“החיים אינם אלא מעגל, ומי שבוחר להקיף אותו מבחוץ מאריך את הדרך. כלומר מאריך ימים.”-אנדרי קורקוב
לא פעם יש לי תחושה שיש דברים בחיים שאני מסתובבת מסביבם בסוג כזה של מעגל. בחוגים שונים בעולמות הרוח יש משמעות גדולה מאוד לספירלה וטענה שהחיים כולם הם ספירלה אחת גדולה שאנשים צועדים במעלה שלה ומגיעים לנקודות בונות חיים כל פעם ממקום גבוה יותר על גבי הספירלה.
לצורת המעגל יש הרבה משמעויות פסיכולוגיות שונות כמו הצורך לסגור מעגל שמתאר צורך בפתרון רגשי לסיטואציה לא פתורה. השבוע חוויתי ביתר שאת את הצורך הזה לסגירת מעגל עם בשורה על מוות של אישה שהיה לה חלק בדברים גדולים שעברתי בחיי וגם היה לה חלק בחוויה קשה מאוד שעברתי שאחריה לא היינו יותר בקשר. כשקיבלתי את ההודעה על דבר מותה הרגשתי עצב – ולמרות שבחרתי להימנע מקשר איתה בצורה מכוונת במשך שנים מעולם לא חשבתי עליה רעות. כן קיוויתי בכל מאודי שיבוא יום והיא תתנצל על הפגיעה או תדבר איתי ותלבן אותי את האירוע ההוא אבל כעת מיותר לציין שזה כבר לא יקרה.
הגעתי ללוות אותה בדרכה האחרונה ועברתי עם עצמי תהליך של סגירת מעגל וסליחה ששחררה אותי מכבדות שליוותה אותי שנים. המחשבה הזו על סגירת המעגל שכל כך הזדקקתי לה ושחיכיתי שתגיע ממנה מעל 16 שנה. ובעצם הייתה צריכה להתבצע בראש ובראשונה אצלי.
אני יכולה לספור על כף יד אחת מקרים שבהם כעסתי על אדם אחר במשך זמן רב כל כך ללא פתרון. יש מן הסתם אנשים שאני לא באה להם טוב בעין אבל מבחינתי השאיפה שלי תמיד הייתה לאהוב ולקבל את כולם כמו שהם, בלי לנסות לשנות אותם ובלי שהם ינסו לשנות אותי. כשיש אנרגיה מצד מישהו/י שמבטאת צורך שאני אשתנה למדתי לוותר ולעזוב ולא להיתקע בכוח. זה לימוד מאוד חשוב שההתנסות הזו ההיא הטראומטית הביאה אותי להבין ולאמץ. לשמחתי, יש הרבה יותר אנשים בחיי שאוהבים ומקבלים אותי כמו שאני מאשר אלה שרוצים שאשתנה ועל זה אני מודה לעצמי ולהם.
עוד חוויתי באותה הלוויה שגם לה יש מעגל חברים ואוהבים גדול שמוקיר לה תודה ממש כמוני וזוכר לה את הדברים הטובים הרבים שעשתה והיו הרבה יותר כאלה מאשר רעים. ובעיקר את מה שאני יודעת כבר המון זמן- שהחיים קצרים ולא כדאי לבזבז אותם על כעס או ציפייה עדיף לחיות ולחוות וכדי לעשות את זה הרבה מאוד פעמים צריך לשחרר או לצאת מהמעגל או להיכנס למעגל אחר.
אז לכל מי שקורא את זה והכיר אותה ואותי אני רוצה לומר תודה על היכולת לסגור מעגל ועל הזכות לסלוח, ולכל מי שקורא את זה ולא הכיר אותה או לא מכיר אותי אני רוצה לאחת להצליח לראות את המעגל של החיים ולהוסיף לו עוד ועוד צבעים ממש כמו בציור הקסום הזה של גד קולר שצויר בשמן על בד ומחפש מקום להיות מוצג בו.
