“פסימסט רואה בהזדמנות קושי. אופטימיסט רואה בקושי הזדמנות.” ~ וינסטון צ’רצ’יל
הרבה אנשים מכנים אותי אופטימית חסרת תקנה, אני חולקת עליהם. יש לא מעט מקרים בחיי, בהם אני מרגישה ייאוש וחוסר סיכוי וכשאלה מגיעים אני, מתוך החלטה ברורה לא מתנגדת להם, אני נותנת להם מקום. אני חווה את הקושי ככזה, ואני גם רואה את ההזדמנויות בדיוק מהמקום הזה.
אני יותר ויותר חושבת שההגדרות שלנו את עצמנו ואחרים בכלליות עושה לנו יותר נזק מתועלת אבל אם להתייחס לחלק המהותי של המשפט המקסים הזה- הרי שהוא נועד לעודד למצוא את ההזדמנות החבויה בכל דבר.
עם זה אין מסכימה ממני.
ולא, אני לא חובת אתגרים, אני לא מחפשת בכוח את הקושי, להיפך. אני יודעת היום לומר שאני עושה בדיוק את הדבר ההפוך. אני מחפשת תמיד את הדרך היעילה והפשוטה יותר להשיג את התוצאה הרצויה לעצמי או עבור הלקוחות שלי.
אחד מהאתגרים הגדולים שלי לא פעם, זה להצליח לגרום לצד השני לראות את היופי שבפשטות ושמה שנראה מורכב וקשה לאחרים לא בהכרח כזה באמת.
התמונה המקסימה צוירה ע”י בני יצחק- שורד שואה, יליד בולגריה. פנסיונר עצמאי. חבר מועדון עמך חולון וצייר את הציור במסגרת בחוג לציור במועדון בהדרכתה של רבקה קורן.
