השראה היא תחושה שכל אדם זקוק לה בחייו. למרות שנדמה שהשראה היא מושג שמתייחס לעולמות האומנות והיצירה. אבל השראה היא מה שגורם לנו לחיות. השראה/ מוזה היא מה שמוליד רעיון טוב, פיתרון לבעיה, הברקה המצאה וכל חשיבה יצירתית שהיא. כל חשק לפעולה הוא תולדה של השראה.
להרבה אומנים – ציירים / משוררים וכד’, ההשראה הגדולה מכל היא הטבע. התבוננות בטבע יכולה ליצור השתאות ופליאה ולעורר רגשות של הערכה ושמחה והרבה מאוד אנשים בוחרים לעשות בטבע ובנופים שימוש כהשראה ליצירות שלהם. אני עושה שימוש בטבע כהשראה למציאת פרספקטיבה ואיזון.
הטבע הוא שוקק חיים- ומשתקם ומתקדם קדימה – צומח, פורח, יש לו מחזוריות וככל שמעמיקים את תשומת הלב בטבע כך התחושה הזו של הריגוש נכנסת יותר ויותר פנימה. הטבע מוציא מאנשים דברים שונים- יש מי שאוהבים ללכת לים כדי לקבל שקט או השראה, ויש מי שמעדיפים את מרחבי הדשא…יש אומנים שאוהבים ליצור בסביבה שהיא דווקא נטולת טבע- אורבנית והטבע יכול להיות הפרחים שבאגרטל או ציפור שמקוננת על עדן החלון.
הטבע תמיד נמצא שם- וגם ההשראה תמיד נמצאת שם- ואם אני חווה חסרת השראה אז אני זוכרת שאני תמיד יכולה למצוא קצת טבע לתת לו תשומת לב וגם אם אין לי פיתרון לבעיה או הרגשה טובה לפחות יש לי נקודה חיובית להתמקד בה.
התמונה שבחרתי היא בעצם ההשראה שלי לכתוב את התובנה הזו היום- היא עוסקת בהשראה של שאול בז אומן – צייר ששואב את ההשראות שלו משירי משוררות כמו יונה וולך או שרה כוי – שבמקרה הזה היא ההשראה הישירה לציור ,דגים חלומיים” שבחרתי שנוצרה בעקבות השיר תסתכלי עלי.
תערוכת היחיד “חלומות של משוררים” שלו נפתחה ביום חמישי 6-8-2020 בזמנהוף 6 בתל אביב , שאצרה רחל סוקמן. וב14-8 בשעה 12:00 יתקיים במקום שיח גלריה עם האומן.
תסתכלי עלי/שרה כוי
אני עומדת
פשוטה ועניה
בפינת החדר.
מסביב
המולה ופנים רבות.
ראשי מורכן,
פניי דונג קר.
תסתכלי עלי, אני לוחשת.
תראי
איך אני בוערת בתוכי.
בוערת הזויה צמודה לקיר
ודגים
חלומיים
עוברים את גופי.
