שנים למדנו לראות
מה לא בסדר בך.
לחפש איך אתה לא מספיק.
לא עומד בסטנדרט שמישהו אחר המציא.
למדנו להיות חירשים לתקשורת שלך.
למדנו כאילו אתה סתם כלי, שרק צריך לעשות את העבודה.
לא עצרנו להכיר
לך תודה.
למדנו להתאמץ כל כך לראות את הפגמים בך,
כאילו אתה פשוט מכונה שצריכה להיות בצורה אחידה.
הגיע הזמן לבקש
סליחה ולמחול על הסטייה הזו באנושות.
כמה מחלות נוצרו מהמאבק בגוף. מחוסר הקבלה שלך.
ממיליארדי המשאבים והאנרגיה שהושקעו בלהפוך אותך לאחר.
והגיעה העת לחזור ולהוקיר אותך.
להלל, לשבח ולאהוב אותך.
לשיר שיר הלל למגוון הייחודי שבכל גוף וגוף.
הגיעה העת לראות את היופי הטמון בכול.
דעו שאהבה עצמית,
קבלה ושמחה פשוטה
היא מה שהופכת אתכם ליפים יותר.
זכרו, גופכם מקשיב להתייחסות שלכם אליו.
למדו שפה של ברכה, הערכה.
תתחילו ממה שאתם אוהבים בכם.
ברכו את הגוף, חבקו את גופכם
ולחשו לו מילים טובות.
תנו לעצמכם הזנה טובה ותתייחסו אליו כמו אל אהוב/ה יקרים.
בדקו מה הוא צריך.
מתי הוא צריך תנועה ומתי מנוחה.
למדו להאזין לשפתו ולבקשותיו, ודרכו – לדעת.
זכרו, הגוף החכם שלכם, הוא מתנתכם.
הוא ברכתכם.
ביחד ניצור שינוי
–
מתודעה שמכוונת למאבק בגוף
לעבר תודעה של קבלה ותמיכה בגוף שלנו.
אנרגיה רבה תתפנה אז לעבר בריאות והגשמה.
ויגיעו הזמנים שיהללו את הריבוי והגיוון שבכם.
היו אתם השינוי
שאתם מבקשים ליצור.
ואהבתם…
נכתב בכוונה להיטיב,
לרומם ולהעלות תדר.
לגברים ולנשים כאחד.
באהבה,
שושנית לופו
