן שלי להמשיך למצוא את הזוגיות, את הבית שלי, את המקום שלי.
חזרתי לארץ ושבוע וחצי אחרי זה אני מקבלת טלפון מחברה שרוצה לשדך לי חבר של אחיה, ואני כמו תמיד פתוחה לדבר, תמיד מוכנה לפגוש מישהו כי מבחינתי כל דייט זה לפגוש עוד בנאדם על כדור הארץ, אז אני אומרת כן.
היא מספרת לי שהוא מוזיקאי ושהוא חזר לארץ לפני חצי שנה אחרי 15 שנה בנוי-יורק.
ואז הוא התקשר ודיברנו שלוש שעות בטלפון , בפגישה הראשונה כבר היה לנו ברור שזה סיפור אהבה. ותביני שהכרתי גברים לפניו וזה לא קרה לי עם אף אחד, היה משהו עוצמתי וזורם בחיבור בינינו. הלכנו שם בטיילת של יפו בדייט הראשון ,ואז שמענו מוזיקה מגניבה ,הלכנו בעקבותיה והגענו לחתונה, כאילו היה שם משהו שסימל לנו כבר את הדרך שלנו. דייט ראשון של 6 שעות ולא יכולנו להיפרד.
שנינו היינו גרושים, והקטע הכי מדהים הוא שהתגרשנו באותו תאריך בדיוק ואותה שנה, אני בארץ והוא בניו-יורק. נפגשנו בשלב כזה בחיים שלנו ששנינו ידענו מה אנחנו רוצים והתחתנו תוך חצי שנה, לשנינו היה ברור שזה זה”.
ומתי נולד בך הצורך לעוד קעקוע ?
“הקעקוע השני , של בית , נולד לפני כשנתיים”.
“היה בי רצון לקעקע משהו שיסמן את הנקודה במסע שלי, של השורשים, של הבית ודווקא הסתובב לי בראש לקעקע עץ, הרעיון של בית עלה משיחה עם חברה, בהתחלה זה נראה לי מוזר.
בית ? מי מקעקע בית ? אבל גלגלתי את הרעיון והבנתי שזה בדיוק מה שאני רוצה.
הבית הזה מסמל עבורי המון דברים.
הכול מתחיל בבית שגדלתי בו, את יודעת, זה לא היה בית קל.
היה לי אבא שעבר שבעה אירועים מוחיים, ובשלב מסוים היה סיעודי, וכל החיים שלנו סבבו בעצם סביב אבא חולה בבית.
אמא שלי הייתה מסורה באופן בלתי רגיל והכול הותאם שנוכל גם לעשות כל מה שצריך וגם לטפל בו אבל זה לא היה קל. חוויתי בבית שלי מסירות לא רגילה, ולכידות ויחד עם זה בטחון מאוד גדול במקום שלנו, זה היה משהו מאוד חזק. ואני , הייתה בי אנרגיה טיפולית מיום שאני זוכרת את עצמי, והמקום הזה של טיפול, הכלה, חמלה תמיד היה שם בכל מעגל חברתי שהייתי בו.
אני זוכרת שבגיל 17 אמא שלי קיבלה התקף לב ופתאום הייתי צריכה לטפל באבא שלי, הוא היה סיעודי והייתי צריכה להתמודד עם הדבר הזה וזה לא היה פשוט. אבל כמו שאני אומרת תמיד, החיים מזמנים לנו אירועים שיצמיחו אותנו, אנחנו מקבלים תמיד שיעור שנוכל להתמודד ולצמוח דרכו.
אני מסתכלת על זה היום אחורה ואומרת שזה מדהים כי הדברים האלו שינו אותי בחיים והם עשו אותי מי שאני, נכון שהייתי שמחה אם הייתי גדלה בבית עם שני הורים בריאים אבל אני יודעת שכל הדבר הזה הפך אותי למי שאני היום , והצמיח את המקום המטפל שבי , את המקום החומל , הדואג והאימהי והפך את זה למקום חזק. לפעמים אני עוצרת ואומרת לעצמי: וואלה איזה חזקה הייתי שם.
תמיד ידעתי שאני צריכה לטפל באנשים, היו סימנים בכל מקום, אבל החיים גלגלו אותי אחרת.
ואז החלטת לפעול, לעשות שינוי בכיוון?
“כן,” אומרת ליאת, “אז התאהבתי בNLP והלכתי עם הלב שלי סוף סוף ללמוד כלי טיפולי קונקרטי שיאפשר לי להתחבר ליכולות ולמתנות שלי שהיו שם תמיד.
למדתי NLP, דמיון מודרך וטיפול בטראומות.
ושם, בזמן הלימודים, בתוך הנישואים והבית האוהב שבניתי עם בן זוגי ושלושת ילדינו , עלה הרצון בקעקוע נוסף והבנתי שבית מסמל עבורי לא רק את המשפחה והזוגיות והבית הפיזי , זה מסמל את הבית הפנימי, את המקום בתוכי שהוא שלם עם מה שאני רוצה להיות.
וה NLP היה כזה עבורי , פתאום לפגוש את עצמי במקום מחובר, לפגוש מטופלים, לראות תהליך התקדמות, את היכולת לעזור לאנשים והבית קיבל משמעות עצומה.
שחשבתי לקעקע את הבית עם כל המשמעות שלו, לא היה לי עוד ברור בדיוק איך זה יראה, ידעתי שאני רוצה בית ילדות , פשוט כזה כמו בציורי ילדים, ונתתי לבת הקטנה שלי לצייר בית וזה מה שהיא ציירה. בחרתי לקעקע אותו על יד ימין גם כי זו היד החזקה שלי וגם כי היה לי חשוב שהשחף והבית יהיו על אותה יד, סוג של סגירת מעגל.
אני רואה את השחף והבית מאוד מחוברים, מאוד ביחד, זה לשלב את החופש בתוך הבית, כי יש את הבית- המקום הבטוח והאוהב שאתה חוזר אליו תמיד לקבל אהבה ותמיכה, ויש לי גם את המקום של החופש בתוך הבית של להעז ולצאת ולעשות, זה משהו שמאוד הולך ביחד”.
“את יודעת”, מחייכת ליאת, “לפעמים אנחנו במרתון של החיים ולא עוצרים לראות רגע את המסע שלנו, את הדרך, את מה עשינו, מה עברנו . הקעקועים שלי – השחף והבית זה בדיוק המקום הזה של היכולת להתבונן מלמעלה על הבית הפנימי, להבין את החיבור הזה ולדעת שהגעתי.
הגעתי הביתה” ☺
הפגישה עם ליאת היתה פגישה מרגשת עבורי, כזו שמספרת בסופו של יום את הסיפור של כולנו, את המסע שלנו לבית, לבית הפנימי בתוכנו ולחיבור העמוק אל עצמנו.
מוזמנים להגיע לליאת לטיפולי NLP בקליניקה שלה בניר צבי [email protected] , נייד: 054-990-9282
